ת"א 39445-02-11 גמליאל נ' מדינת ישראל

רקע כללי ודיוני:

1. ביום 27/10/10, מנהל המחוז מטעם מנהל מקרקעי ישראל (להלן: "המנהל" או "הנתבע") חתם בשם המדינה ובליווי החתימה של היועצת המשפטית, על צו לסילוק יד ולפינוי מקרקעי ציבור, על פי הוראות חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), התשמ"א- 1981 (להלן: "הצו", ו-"החוק"). הצו הודבק על המבנה נשוא המחלוקת (להלן: המבנה), ביום 2/11/10.

    

2. אין מחלוקת שהשטח עליו עמד המבנה, הנו רשום בלשכת רישום המקרקעין בבעלות רשות הפיתוח ואין גם מחלוקת שאין כל הזכויות רשומות במקרקעין , על שם מאן דהוא נוסף, במרשם המקרקעין ובספרי המנהל. אכן , המדובר ב"מקרקעי ציבור", כמשמעותם בחוק.

    

3. בגוף הצו צוינו פריטיו של אבי התובעת, מר חובב גמליאל (בציון ת"ז שלו). הצו אף הגיע לידיעתו בפועל, בסמוך לאחר הדבקתו, עוד במהלך אותו החודש.

    

   1. בסעיף 1 לצו הובהר, כי הצו מופנה הן כנגד מר גמליאל והן כנגד כל תופס, "שטרם נקבע זהותו". בסעיף 2 לצו פורטה הדרישה, לסילוק יד ולפינוי המקרקעין, כולל כל הבנוי עליו שלא כדין, בתוך 30 יום. בגוף הצו צוינה הזכות שבדין, לפנות לבית משפט השלום, בתוך אותם 30 יום, על מנת להוכיח את הזכות להחזיק במקרקעין, כולל הפניה לסעיף 5 ב' לחוק, בנדון. כן צוינה בצו, הזכות להעביר לממונה (החתום על הצו), השגות או טענות בכתב, לעניין הצו גופו, כל זאת לא יאוחר מחמישה עשר יום מיום קבלת הצו (ראה ס 3' לצו).

       

   2. הצו הוצא על ידי המנהל, בהסתמך על הוראות סעיף 4 לחוק הקובע כדלקמן: