ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
37319-07-11
28/01/2015
|
בפני השופט:
דניאל פיש
|
| - נגד - |
התובעים:
1. מליחה מוחמד עלי אנסארי
2. נגאר בהאי אמסלם
3. עסמת באהי אזל
עו"ד יוסף ברינט
|
הנתבעת:
הכנס הלאומי רוחני של הבאהים של ארה"ב סניף ישראל
עו"ד ג' שרויאר ואח'
|
| פסק דין |
תמצית התובענה
1.ענייננו בקרקע באיזור עכו המשמשת את מאמיני הדת הבהאית בשם הכולל של גני רידואן (להלן- המקרקעין). התובעות, שהן מצאצאיו של מייסד הדת, היו רשומות, או זכאיות להרשם, כבעלים של חלק של המקרקעין טרם הפקעתם (להלן- הקרקעות). המקרקעין הופקעו במסגרת הליכים לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, (להלן- הפקודה) ותביעת התובעות היא לפיצוי בהתאם לפקודה. בין הצדדים נטושות שתי מחלוקות: הראשונה, האם התובעות היו הבעלים האמיתיים של הקרקעות, או שמא הרישום לא שיקף את זכויות הבעלות האמיתיות, אשר שייכות, הלכה למעשה, לקהילה הבהאית. השניה, מה שווי הקרקעות וכנגזרת מכך, מה הוא גובה הפיצוי הראוי, במידה ומגיע לתובעות פיצוי.
המהלכים ברקע התביעה
2.ביום 4.5.2006, פרסם שר האוצר הודעה בדבר "ציון גוף" ו"הרשאה" לעניין סעיף 22(2) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 לפיה הורשה לכנס הלאומי רוחני של הבהאיים של ארצות הברית, סניף ישראל (עמותה רשומה בישראל) להשתמש בזכויות והכוחות שהוקנו לשר (או ליועץ המשפטי לממשלה) על פי הפקודה לצורך רכישת מקרקעין בהיקף של 73.197 דונם בגושים 18030 חלקה 4, גוש 18031, חלקה 1, גוש 18031 חלקה 9, גוש 18037 חלקה 2, וגוש 18037 חלקה 3 (כאמור לעיל – המקרקעין), לצורך רכישתם לתועלת הציבור (ראו ת/27).
3.ביום 28.8.2006, פורסמה הודעה בדבר רכישת קרקעות לצרכי ציבור על ידי נציגת הכנס הלאומי רוחני של הבהאים של ארצות הברית סניף ישראל, גב' קולין דוס, לפי סעיפים 5 ו- 7 לפקודת הקרקעות כדלקמן:
"הקרקע המתוארת בתוספת, והמוחזקת על ידה או מי מטעמה, דרושה לעמותה לחלוטין ולצמיתות לצרכי ציבור, למטרת פיתוח גני רידוואן בעכו כאתר קדוש ותיירותי למאמיני הדת הבהאית, אשר יארח מדי שנה אלפי עולי רגל בהאים וכן תיירים ותושבים מקומיים, וכי העמותה מוכנה לישא וליתן בדבר רכישת זכויות, ככל שישנן לאחר, בקרקע האמורה.
כל התובע לעצמו זכות או טובת הנאה כלשהן בקרקע האמורה ורוצה לקבל פיצויים על כך, נדרש לשלוח לעמותה, לת"ד 155, חיפה 31001, בתוך חודשיים מיום פרסום הודעה זו ברשומות, הרצאה על זכותו או על טובת ההנאה אשר לו בקרקע האמורה.." (ראו ת/28).
הקרקעות במחלוקת
4.מתוך החלקות שהופקעו, התובעות היו רשומות כבעלים או כיורשות של בעלים רשומים בקרקעות בשטח של 9.596 דונם הידועים כגוש 18030 חלקה 4; גוש 18031 חלקות 1 ו- 9 וגוש 18037 חלקות 2 ו- 3 (נספחים א'-ה' לת/71). הקרקעות ממוקמות בעיקר בצד הצפוני של המקרקעין (חוות דעת השמאית מטעם בית המשפט ורד אוהל מיום 26.4.13 בעמ' 4). להלן מיקומם המדוייק וסיווגם: חלקה 4 נמצאת צמודה לרח' עליית הנוער בעכו וכן לשביל הגישה הראשי לגן רידואן ומסווגת כשטח פתוח, חלקה נטוע עצים ומהווה חלק מאיזור הכניסה הצפונית לגן הבהאי שיעודו נופש. חלקה 1 היא פנימית, צמודה לכביש הגישה לגן רידואן. החלקה נטועה עצים ועליה נמצא המבנה הכחול- "בית בהאא-אללה", יעודה נופש. חלקה 9 פנימית, צמודה לחלקה 1 ללא דרך גישה סלולה כלל וגישה רק באמצעות דרך עפר מצד מזרח. החלקה נטועה עצי הדר ומהווה חלק משטח הגן שיעודו נופש. חלקות 2,3 נמצאות מדרום לשכונת נווה ספיר ("גיבור") הנקראת גם בשם "גבעת התמרים". חלקה 3 פנימית, צמודה לכביש הגישה לגן רידואן, עליה מצוי מבנה המשמורן והמחסן המהווה חלק מגני רידואן, יעודה נופש ושפ"פ. חלקה 2 שייכת למתחם גני פירדוז – עליה מבנה דו-קומתי ובריכה, יעודה נופש ושפ"פ. הכניסה המערבית לגן דרך חלקה זו. (עמ' 5 לחוות דעת השמאית אוהל). תצלום אוויר עליו מופיעים הגושים והחלקות הוגש במהלך הדיון. העיון בו מעלה כי חלק מהחלקות נמצא במרכז המקרקעין אשר הופקעו ואחרות בתוך המתחם הכולל של הגנים (מומ/1). באופן כללי ניתן לתאר את איזור הגן כשטח בהיקף של 73 דונם כאשר מרכזו אי קטן מוקף תעלות מים ושטחים פתוחים סביבו וגדר התוחמת את השטח כולו. השטח הוא מעין אי של שלווה ושקט בתוך המתחם העירוני של עכו.
5.הנתבעת נרשמה ביום 14.1.2007 כבעלים של המקרקעין, לרבות הקרקעות, מכוח הפקעה לפי סעיף 19 לפקודה שפורסמה ביום 17.12.2006 בילקוט הפרסומים (ת/31).