ת"א 39994-11-14 פלוני ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

1.בפני תביעה כספית בעילה נזיקית בגין מחדלים בטיפול בבקשה לאיחוד משפחות שהגישו התובעים.

רקע והליכים קודמים:

2.התובע, אזרח ישראל, נשוי לגב' פלונית (להלן – "הגב' פלונית") ומתנהל ביניהם הליך גירושין ארוך ימים. התובעת, אזרחית מולדובה, הגישה יחד עם התובע ביום 20/07/10 בקשה לנתבעת 2 (להלן-"המשרד") לאיחוד משפחות בהיותם בני זוג, ידועים בציבור (להלן-"הבקשה").

3.קודם לבקשה, הגישו התובע ובת זוגו אז, אזרחית הפיליפינים, הגב' ד. (להלן-"הגב' ד.") בקשה לאיחוד משפחות. המשרד, דחה את הבקשה וסרב להחיל על הגב' ד.את ההליך המדורג למתן אשרה לפי נהלי המשרד (להלן-"ההליך המדורג") הואיל והתובע נשוי עדיין לגב' פלונית, התובע והגב' ד., עתרו כנגד החלטת המשרד בעת"מ 139/07 (להלן-"העתירה הראשונה"). בפסק הדין שניתן באותה עתירה ביום 25/07/07 קבעה כב' השופטת י' צור , כי אין להתנות את מתן האשרה בהליך הגירושין (להלן-"התנאי לאשרה") משנמצא כי התובע ואשתו פרודים וכי המחלוקת ביניהם בעניין חלוקת הרכוש, מעכבת את סיום ההליך. עוד נקבע, כי התנאי שקבע המשרד למתן האשרה בהשלמת הליך הגירושין אינו סביר שכן הוא עשוי ליצור לחץ בלתי סביר מצד הגב' פלונית. כלפי התובע (סעיף 44 לפסק הדין, נספח א' לכתב התביעה).

4.לפיכך הורה בית המשפט על החלת ההליך המדורג למתן רישיון ישיבה ארעי מסוג א/5 לגב' ד.והחלת ההליך למשך 6 שנים לפי הנוהל בקיזוז תקופה בת שנה מהתקופה. זאת עקב התארכות הטיפול בבקשה לצורך עריכת בדיקות ע"י המשרד בנוגע להליך הגירושין שאינן רלוונטיות למתן האשרה.

5.מאוחר יותר, לאחר שניתן פסק הדין בעתירה הראשונה, הוגשה הבקשה נשוא התביעה שבפני, למתן אשרה לתובעת. או אז, חזר ודרש המשרד מהתובע להציג מסמכים להוכחת מאמציו להתגרש מהגב' כ.. התובע, סרב לבקשה לאור הקביעה בפסק הדין בדבר היעדר רלוונטיות של הליך הגירושין , לבקשה. המשרד, עמד על דרישתו זו ולפיכך, הגישו התובעים ביום 21/06/12 השגה 458/12 כנגד ההחלטה וביקשו שיוחל עליהם ההליך המדורג (להלן-"ההשגה הראשונה"). ביום 10/07/13 ניתנה החלטה בהשגה ונקבע כי לאור פסק הדין בעתירה הראשונה, על המשרד לתת בהקדם האפשרי החלטה עדכנית בבקשה ובעניין ניהול חיים משותפים בין בני הזוג בהתעלם, מנישואיו הפורמליים של התובע לגב' כ.. בנוסף נקבע כי ככל שהכרעה בבקשה תתארך מעל ל- 30 יום, יינתן לתובעת רישיון מסוג ב/1 עד למתן החלטה בבקשה למתן אשרה (ההחלטה צורפה כנספח כח' לכתב התביעה).

6.ביום 25/12/13 הגיש התובע השגה נוספת משלא טופלה הבקשה בה ביקש להורות למשרד להעניק לתובעת מעמד של תושב זמני לאור חלוף פרק זמן ארוך ממועד הגשת הבקשה. ביום 10/02/14 הודיע המשרד כי הוחלט להעניק לתובעת אשרה מסוג ב/1 במסגרת ההליך המדורג החל על ידועים בציבור.

7.בנסיבות בהן התארך הטיפול בבקשה ובהחלת ההליך המדורג על התובעים רק לאחר חלוף מספר שנים ממועד הגשתה, הגישו התובעים עתירה בעת"מ 9170/04/14 לקיצור תקופת ההליך המדורג למתן אשרה מסוג א/5 (להלן-"העתירה השנייה). במסגרת הדיון בעתירה, הסכים המשרד להצעת בית המשפט לפיה תקוצר התקופה ובפסק הדין, הורה כב' הנשיא ד' חשין כי התובעת תקבל אשרה מסוג א/5 לא יאוחר מיום 24/07/14 (נספח ג' לכתב התביעה, להלן- "פסק הדין בעתירה השנייה").

8. התארכות הטיפול בבקשה הביאה להגשת התביעה שבפניי בעילה של התרשלות ונזקי התובעים בגינה בהפסד הכנסה לתובעת ועגמת נפש לתובעים, מה שהוכחש ע"י המשרד שטען כי כל פעולותיו בוצעו כדין ולפי הנוהל, במסגרת שיקול הדעת המקצועי הנתון לו.

9. בהתאם להסדר דיוני שקיבל תוקף של החלטה ביום 13.4.16 הוסכם כי לא יחקרו המצהירים ופסק הדין יינתן על פי כתבי בי-דין ולאחר הגשת סיכומים בכתב.

תמצית טענות הצדדים:  

10.טוענים התובעים כי הטיפול של המשרד בבקשה בשלביו השונים, היה טיפול רשלני ובניגוד