גדיאן ואח' נ' שירזיאן ואח'

עניינה של התביעה במחלוקת בנוגע לאחריות הנתבעים לנזקי רטיבות בדירת התובעים, הנמצאת מתחת לדירה שהייתה בבעלות הנתבעים בבית דירות במרינה באשקלון.

רקע וטענות הצדדים

1.התובעים, בעלי זכויות בדירת מגורים מספר 923 בקומה שנייה ברחוב הנמל 13, סמוך למרינה באשקלון, הגישו תביעה כספית וסעד לצו עשה לביצוע תיקונים בדירה מעל, בגין נזקי מים לדירתם. התביעה הוגשה לאחר שתביעה קודמת בבית המשפט לתביעות קטנות נמחקה. התובעים עתרו לחייב את הנתבעים לבצע את כל העבודות הנחוצות לתיקון ליקויים בדירתם כדי למנוע חדירת מים לדירת התובעים וכן עתרו לסעד כספי בסך של כ- 240000 ₪.

לטענת התובעים, הנתבעים 1 ו- 2 הינם הבעלים של דירה מס' 933 הנמצאת מעל דירתם. התביעה, אשר כללה כאמור סעד של צו עשה, הוגשה תחילה גם כנגד רוכש הדירה מהנתבעים 1 , 2, מר שור, ובהמשך תוקנה התביעה וצורפו נתבעים נוספים אשר רכשו את הדירה ממר שור. במהלך ניהול ההליך זנחו התובעים את הסעד לביצוע תיקונים וזאת לאור טענתם כי לאחר שהנתבע 3 התקין מרקיזה, סוכך, מעל מרפסת הדירה בקומה השלישית, פסקו הנזילות לדירתם.

למען הבהרת התמונה יצוין כי מדובר בדירות שבמקור הינן דירות נופש ונמצאות בבניין שהוא חלק ממיזם הנקרא "הנסיכה במרינה" הכולל בניינים מדורגים בני 3 עד 5 קומות. הדירות הן דירות סטודיו בגודל של כ- 50 מ"ר בנות כשני חדרים הפונות עם מרפסת שמש פתוחה לכיוון הים. לאור אופיו המדורג של המבנה, מרפסת הקומה בדירה מעל נמצאת בחלקה מעל תקרת הדירה מלמטה.

2.לטענת התובעים, ביום 23.1.12 הבחינו בסימני רטיבות בקירות תקרת הסלון, חדר השינה וארון החשמל. הרטיבות הגיעה מהדירה מעל וניסו הם לאתר את הנתבע 1 (להלן: רונן) אשר הכחיש כי הוא בעל הדירה וטען כי הוא רק המתווך המטפל בה. לטענתם לאחר מספר ימים סימני הרטיבות הפכו לגשם המטפטף בכל חלקי הדירה שחדר לארון החשמל. בהעדר שיתוף פעולה של רונן והתמשכות הנזילה, התובעים נאלצו לפנות לרונן באמצעות עורך דינם, פניה שהובילה לתגובתה מיום 17.4.12 במסגרתה הודה רונן באחריות לנזילה מחדר רחצה בדירתו.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת שמאי אשר בדק את הדירה ביום 1.5.12 בה פירט את תלונות התובעים, ציין כי צפה בסרטון בו נראית זרימה של מים דרך צינורות החשמל והמנורות בדירה, ותיעד סימני נזילה ועובש על קירות הדירה. השמאי תיעד סימני נזילה ועובש מרובים על קירות הדירה ואמד את הנזק למבנה בגין ניקוי וטיפול נגד עובש וצביעה בסך של 6,000 ₪. בנוסף אישר עבודות נוספות שנדרשו בגין חשמלאי ובדיקת לחות ברצפה. השמאי מצא כי בעקבות המים הרבים שספגה הרצפה יש צורך בייבוש החול וקבע פיצוי גם בראש נזק זה. בנוסף אמד נזקי תכולה: למזרן, מקרר, טלוויזיה וביגוד בסכום כולל של 4,900 ₪ . סך הנזק לפי שמאי התובעים מסתכם ב- 23,944 ₪.

לחוות הדעת נערך נספח וזאת בהתאם לבדיקת חברת תרמוטסט אשר קבעה בבדיקתה מיום 15.5.12 כי ישנם כתמי רטיבות הנובעים מדליפת מים חזקה, לאורך זמן ממושך, מתקרת הבית שמקורה מהקומה העליונה בדירת השכן. נמצאה רטיבות במצע החול מתחת לרצוף בכניסה לבית ובחדר השינה ומעט בסלון הבית, כמו כן נמצאו כתמי רטיבות חזקים בחדר שינה ופרוזדור הבית ובקיר המקביל לחדר השינה מחוץ לבית.

3.בגין תשתית עובדתית זו, אשר הייתה בידי התובעים עוד בשנת 2012, הגישו הם תביעה בסוף שנת 2012 לבית המשפט לתביעות קטנות במסגרת ת"ק 37714-12-12. באותו הליך, בו נתבע רק רונן, התקיים דיון ביום 5.8.13 בו טענה התובעת כי גם במועד הדיון יש בעיה של רטיבות ונזקים שנגרמים לרכוש. רונן טען בדיון כי בדק את הטענה ומקור הרטיבות לא נובע מדירתו ועוד ציין כי מעדיף שהתובעת לא תפנה ישירות אליו אלא לעורך דינו.

לאור הערות בית המשפט בדיון בתביעה הקטנה, הסכימו הצדדים למחיקת התביעה ובית המשפט המליץ לרונן להסתייע באנשי מקצוע מתאימים לצורך מענה לחוות הדעת המצורפות לתביעה וכן המליץ כי הצדדים ישתפו פעולה לבחון את מקור הרטיבות והיקף הנזקים לרבות מינוי מומחה מוסכם שיימנע הליך משפטי.