ת"א 37932-08-11 המוסד לביטוח לאומי ואח' נ' בן הרוש ואח'

פסק דין זה עוסק בשאלת ההוצאות שיש לפסוק לנתבעת 5 בלבד, בגין דחיית התביעה כנגדה במסגרת הסכם פשרה שנערך בין הצדדים ואשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 11.5.16.

התביעה הינה תביעת שיבוב בה ביקש התובע לחייב את הנתבעים בשיבובו בגין גמלאות שונות שהוא שילם לנפגע, יותם עידן, בגין תאונה מצערת שארעה בעת שהנפגע רכב על אופנוע ים במפרץ אילת ביום 13.6.03.

הנתבעת 5 היא חברת ביטוח אשר נטען בכתב התביעה (המקורי והמתוקן) כי ביטחה את אחריותם של הנתבעים 1 ו-2 (מי שהורשעו בהליך פלילי באחריות לארוע התאונה, הנתבע 1 כבעלים של האופנוע הפוגע, והנתבע 2 כמי שרכב עליו ופגע בנפגע).

נתבעת 5 טענה בכתב הגנתה כי לא היה כיסוי ביטוחי בפוליסה שהוציאה לאופנוע לבחות הנתבעים 1 ו-2, זאת בשל העדר תעודות ורשיונות שונים שנדרשו כתנאי לקיום הכיסוי הביטוחי לשימוש באופנוע הפוגע.

בסופו של יום בהתאם להסכם הפשרה התביעה כנגד נתבעת 5 נדחתה, תוך שזו עומדת על פסיקת הוצאותיה בגין ניהול ההליך עד לשלב זה, וזאת בסך של 7,500 ש"ח.

ב"כ התובע מדגישה בטיעוניה את העובדה כי התובע הוא גוף ציבורי הממומן במלואו מכספי הציבור, ולכן, על אף שהכלל הוא שבעל דין שזכה בדינו זכאי להוצאותיו, אין לחייבו בהוצאות הנתבעת 5. ב"כ התובע מדגישה את העובדה כי התובע "חי" מפי הנפגע בהגישו תביעת שיבוב, ולפיכך, ולאור העובדה כי נתבעת 5 צורפה כצד ג' בהליך שניהל הנפגע, היה מקום לצרפו גם בהליך זה על מנת לברר באם קיים כיסוי ביטוחי לחבות נתבעים 1 ו-2, אם לאו. ב"כ התובע גם מדגישה את החשיבות שלא להטיל הוצאות מקום בו ההליך הסתיים בפשרה, וזאת על מנת לעודד פשרות.

ב"כ הנתבעת 5 מנגד מדגיש כי התובע, ככל בעל דין, צריך לשאת בהוצאות בעל דין שההליך כנגדו נדחה, וכי לא היתה כל הצדקה, מלכתחילה, להגיש את התביעה כנגדה, ובודאי שלא להמשיך בניהולה לאחר שהתברר מלוא המידע הרלבנטי.

לאחר בחינת טיעוני הצדדים ונוכח מיעוט ההליכים שנדרשו בפני בית המשפט עד לסלוק התביעה (ועל אף חלוף זמן רב עד להשגתה), אני מוצאת לחייב את התובע בהוצאות הנתבעת 5, אולם זאת בסכום מתון, של 4,500 ₪.

הסכום ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.