ת"א
בית המשפט המחוזי
|
37132-03-13
23/10/2014
|
בפני השופטת:
בלהה טולקובסקי
|
| - נגד - |
תובעים:
1. דבורה חצב
2. הדס חצב
3. נועה חצב
4. ניצן חצב א. קנר ואח'
עו"ד א. קנר ואח'
|
הנתבעים:
1. תרכובות ברום בע"מ
2. ברום ים המלח בע"מ א. ויתקון ואח'
3. מגדל
4. חברה לביטוח בע"מ
5. הראל
6. חברה לביטוח בע"מ ת.קרת ואח'
7. הפניקס הישראלי
8. חברה לביטוח בע"מ
9. אליהו
10. חברה לביטוח בע"מ
11. כלל
12. חברה לביטוח בע"מ
עו"ד א. ויתקון ואח'
עו"ד ת.קרת ואח'
|
| פסק דין חלקי והחלטה |
1.לפני בקשת הנתבעות 1-2 (להלן: "הנתבעות"), למחיקת התביעה על הסף מחמת העדר עילה וכן בקשה לדחיית התובענה על הסף מחמת התיישנות.
הצדדים, התביעה וההליכים עד כה
2.המנוח, דניאל חצב ז"ל ( להלן: "המנוח"), יליד 23.1.1961, עבד במפעלה של הנתבעת 1, תרכובות ברום בע"מ. המפעל עוסק בענף הכימיקלים (להלן: "המפעל"). המנוח עבד במפעל החל משנת 1987 ועד ליום מותו - 1.6.1999. הנתבעת 2 הייתה בזמנים הרלוונטיים בעלת ומפעילת המפעל (להלן תקראנה ביחד: "הנתבעות").
3.התובעת 1 הינה אלמנת המנוח. התובעות 2-4 ילידות 1988, 1991 ו - 1997, בהתאמה, הינן בנותיו של המנוח (להלן תקראנה ביחד: "התובעות"). התובעות הינן יורשות עזבונו של המנוח והגישו תביעתן זו בגין שלוש עילות: תביעת עזבון, תביעת תלויות ותביעת התובעת 1 כמיטיבת נזקו של המנוח בתקופת חוליו.
4.הנתבעות 3-7 הינן חברות ביטוח אשר על פי הנטען ביטחו את הנתבעות 1 - 2 במועדים הרלבנטיים.
5.בשנת 1991, בהיותו כבן 30, חלה המנוח בסרטן הדם (לוקמיה) מסוג C.M.L. (להלן: "המחלה"). לאחר טיפולים קשים ומאבק במחלה, נפטר המנוח ביום 1.6.1999, בהיותו כבן 38 שנים.
6.בתביעתן טוענות התובעות כי מחלת המנוח נגרמה עקב חשיפתו לחומרים כימיים מסוכנים עימם בא במגע במסגרת עבודתו, וזאת כתוצאה מרשלנות הנתבעות והפרת חובות חקוקות מצדן. לטענת התובעות מסתבר שהמנוח הינו רק אחד מקרב שורה ארוכה של עובדים שחלו במחלות סרטן שונות בעקבות חשיפתם לחומרים רעילים במהלך עבודתם במפעל.
התובעות טוענות להעברת נטל הראייה מכוח הכלל "הדבר מדבר בעדו" ומכוח הכלל הראייתי בעניין "דבר מסוכן". לטענתן, תנאי עבודתו של המנוח, טיבם של החומרים הכימיים עימם בא במגע ושיעורי חשיפתו אליהם, אינם ידועים להן עד היום, לא היה ביכולתן לדעת מה היו הנסיבות האמיתיות שגרמו למחלת המנוח, מחלת המנוח נגרמה כתוצאה מחומרים שהיו בשליטתן המלאה של הנתבעות ועצם העובדה שהמנוח חלה במחלת הלוקמיה בגיל כה צעיר, מבלי שסבל מגורמי סיכון ידועים לחלות במחלה ולאחר שנחשף לחומרים כימיים רעילים, מתיישבת יותר עם התרשלות הנתבעות מאשר עם המסקנה ההפוכה, כך שחלים הכללים האמורים בדבר העברת נטל הראיה.
7.התביעה הוגשה ביום 19.3.2013. ביום 7.4.2013, הגישו הנתבעות בקשה למחיקת התביעה על הסף מחמת העדר עילה. הנתבעות הפנו בבקשתן לפסק דינה של כב' השופטת גנות שניתן בתביעה קודמת, זהה כמעט לחלוטין, שהוגשה על ידי התובעות לבית המשפט המחוזי בתל אביב בת.א. 24120-01-13 (להלן: "התביעה הקודמת"). בפסק דינה מיום 12.3.2013 (שבוע לפני הגשת התביעה דנן), נעתרה כב' השופטת גנות לבקשה למחיקת התביעה הקודמת על הסף מחמת העדר עילה, בקובעה כי "... התובענה נעדרת תשתית עובדתית כלשהי ולו מינימלית...", וכי "... אין לתובעות כל סיכוי לזכות בתביעתן".
8.לאור העובדה שלא צורפה לכתב התביעה חוות דעת רפואית המבססת טענה לקשר סיבתי בין חשיפת המנוח לחומרים מסוכנים, לבין מחלתו - כנטען בתביעה, אפשרתי לתובעות להגיש חוות דעת של מומחה רפואי התומכת בתביעה (עמ' 2 לפרוטוקול ישיבת 11.6.2013). ביום 1.12.2013, הגישו התובעות הודעה על "הגשת חוות דעת תיאורטית" בתחום הטוקסיקולוגי שנערכה על ידי פרופ' יונה אמיתי (להלן: "חוות הדעת").