ת"א 38102-09-15 חברת חלקה 33 ואח' נ' מדינת ישראל

1.תביעה זו הוגשה ע"י "חברת חלקה 33 בגוש 2528" ( להלן: "החברה") וע"י עיאס ראאד

(להלן:" נתבע 2") , כנגד מדינת ישראל- משרד האוצר ורשות המיסים, בגין שלילת אפשרות השתתפותה של החברה במבצע של רשות המיסים (המבצע פורסם ביום ה-7.5.14), שנועד לצורך תשלום חובות מס רכוש ישנים, המקנה אפשרות לשלם את סכום קרן המס בתוספת 15% , לסילוק סופי של החוב, הפרשי הצמדה וקנסות.

התובעים מלינים על כך שביקשו מרשויות המס להיכלל גם הם במבצע זה להסדרת חובותיהם מול רשויות המס, אך נענו בשלילה במכתב מיום16.7.14, בו נמסר כי המבצע של רשות המיסים לעניין מס רכוש לא חל על מקרקעין הנמצאים בהליך כינוס, בדומה למקרקעין שהיו בבעלות החברה ובגינם נוצר החוב.

2.בבקשתה מיום 18.10.15 טוענת הנתבעת כי יש למחוק על הסף את תביעת התובעת 1 בשל העובדה כי התובעת הינה חברה המצויה בסטטוס "מחוקה" ברישומי רשם החברות ולכן חברה זו אינה כשירה משפטית להגשת התביעה. הנתבעת טוענת כי לפי דיני החברות, חברה, בהיותה אישיות משפטית נפרדת מבעלי מניותיה, כשרה לפעולות משפטיות מיום התאגדותה ועד לחיסול החברה. (סעיף 5 לחוק החברות תשנ"ט 1999). חיסול חברה יכול להיעשות בדרך של פירוק (בהתאם לחוק החברות) או בדרך של מחיקת רישום החברה אצל רשם החברות (בהתאם לפקודת החברות שקדמה לחוק). לכן, עם מחיקת החברה ממרשמי רשם החברות, החברה התובעת למעשה עברה מן העולם , אין היא כשירה כלל להגשת התביעה דנן ויש למחוק אותה כתובעת מתביעה זו.

3.התובעת 1 הגישה ביום 8.11.15 את תגובתה לבקשת הנתבעת למחוק אותה מכתב התביעה בשל חוסר כשרות משפטית. במסגרת תגובה זו העלתה התובעת 1 טענות רבות לגופו של עניין וכן לנושא הכשרות המשפטית. הטענה הראשונה היא כי כיום חוק החברות אינו מאפשר מחיקת חברה ברשם החברות. אפשרות זו הייתה קיימת לפי פקודת החברות שקדמה לחוק. התובעת 1 מפנה לספרות ענפה המחזקת את מסקנתה כי בחוק החברות לא קיימת אפשרות המחיקה כי אם רק פירוק חברה. כהוראת מעבר נקבע בסעיף 367 כי קיימת אפשרות להחיות, בתנאים מסוימים, חברה שנמחקה.

התובעת 1 מוסיפה ומדגישה כי מעיון בנספח שצורף לבקשת הנתבעת "מידע על פרטי חברה" עולה כי בתאריך 8.9.07 מר ישי וייס נרשם אצל רשם החברות כמנהל החברה. כלומר, לפחות עד למועד זה החברה לא הייתה מחוקה, אחרת רשם החברות לא היה מאפשר רישום מנהל חדש. התובעת 1 מסיקה כי בשל העובדה שחוק החברות אינו מאפשר מחיקת חברה-החברה עדיין קיימת ועל כן, כשירה לתבוע בתביעה זו.

לחילופין, טוענת תובעת 1 כי גם אילו החברה אכן הייתה מחוקה כדין, הרי שהחברה מחזיקה בפועל בנכס ואף מונה לה מנהל בשנת 2007 ועל כן, היא נחשבת "כחברה דה פקטו" (חברה בפועל), מצב בו הכירה הפסיקה בארה"ב . לטענת תובעת 1 הוכר מצב זה גם במחוזותינו בבר"ע (ת"א)1628/02 דוד מחקשווילי נ' עו"ד דב מילמן כונס נכסים ואח' (ניתנה ביום7.11.02 ) (טרם פורסם). טענה נוספת אותה מעלה תובעת 1 כנגד מחיקתה מהתביעה היא כי מטרתה של מחיקתה מתביעה היא הימנעות מניהול הליך משפטי אם ברור בסופו של דבר שהתביעה תדחה. במקרה הנדון, גם אם תמחק תובעת 1 מהתביעה, הרי שתובע 2 עדיין נשאר בתביעה ולכן בכל מקרה תיק זה יתנהל ואין כל טעם בביצוע המחיקה. לחילופין מבקשת החברה להימנע ממחיקתה מהתביעה וליתן לה אורכה בכדי לנקוט בהליכים להחייאת החברה כדין.

4.ביום 9.11.15 הגישה הנתבעת תשובה לתגובת התובעת על בקשתה ובה היא מציינת תחילה כי על אף בקשתה המפורשת, ב"כ התובעים לא העביר לידיה ייפוי כוח המסמיך אותו לפעול בשם תובעת 1. הנתבעת מדגישה כי זה עניין מהותי, כיוון שמדובר בנקיטת הליכים משפטיים בשמה של חברה מחוקה.

באשר לטענות התובעת כי אין מדובר בחברה מחוקה כיוון שלא ננקטו כנגדה הליכי פירוק, הנתבעת תמהה כיצד חברה שאמורה להיות מודעת למצבה המשפטי, מעלה טענה זו וכי בכל מקרה הרישום ברשם החברות מהווה אינדיקציה למצבה המשפטי של החברה. במידה והחברה טוענת אחרת, היה עליה לכל הפחות להביא תצהיר מבעל מניות בחברה המסביר את פעילות החברה או כל הסבר אחר לסיבת היות החברה מחוקה אצל רשם החברות.