ת"א 38173-09-15 משולמי נ' ביו"ש האלוף רוני נומה

לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף מפאת חוסר סמכות.

עניינה של התביעה הוא בזיהום אוויר שנגרם בעטיה של שריפת פסולת בתחום הכפר עוורתא. המשיב הוא תושב היישוב איתמר המתגורר בסמיכות לאתר שריפת הפסולת. בתביעתו עותר המשיב למתן צו עשה אשר יורה למבקש, מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון (להלן: האזור) לפעול לאלתר לסילוק המפגע. מטעמיי נוחות יכונו להלן המבקש – הנתבע והמשיב – התובע.

למען שלמות התמונה יצוין כי לפני הגשת התביעה מושא בקשה זו, הגיש התובע תביעה נזיקית נגד מדינת ישראל במסגרתה עתר לפצותו בגין נזק שנגרם לו עקב שריפת הפסולת. התביעה נדחתה על הסף. ערעור שהגיש המבקש על פסק הדין נדחה (ע"א 39165-10-12 משולמי נ' מדינת ישראל (15.1.2013) להלן: עניין משולמי).

הכפר עוורתא מצוי באזור B כהגדרתו בהסכם הביניים הישראלי-פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה, שנחתם בין מדינת ישראל לאש"פ ביום 28.9.95. בהסכם הביניים נקבע כי הסמכויות האזרחיות באזור B מסורות לרשות הפלסטינית. פעולות הננקטות על ידי הנתבע בשטח B בקשר לעניינים שהועברו לסמכותה של הרשות הפלסטינית, ובכלל זה הסמכות בעניין איכות הסביבה, הן פעולות שלטוניות מובהקות. למותר לציין כי לפעולות בשטח זה עלולות להיות השלכות פוליטיות הן בזירה הפנימית הן בזירה הבינלאומית. נציגת היועץ המשפטי באזור, הגב' נעמה גת, הבהירה כי ההחלטה האם לבצע פעולות בשטח B או להימנע מכך "היא בראש ובראשונה החלטה מדינית. ..כל עוד אין החלטה של הדרג המדיני להפעיל סמכויות אזרחיות בשטחי הרשות הפלסטינית, המפקד הצבאי לא הוסמך לעשות כן" (פרוטוקול מיום 5.7.16, עמוד 3 שורות 16-19).

התובע עותר, אם כן, לקבל סעד של צו קבוע שעניינו נקיטת פעולות שלטוניות על ידי המפקד הצבאי באזור. סעד זה אינו בסמכותו של בית המשפט אזרחי. הסמכות להפעיל ביקורת שיפוטית על פעולות הממשל הצבאי באזור בעניינים אלה נתונה לבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ 393/82 ג'מעית אסכן נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון פ"ד לז(4)809, 810 (1987)). ואכן, עתירות לגבי מפגע "חוצה גבולות" מהסוג בו עסקינן נדונו בבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ 4912/10 שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ נ' מועצת התכנון העליונה, ועדת המשנה לכרייה וחציבה (20.11.2016); בג"ץ 5964/15 עמותת הפורום לישראל ירוקה נ' שר הביטחון (22.6.2017)) וחלקן עדיין תלויות ועומדות (בג"ץ 2722/14 מצפה אילן-אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית נ' מדינת ישראל). לתובע הובהר, כבר במסגרת תביעתו הנזיקית, כי עליו לפנות להליך המתאים (ראו עניין משולמי פסקה 9). מטעמיו שלו, הוא שב והגיש תביעה נוספת לבית משפט אזרחי.

לגופו של עניין אוסיף כי הנתבע, אשר מכיר במצוקה הקשה הנגרמת עקב שריפת הפסולת, נקט אמצעים לטיפול במפגע. הגב' נעמה גת הבהירה כי:

"נציגי התאום והקישור נמצאים בקשר שותף עם הנציגים הפלסטינים, מתקיימות פגישות וסיורים משותפים. היו לא מעט פגישות שעלה נושא זה של האתר הספציפי הזה והתחייבות של הנציגים הפלסטינים לסגור וזה היה בתאום ולא על ידי הצבא...אין לנו סמכות לבצע אכיפה נגדם בשטחי A ו-B ולכן כל הגורמים הרלוונטיים נרתמו כדי למצוא פתרונות נוספים יצירתיים. בהתאם להנחיית בג"צ הוקם צוות בינמשרדי בהחלטת ממשלה, ברשות מנכ"ל משרד החקלאות בהשתתפות המשרד להגנת הסביבה ונציגי מתאמי פעולות הממשלה בשטחים והצוות הזה מטרתו לייצר עוד פתרונות לבעיה שיוצרות המפחמות...כשיש משהו במגרש שלנו אנו עושים את המקסימום. יש דברים שהם מעל יכולתנו ולא בסמכותנו" (פרוטוקול, עמוד 3 שורות 22- 32).

הגורמים הרלבנטיים מטעם הנתבע ערכו סיור במקום. בהודעת עדכון שהוגשה לאחר הסיור נמסר כי מבוצעות פעולות, במגבלות הניתן, על מנת להתמודד עם המפגע. עם זאת לא ניתן למגר את המפגע לחלוטין מכיוון שהדבר דורש מעקב ותחזוקה יומיומית בשיתוף פעולה עם הצד הפלסטיני. עוד נמסר כי כל אימת שנצפה עשן במקום, פועלים גורמי מנהלת תיאום וקישור מול מועצת הכפר והקישור הפלסטיני, על מנת לוודא כי יבוצעו עבודות עפר לצורך סילוק המפגע (הודעה מיום 21.8.16. דברים ברוח זו נמסרו גם בהודעה מיום 17.9.16). התובע אישר כי חל צמצום משמעותי בשימוש באתר הן בכמות האשפה המובאת למקום הן בהיקף העשן העולה ממנו (הודעתו מיום 28.9.17). מכאן שבפועל הושג שיפור משמעותי במצב. חזקה על הנתבע כי ימשיך לנקוט פעולות, במסגרת סמכותו ובמידת האפשר, שתכליתן למזער את זיהום האוויר הנגרם משריפת הפסולת.

בהמשך לקביעתי לעיל בעניין הסמכות, התביעה נדחית על הסף.