ת"א 36005-05-16 או.סי ליינס בע"מ נ' גולדשטיין

עסקינן בתביעה כספית שביסודה טענה להפרת חוק איסור לשון הרע תשכ"ה – 1965.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בהליך על דרך הפשרה, לפי סעיף 79 א לחוק בתי המשפט {נוסח משולב} התשמ"ד – 1984 וזאת על יסוד כתבי הטענות ולאחר שנשמעו סיכומי טענותיהם.

התובעת הינה חברה העוסקת בשירותי שילוח בינלאומי משנת 2009.

הנתבע הינו אזרח מן השורה שהועסק על ידי חברת 'גומי ת"א' בזמנים הרלבנטיים.

אין מחלוקת כי ביום 28.1.13 פורסמה כתבה אודות התובעת באתר אינטרנט העוסק בתחום ענף השילוח הבינלאומי. בכתבה זו נמסרו פרטים אודות התרחבות עסקי התובעת והגדלת נפח פעילותה בענף.

אין מחלוקת כי בשלב כלשהו, פרסם הנתבע תגובה לכתבה זו בזו הלשון "אני הייתי נזהר מאד מהחברה הזו, יש להם נטייה לנקמנות קשה ברמה האישית ביותר כאשר לקוח קיים או פוטנציאלי לא עומד בציפיות 'שלהם' . שימו לב, ראו הוזהרתם".

התובעת טוענת כי יש בתגובה זו כדי להוות עוולה על פי חוק איסור לשון הרע, בפרט בשים לב לטיב הכתבה אליה מתייחסת התגובה. התובעת סבורה כי אין באמתחתו של הנתבע כל טענת הגנה ראויה, לאור נוסח המודעה שפרסם, כאדם פרטי, ללא כל אזכור למעסיקתו או לטענות המובאות במישור זה במסגרת טיעוניו כיום. לכן, יש לחייבו בפיצוי בסך 50,000 ₪ בגין פרסום זה.

הנתבע מאשר את הכיתוב המיוחס לו, אך טוען כי לא הוכח שמתקיימים יסודות העוולה על פי החוק, קרי לא הוכח פרסום. בנוסף, לטענתו עומדת לו הגנת 'אמת דיברתי' וכן כי מדובר בהבעת דעה לגיטימית אשר באה על רקע מחלוקת עסקית שנתגלעה בין החברה בה הועסק למנכ"ל התובעת בגין התקשרות עסקית כושלת. הנתבע מציג תכתובות דואר אלקטרוני שהוחלפו בין הצדדים במהלך חודש יולי 2014 וטוען כי נקלע בעל כורחו לסכסוך בין שני תאגידים.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת הנספחים שצורפו לכתבי הטענות אני סבורה כי דין התביעה להידחות.

בשים לב לשלב המוקדם בו גובש ההסדר הדיוני ולהוצאות אליהן נדרש כל אחד מהצדדים לשם ניהול ההליך עד כה, יישא כל צד בהוצאותיו. בנוסף, ניתן פטור מתשלום יתרת אגרה.