פלונית נ' מסאלחה

בהליך זה עתרה התובעת לחיוב הנתבע בתשלום פיצויים בגין נזק גוף שנגרם לה כתוצאה מטיפולי שיניים שבוצעו על ידו.

טענות הצדדים

כתב התביעה

התובעת, ילידת 1974, טענה שבשנת 2022 היא פנתה למרפאת השיניים של הנתבע בשל כאבים בשיניים ונוכח רצונה להחליף את כתרי החרסינה שבפיה.

ביום 31.7.2022 התובעת נבדקה במרפאה, בוצעו צילומים ונלקחו מידות לכתרי זרקוניה וכתרים זמניים. ביום 12.8.2022 החל הטיפול והנתבע ביצע טיפולי שורש בשיניים 43-33 והקצאת שורשים. ביום 15.8.2022 התחיל הנתבע לבצע הליך שיקומי בלסת העליונה תוך שיוף השיניים העליונות.

לאחר שהותקנו בפי התובעת כתרים זמניים היא החלה לחוש בחוסר נוחות ועדכנה את הנתבע בתחושותיה. ביום 1.9.2022 היא הגיעה למרפאה לצורך התקנת כתרים קבועים, וביום 5.9.2022 היא הגיעה למרפאה לצורך הכנת משנן בלסת התחתונה. ביום 12.9.2022 החל הנתבע בטיפול שיקום בלסת התחתונה, ולאחר התקנת הכתרים החלה לתובעת לטענתה לחוש כאבים בשיניים 37 ו- 47. התובעת עדכנה את הנתבע על הכאבים בשיניים, וביום 26.10.2022 הוא הודיע לה שיש לעקור אותן. לאחר שבוצעו העקירות שבה התובעת לנתבע לטיפול ביום 31.10.2022 והוא ביצע החדרת שתל. ביום 28.11.22 ביצע הנתבע 1 שתל נוסף.

לאחר החדרת השתלים התובעת החלה לסבול מכאבים מתגברים ומנפילות חוזרות של הכתרים ו/או הגשרים שהותקנו בלסת התחתונה. בכל פעם שהייתה מלינה על הכאבים ונשירת הכתרים או הגשרים היה הנתבע מבצע הדבקה ומבטיח ש"עכשיו יהיה בסדר". בהמשך החלו ליפול גם כתרים שהודבקו בלסת העליונה. משלא חלפו הכאבים התובעת פנתה לנתבע ביום 18.1.2023 והוא שקל לבצע טיפול שורש, אך לבסוף החליט שלא לבצע את הטיפול. ביום 27.3.2023 הגיעה התובעת למרפאה לצורך ביקורת לחשיפות מעל השתלים וביום 21.6.2023 היא הגיעה לצורך התקנת הכתרים הקבועים חלף אלה שנשברו.