ת"א 39553-08-15 ל. ואח' נ' מכבי שירותי בריאות ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
39553-08-15
26.1.2016
בפני השופט:
ד"ר אחיקם סטולר

- נגד -
תובעים:
1. -ר.ל
2. -א.ל

עו"ד א. טיכו ואח' 		נתבעים:
1. מכבי שירותי בריאות
2. דר' יוסי טובבין
3. מדינת ישראל
4. דר יוליוס הגש
5. מור - המכון למידע רפואי בע"מ

עו"ד כספי איצקוביץ ושות'
עו"ד סהר סטוביצקי ושות'
עו"ד נשיץ ברנדיס אמיר ואח'
החלטה
 

 

בפניי בקשות של שני הצדדים:

  • הנתבעות מבקשות לדחות את התובענה שעניינה רשלנות רפואית, על הסף מחמת התיישנותה. עיקר הטענה היא שהתביעה הוגשה בשמם של ההורים (תביעת "הולדה בעוולה"), ולא בשמו של הקטין (עילת "חיים בעוולה"), ותביעת ההורים התיישנה.

  • התובעים מבקשים להתיר להם לתקן את כתב התביעה באופן שהתביעה תהיה של הקטין באמצעות הוריו, אפוטרופוסיו הטבעיים. בנוסף לכך מבקשים התובעים לתקן את כתב התביעה בדרך של צירוף חוות דעת רפואיות.

     

    רקע:

    1. שאלת ההכרה בתביעת ההורים בגין רשלנות רפואית של ילודם (להלן: "הולדה בעוולה"), וההכרה בתביעת הקטין שנולד (להלן: "חיים בעוולה"), נדונה לפני כ- 30 שנים בע"א 518/82 זייצוב נ' כץ פ"ד מ(2) 85 (1986) (להלן: "הלכת זייצוב"), שם נקבעה ההלכה כי ניתן להכיר בעילת ההולדה בעוולה ובעילת החיים בעוולה כ- 2 עילות תביעה נפרדות.

    2. בע"א 1326/13 ליאור המר נ' פרופ' עמי עמית (פורסם בנבו, 28.5.2012) (להלן: "הלכת המר") נדונה שוב השאלה העקרונית של היחס בין שתי עילות התביעה הנפרדות. ההלכה שונתה, לאחר כרבע מאה, ונקבע כי אין עוד מקום להכיר בעילת החיים בעוולה, אך ניתן להמשיך ולתבוע רק בגין ההולדה בעוולה, אשר גבולותיה הורחבו בפסק הדין. על פי הוראות המעבר שנקבעו בהלכת המר, ההלכה החדשה אינה חלה על תיקים תלויים ועומדים בהם הוגשה תביעת החיים בעוולה, ותביעות אלו ימשיכו להתנהל בבתי המשפט.

    3. בהתאם לחוק ההתיישנות, התשי"ח- 1958, במצב המשפטי עובר להלכת המר, ניתן היה להגיש תביעות בעילה של חיים בעוולה עד הגיע היילוד לגיל 25. היו אפוא תובעים שהמתינו יותר משבע שנים, אף אם במהלך המתנה זו התיישנה תביעת הורים היא עילת ההולדה בעוולה שכן במצב המשפטי הקודם עמדה ליילוד עדיין היכולת לתבוע בעילה של חיים בעוולה. לאחר הלכת המר נשללה אפשרות הגישה לערכאות בעילה של חיים בעוולה. לכן אותם שהמתינו כאמור, יצאו וידם על ראשם. מצד אחד התיישנה תביעת ההורים ומצד שני בוטלה עילת התביעה של היילוד.

    4. בעקבות מספר בקשות ערעור בנושא ופסקי דין סותרים בערכאות המבררות השונות, הרחיב בית המשפט העליון את הוראות המעבר של הלכת המר, כדלקמן:

      • רע"א 9444/12 זאבי נ' פלוני (פורסם בנבו, 28.4.2013) לגביי תובענות יילוד והורים שהוגשו טרם ניתנה הלכת המר, כאשר תביעת ההורים התיישנה- נקבע כי יש להמשיך לברר את תביעת היילוד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

כתבות קשורות

חזרה לתוצאות חיפוש >>