ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
36841-05-18
23/06/2018
|
בפני הרשם בכיר:
אבי כהן
|
- נגד - |
התובעים:
1. פניקס פרוג'קט קפה בע"מ 2. רוכוביץ שלומי 3. רוכוביץ שמרית
עו"ד ליאור חברון
|
הנתבע:
בנק מזרחי טפחות בע"מ עו"ד מתי שמחוביץ
|
החלטה |
משיב נוסף היועץ המשפטי לממשלה
ע"י ב"כ פרקליטות המדינה (אזרחי, ת"א)
לפניי בקשה לפטור מאגרה מטעם שלושת התובעים.
לאחר עיון בבקשת הפטור מיום 16.5.18, בתגובת המדינה מיום 6.6.18, בתגובת הנתבע מיום 7.6.18 (שפשוט מצטרף לתגובת המדינה מבלי לטעון ולהביא דבר כלשהו משלו) ובתשובת התובעים מיום 13.6.18 לתגובת המדינה (למעשה גם לתגובת הנתבע), אני מחליט לדחות את הבקשה.
באופן מפתיע ואולי מביך, שני בעלי הדבר והעניין (המדינה והנתבע) בחרו שלא להתמודד כלל עם שאלת התקיימות התנאי ההכרחי הנוגע לקיומה של עילת תביעה לכאורה או לסיכויי התביעה להתקבל. בנסיבות ולאחר קריאת כל מסמכי התיק, איני סבור שראוי, שבתיק זה, אעשה את מלאכתם של אותם בעלי הדבר והעניין, ולכן אניח כי מתקיימת עילת תביעה מספיקה לכאורה ושקיימים סיכויים ברמה הדרושה להצליח בתביעה. בהקשר זה אציין כי נתתי דעתי גם לאינדיקציה רלוונטית מסוימת, בדמות הסכמת הנתבע לבקשת התובעים למתן צו זמני לעיכוב הליכי מימוש המשכנתא (בתיק ההוצל"פ הרלוונטי שבו כבר מונה כונס נכסים לשם מימוש המשכנתא) על דירה השייכת לתובעים 3+2 (כנראה דירה שבה אינם מתגוררים), ועצם הסכמה זו מלמדת (לכאורה בלבד כמובן) על כך שגם הנתבע לא סבור שמדובר בתביעה מופרכת לגמרי. נתתי דעתי גם למרכזיות ולחשיבות הרבה של המחלוקת העובדתית בין הצדדים (עמדת הנתבע עולה מכתב ההגנה שכבר הגיש) בכל הנוגע להסכמות ולמצגים הרלוונטיים שנעשו בין הצדדים בנקודת זמן חשובה לעסקם של התובעים שהודגשה בכתב התביעה ובכתב ההגנה, ודומה כי הכרעה במחלוקת זו תחייב שמיעת ראיות ועדויות במשפט, וקשה לכאורה לקבוע מראש איזו תשובה תינתן לשאלה מרכזית זו.
סבורני כי לא עלה בידי התובעים כולם (ובחינת הדברים בהחלטה זו נעשית לגבי כל שלושת התובעים כמקשה אחת, כפי שנעשה בפועל ע"י כל הנוגעים דבר וכפי שגם ראוי לעשותו) להוכיח באופן מלא ומספיק, כי אין ביכולתם הכלכלית של התובעים לשלם את האגרה הדרושה, ואנמק:
-
כידוע ועפ"י תקנות האגרות וההלכה הפסוקה העקבית, בטרם יזכה תובע לפטור מאגרה ולכך שהציבור כולו יממן הליך פרטי שלו, ראוי שאותו תובע יחשוף באופן מלא וגלוי במיוחד את מלוא מצבו הכלכלי, לרבות פירוט הרכוש, ההכנסות, ההוצאות, פרטי אמצעים כלכליים שבהם נעשה שימוש (חשבונות בנק וכרטיסי חיוב) ופירוט מצב הליכי גביה המתנהלים נגד אותו תובע. אני סבור, שהתובעים שלנו (בעיקר התובעים 3+2) לא חשפו ולא פירטו כל אלה.
-
התובעים חושפים את העובדה שנפתחו נגדם הליכי הוצל"פ רבים בסכומים נכבדים (עקב קריסתם הכלכלית שהרקע שלה הוצג בהרחבה בכתב התביעה ובבקשת הפטור), אך התובעים נמנעים מלפרט מה בדיוק קורה ונעשה באותם תיקי הוצל"פ והתובעים גם לא מצרפים את מסמכי תיקי ההוצל"פ הרלוונטיים (לא די ברשימות שצורפו שבהן רק פורטו תיקי ההוצל"פ הקיימים). כך, למשל, חשוב מאוד לדעת לצורכי הבקשה שבנדון, האם התובעים 3+2 כבר נחקרו על יכולתם הכלכלית במסגרת תיקי ההוצל"פ (כאשר הליך חקירת היכולת בהוצל"פ הוא בסיסי ונפוץ ומתבקש מאוד)? ואם כן – מה הוחלט באותן חקירות יכולת? היכן מסמכי החקירות והשאלונים שהגישו התובעים כחייבים בתיקי ההוצל"פ? האם התובעים משלמים דבר מה בתיקי ההוצל"פ? האם נתבקש/הוחלט במסגרת תיקי ההוצל"פ סעד של הכרזתם של התובעים כחייבים מוגבלים באמצעים? האם אוחדו התיקים נגדם? האם התובעים משלמים בפועל דבר מה על חשבון חובותיהם? ואם כן – למי וכמה ולמה ומתי בדיוק? בלא מידע חיוני זה, תמונת המצב הכלכלי רחוקה מלהיות שלמה.
-
בניגוד לדין ולמצופה, התובעים לא צירפו למסמכי בקשת הפטור דפי תנועות מכרטיס החיוב בו עושים שימוש שוטף, ורק לתשובתם לתגובות הגישו דפים אלו (יש להניח כי בעקבות טענת המדינה לחסר זה בתגובתה לבקשת הפטור), אך בכך קיפחו התובעים את המדינה והנתבע, מאחר שלא אפשרו להם לבחון את הדברים ולהתייחס אליהם.
-
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת