פרבמן ואח' נ' ס. אלון חברה להשקעות ובנין בע"מ ואח'

לפני תביעה שהגישו התובעים נגד הנתבעים לתשלום פיצויים בסך 716,140 ₪ וזאת בגין אי רישום הדירה שרכשו בלשכת רישום המקרקעין.

מאחר ובהתאם להודעת התובעים בעקבות החלטת בית המשפט, הם הסכימו למחיקת התביעה נגד הנתבע 2 והגישו על כך הודעה לביהמ"ש עוד בחודש מרץ 2021, הודעה שאינה מופיעה במערכת נט המשפט, הוריתי בטרם תחילת כתיבת פסק הדין על דחיית התביעה נגד הנתבע 2 בלא צו להוצאות. לפיכך, פסק דין זה יתייחס רק לנתבעת 1 שתכונה להלן: "הנתבעת".

טענות התביעה

ביום 07/06/11 חתמו הצדדים על חוזה מכר דירה (להלן: "החוזה") לפיו מכרה הנתבעת לתובעים זכויות חכירה מהוונות בדירת פנטהאוז יוקרתית, בת 5 חדרים בגבעתיים.

במהלך חודש מרץ 2017 נמסרה ההחזקה בדירה לתובעים, אולם עד למועד הגשת התביעה ולמרות שטופס 4 לבניין התקבל במהלך שנת 2016, טרם נרשם הבית המשותף וטרם נרשמה הדירה בבעלות התובעים.

בהתאם להוראות סעיף 6 ב'(א)(2) לחוק המכר (דירות) תשל"ג-1973 (להלן: "החוק"), רישום הבית המשותף יבוצע לא יאוחר משנה ממועד מסירת הדירה. בהתאם לחוק, היה על הנתבע לפעול לרישום הדירה על שם התובעים, זאת לא יאוחר מחודש אוגוסט 2018.

בחוזה שבין הצדדים נקבע ב"הואיל" מס' 8 כי: "המוכר ימכור את הדירה לקונה וירשום את הזכויות בה על שם הקונה בלשכת הרישום המקרקעין ובספרי המינהל". בסעיף 10.3 להסכם נכתב כי: "המוכר מתחייב כלפי הקונה לרשום את זכויות החכירה המהוונות על שם הקונה.... לא יאוחר מתום 36 חודש מיום מסירת החזקה בדירה לידי הקונה", כאשר הוראה זו מנוגדת לקבוע בחוק המכר (דירות).

הנתבעת 1 לא רשמה עד למועד הגשת התביעה את הדירה על שם התובעים, כאשר ממועד מסירת הדירה לידי התובעים חלפו מעל 3 שנים והכל בניגוד לקבוע בחוק.

הפיצוי המוסכם שנקבע בהוראות ההסכם שבין התובעים לבין הנתבעת עומד על סך 10% משווי הדירה. מאחר ושווי הדירה הינו 6,100,000 ₪, הפיצוי המוסכם בגין אי רישום הדירה עומד על סך של 610,000 ₪.