מבוא
הליכים משפטיים קודמים
התובע נפגע מלשון הרע שהוצא כלפיו על ידי מנהל ועובד חב' קאנטרי עדן בע"מ בשם יואב נתן בשני אירועים שונים: האחד בחדר הכושר עת כינה אותו גנב ומתאמן על חשבונם והשני עת נתלה שלט עם שמו שעליו להסדיר התשלום, אחרת לא ייכנס לחדר הכושר, וכל זאת שעה שהוכח כי לא היה חייב ושילם עבור המנוי עוד קודם לכן. בעקבות התביעה זכה התובע בפסק דין על מלוא סכום תביעתו - 150,000 ₪ פיצוי ללא הוכחת נזק, בתוספת 30,000 ₪ הוצאות משפט. (ת.א. 20377-01-11 מיום 11.2.14 שניתן ע"י כב' השופטת מלכה אביב).
הנתבע 1 ואשתו נתבעת 2 עוסקים בענף השחיה (בריכה טיפולית, לימוד שחיה ניהול בריכת שחיה) מזה שנים רבות. נתבעת 2 מחזיקה ב-100% ממניות נתבעת 3, ונתבעת 3 מחזיקה ב-100% ממניות נתבעת מס' 4. אין מחלוקת כי הרוח החיה והמנהל בפועל של שתי החברות הללו הוא נתבע 1 שמעון איל, אשר אינו מחזיק במניות של איזו מן החברות, אך הוא ואשתו רשומים כדירקטורים בחב' א.ט.ל. עדן.
חב' א.ט.ל. עדן ניגשה ב-14/6/09 למכרז להפעלת בריכה ציבורית וחדר כושר בישוב גבעת זאב. בהיותה המציעה היחידה זכתה במכרז. חב' קאנטרי עדן הוקמה ביום 28/6/09 והיא זו שהעסיקה עובדים ותפעלה את המקום. עוולות לשון הרע התרחשו בחדר הכושר, שבועות ספורים לאחר קבלת החזקה במקום ותחילת הפעלתו.
במהלך החודשים הראשונים הסתבר כי ישנם ליקויים משמעותיים בבריכה: איטום לקוי, מערכת הסקה שלא עבדה, חוסר במנוע בחדר מכונות ועוד ליקויים, אשר חב' קאנטרי נשאה בהוצאות, לצורך הפעלה מידית של הבריכה בחודשי הקיץ. בחודשים ספטמבר-דצמבר 2010 הבריכה נסגרה לצורך תיקון התשתיות, מחלוקות עם המועצה וסירובה לשאת בהוצאות הביאו להגשת תביעות שנמחקו מחוסר סמכות עניינית. המועצה שכבר ידעה על כוונת הזוכה להגיש תביעה נגדה, הגישה תביעה בגין הפרת חוזה נגד חב' א.ט.ל. וזו נדונה בפני כב' הש' ענת זינגר ונדחתה על ידה, תוך פסיקת הוצאות לחובת המועצה בסך 30,000 ₪ (ת.א. 24894-08-11 מיום 28/4/14). תביעת חב' א.ט.ל. נגד המועצה נדונה בנפרד בפני כב' הש' כרמי מוסק והתקבלה. נקבע כי המועצה הטעתה את הזוכה בעת ניהול מו"מ, לא גילתה גילוי נאות אודות מצב הבריכה, העלימה מעיני הזוכה "ליקויים יסודיים וחמורים, שהיו ליקויים נסתרים, עליהם ידעה", לפיכך זכאית חב' א.ט.ל. לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לה וכפי שהוכחו על ידה. בסופו של יום הכיר כב' הש' מוסק בחלק קטן מהנזקים שנתבעו בטענה כי לא הוכחו, ופסק לזכותה סך של 400,000 ₪ והוצאות משפט בסך 75,000 ₪.
(ת.א. 27856-11-12 מיום 3/12/13).
את סכום הפיצוי שזכתה בו החברה, שילמה המועצה לב"כ חב' א.ט.ל. לא לפני שניכתה חוב ארנונה בסך 200,000 ₪, בא כוח חב' א.ט.ל ניכה אף הוא מהסכום את שכר טרחתו. לטענת הנתבע היתרה בסך 100,000 ₪ לערך הופקדה בחשבון הבנק של חב' קאנטרי עדן שהיה ביתרת חובה, כשאת ההפרש הוא ואשתו שהיו ערבים פרסו לתשלומים.
שתי החברות הפסיקו פעילותן. על פי הדוחות הכספיים (ת/2 ות/3), חב' א.ט.ל. עדן העבירה מלוא פעילותה לחב' הבת (ביאור 2 בדו"ח) כבר ב-2011, ואילו הפעילות של חב' קאנטרי עדן הופסקה באופן מוחלט לפי הדו"ח, ביום 31/12/13 .
פסק הדין לזכות התובע בגין לשון הרע ניתן אחרי שהחברות הפסיקו פעילותן, אחרי פסק הדין של כב' הש' מוסק ולפני הזכיה בהוצאות משפט בסך 30,000 ₪ בפסק הדין של כב' הש' ענת זינגר.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.