ת"א 3776-03-10 קבוצת אקוסנס (מזרח תיכון) בע"מ נ' בתי זקוק לנפט בע"מ

פתח דברים

1.פסק דיני זה דן בתביעה של מציעה במכרז, שטענה כי הצעתה התקבלה על ידי בעלת המכרז וכי נכרת ביניהן הסכם לביצוע המכרז, על אף שהוא לא נחתם על ידיהן.

לגישת המציעה התנהלותה של בעלת המכרז לאורך תקופה ארוכה של משא ומתן אינטנסיבי, שעלותו הייתה גבוהה למציעה, יצרה מצג ברור כי הצעתה היא זו שזכתה במכרז, על אף שוועדת המכרזים של בעלת המכרז לא נתנה אישור בכתב על זכייתה. המציעה טענה כי בעלת המכרז חזרה בה ממנו בשלב הסופי של המשא ומתן, לאחר שהוחלפה ביניהן טיוטת הסכם, וכי סירובה לחתום עליו היה בניגוד לתנאי המכרז ונבע ממניעים חסרי תום לב. לפיכך, לעמדת המציעה, היא זכאית, לפיצויי קיום (פיצויים חיוביים) ולחילופין לפיצויי הסתמכות (פיצויים שליליים).

הרקע העובדתי

2.בתי זיקוק לנפט בע"מ (להלן "הנתבעת") היא חברת ציבורית העוסקת בין היתר בזיקוק נפט גולמי. בחצריה ובמכלי האכסון שלה הצטברה, וממשיכה להצטבר, בוצה שמנונית, שהיא תוצר לוואי של תהליכי הזיקוק של נפט גולמי ומוצרי נפט שונים (להלן "הבוצה"). הבוצה מכילה נפט ושמן שהם בעלי ערך מסחרי, ככל שיופרדו מהמים, העפר והגז המעורבבים עמם בבוצה. הבוצה הצטברה במשך עשרות שנים (חלקה עוד לפני קום המדינה) והגיעה לכ-35,000 טון.

הבוצה איננה ידידותית לסביבה, והנתבעת נדרשה לסלקה מחצריה, בין היתר על ידי עיריית חיפה, מכח רשיון העסק שניתן לנתבעת, וכן על ידי המשרד להגנת הסביבה בהסתמך על דינים העוסקים בהגנה על הסביבה והציבור (וראו, תקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים), התש"ן-1990 וחוק החמרים המסוכנים, תשנ"ג-1993). בהעדר שיטה לטפל בבוצה ולנקותה בחצריה של הנתבעת, האפשרות שעמדה לפניה הייתה לסלקה למקום קבורה של חומרים מסוכנים באתר חובב בנגב. הובלה של הבוצה דורשת נקיטה באמצעים מיוחדים, כמו משאיות מותאמות, ועלותה ניכרת לעומת הטמנה של הבוצה, לאחר שעברה טיפול להפחתת החומרים המסוכנים, באתר רגיל (שאינו מיוחד לחומרים מסוכנים).

3.על מנת למצוא פתרון יעיל לטיפול בבוצה וסילוקה ממתקניה, שיהיה אף זול יותר מהפינוי היקר לרמת חובב, ולאחר שנסיונותיה הקודמים של הנתבעת לפתור את בעיית הבוצה באמצעות חברה שהועסקה על ידה, לא נתנו מענה מספק, יצאה הנתבעת במכרז פרטי סגור ביום 20/11/08 והזמינה 11 תאגידים, וביניהם התובעת, להציע פתרונות טכנולוגיים לדרך בה ניתן יהיה לעבד את הבוצה ולהוציאה מחצרות הנתבעת וממתקניה באופן התואם את חוקי איכות הסביבה השונים, תוך מיצוי וזיקוק מירביים של הנפט המצוי בבוצה (להלן "המכרז").

4.אין מחלוקת כי במכרז לא היתה דרישה לדרך פתרון מסוימת, והמטרה הייתה התוצאה.

5.התובעת התאגדה בתחילת שנת 2008 כחברה פרטית, אשר עיסוקה היה לקדם פתרונות אקולוגיים בתחומים מגוונים וביניהם בתחום ניקוי הבוצה בהליכים של זיקוק נפט ומוצריו, טיפול בזיהומים אקולוגיים, ייבוא פילטרים לסינון מתכות וניקוי מים ועוד. התובעת נהגה לאתר טכנולוגיות מובילות, אותן ניתן יהיה ליישם בארץ, ולהתקשר עם החברה המחזיקה בטכנולוגיה על מנת להפוך לנציגתה הבלעדית (ראו תצהירו של הופמן מטעם הנתבעת, ת/3, ס' 5).

6.לאחר פרסום המכרז, הגישה התובעת ביום 27/1/09, כשהמועד להגשת ההצעות נדחה ולאחר שהנתבעת שלחה מספר הבהרות למכרז, את הצעתה למכרז.

התובעת הציגה בהצעתה פתרון בטכנולוגיה של ATDU - Anerobic Thermal Desorption Unit (להלן "ATDU"), המתבצעת על ידי מתקן המביא להפרדה אנארובית בחימום בין הנוזלים מהמוצקים בחום גבוה ללא מגע חום ישיר עם החומר המטופל וללא פליטת גזים לאוויר כתוצאה מתהליך החימום, הערבול וההפרדה. התובעת הציעה לרכוש את המתקן, להתקינו במפעל, לתפעלו ולהביא את הבוצה למצב בו ניתן יהיה לקברה באתר הטמנה רגיל.

7.לסיור הקבלנים, שנערך עוד לפני מועד הגשת ההצעה, ושבו חוייבו כל המציעות להשתתף, הצטרפה גם התובעת. באותו סיור, כך לטענת הנתבעת, חולק מסמך "תנאים כלליים למכרז" (להלן "מסמך התנאים הכלליים"), שלעמדת הנתבעת מכיל תנאים חשובים למחלוקת כאן; ביניהם התנאים שדיני המכרזים לא יחולו על המכרז, שהנתבעת רשאית לחזור בה בכל עת מן ההזמנה להציע הצעות, גם לאחר אישורה של מי מהמציעות כזוכה וכי, במקרה כזה, היא לא תהיה חייבת בכל פיצוי שהוא למציעה. עוד נקבע שאין לראות כל הסכם כתקף אלא אם נעשה בכתב ונחתם בין הצדדים. לטענת הנתבעת מסמך התנאים הכלליים היה חלק בלתי נפרד מן המכרז וחייב את התובעת בכל סעיפיו. הצדדים חלוקים בשאלה אם התובעת קיבלה עותק ממסמך זה ואם תנאיו יחולו על יחסי הצדדים.