ת"א 37499-07-15

בקשת המבקשים (הנתבעים) לסילוק התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית ולחלופין העברתה לבית המשפט המחוזי בירושלים או בתל אביב – להם מוקנית סמכות הדיון בתובענה זו.

רקע הבקשה הינו תביעת המשיבות (התובעות) להצהיר כי הן הבעלים בבקשה לפטנט בישראל, בארה"ב ובגרמניה, ובכל פטנט שנרשם או שירשם בעקבות בקשות אלה, לרבות בכל רעיון, פיתוח, מוצר הסכם, קונספט או חומר הקשור במישרים או בעקיפין לבקשות הפטנט או לפטנט שירשם בעקבותיהן ולסעדים נלווים נוספים.

תמצית טיעוני המבקשים היא כי הסמכות העניינית נקבעת עפ"י סעד העברת הבעלות בקניין הספציפי ובענייננו בעלות בפטנטים ובקשות לפטנטים. במסגרת זו תהיינה המשיבות צריכות לטעון כנגד "חזקת הבעלות" הקבועה בחוק הפטנטים תשכ"ז – 1967, לטובת "בעלי האמצאה" העכשויים המנויים כיום כבעלי בקשות הפטנטים ושאינן המשיבות, ולהוכיחן.

סעיף 188 (א) לחוק הפטנטים מורה כי בית המשט לעניין חוק זה, זולת תביעה להפרת פטנט הוא בית המשפט המחוזי בירושלים, כששר המשפטים רשאי בצו להורות על סמכות גם לבתי משפט מחוזיים אחרים שקבע, ובעניין זה קבע את בית המשפט המחוזי בתל אביב כבית משפט נוסף שלו סמכות הדיון בענייני פטנטים.

על כן, אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בסעדי העברת בעלות בפטנטים ובבקשות לפטנטים ומכאן הבקשה.

תגובת המשיבות התבקשה והתקבלה ובה עותרות הן לדחיית הבקשה. תמצית טיעוניהן היא כי אין המדובר בתביעה לפי חוק הפטנטים, עילתה לא נסמכת על פטנטים, ואין בתביעה כל טענה לזכויות מכח חוק הפטנטים, אלא המדובר בתביעה חוזית שעניינה טענה לסעדים מכח התחייבויות חוזיות ומערכת הסכמים בין הצדדים, שמכוחה שייכת לתובעות הבעלות בידע נשוא התביעה. לטענת המשיבות מוכרעת השאלה בדבר הסמכות עפ"י מבחן העילה או מבחן מהות הסכסוך ולא עפ"י מבחן הסעד, ואלה מבוססות על הסכם שבין המשיבות למבקש 1 אותו הפרו המבקשים ושאת אכיפתו ומימוש הזכויות בו מבקשות המשיבות בכתב התביעה.

המבקשים השיבו לתגובת המשיבות ובה חוזרים הם על עמדתם ומציינים, כי בין המבקש 2 – הממציא מר חיים רתם למשיבות, לא נחתם כל הסכם שהוא ולא מיוחסת למבקש 2 בכתב התביעה הפרת הסכם כלשהוא שנחתם עימו. עוד טוענים המבקשים כי תגובת המשיבות מעוררת אף שאלה של סמכות מקומית לדון בתביעה שכן מקום מגורי המבקש 2 הינו בצפון הארץ. לטענת המבקשים, נסמכת התביעה על הסכם מכר מניות מלפני כ – 4 שנים, של במשיב 1 שאינו "ממציא" או "בעלים" של הבקשות לפטנט אותן מבקשות המשיבות לעצמן. לכן, טוענות המבקשות, לא ניתן לגרור את המבקש 2 ונישולו מהבקשות לפטנטים, קרי מקניינו המתגבש והולך, וזאת אך מחמת שחברו ושותפו העסקי – המשיב 1, מכר לפני 4 שנים את מניותיו במשיבות במסגרת הסכם מכר מניות.