ת"א 35445-01-17 תמיר ואח' נ' מוטי בן משה ואח'

לפני בקשת הנתבע 1, לעיון חוזר, בהחלטתי האחרונה, שבה דחיתי את בקשתו לפטור אותו מלהתייצב לקדם המשפט הראשון שקבוע בתיק דנא ליום 22.5.17 או לדחות את הדיון.

חובה מובנת מאליה, של בעל דין, להתייצב לדיון, גוררת אחריה, באופן תמוה, בקשות חוזרות ונשנות ובהן בקשה לעיון חוזר.

עיינתי בבקשה ולא מצאתי כל עילה לעיון חוזר. גם לאחר בחינת הנימוקים המפורטים בה, לא מצאתי מקום, לגופו של עניין, לשנות את החלטתי.

בא כוח הנתבע 1 מפנה לפסיקה בלתי רלוונטית בעליל, כדי לתמוך את בקשתו, שהרי במקרה דנא, לפני מתן ההחלטה האחרונה, ניתנה גם ניתנה למבקש זכות הטיעון, שהרי ההחלטה ניתנה בבקשתו הוא.

יתרה מכך - זו הבקשה הרביעית במספר של הנתבע 1, לדחות את קדם המשפט או לפטור אותו מלהתייצב אליו. בקשה ראשונה הוגשה לפטור את כל הנתבעים לרבות הנתבע 1, למעט הנתבע 4, מלהתייצב. הבקשה נדחתה, תוך כך שבית המשפט הדגיש כי נוכחות כל הנתבעים חשובה לדיון.

בקשה שניה הוגשה על ידי הנתבע 1, בטענה כי יוכל להתייצב בימי א' בלבד. גם בקשה זו נדחתה בהחלטה מנוקמת ומפורטת.

לאחרונה, הוגשה בקשה שלישית במספר על ידי הנתבע 1, לפטור אותו מלהתייצב לדיון או לדחות אותו, בשל תחרות בנגינה בפסנתר שהבת שלו משתתפת בו במוסקבה. גם בקשה זו נדחתה מהטעמים שפורטו בהחלטתי האחרונה ואשר אין צורך לחזור עליהן כאן.

חרף כל ההחלטות הנ"ל, הגיש המבקש היום, בקשה רביעית במספר, לעיון חוזר בהחלטתי האחרונה, במסגרתה הוא חוזר על טענותיו ומוסיף כאמור טענות שאין להן כל בסיס, כגון שלא קיבל את זכות הטיעון.

אין לי אלא לחזור על כל הנימוקים שכבר ניתנו: התיק מרובה צדדים וישנו קושי לקבוע מועד שתמיד יתאים לכולם, כך שעל כל הצדדים להתיישר לפי המועד שנקבע ולבקש דחייה אך ורק בנסיבות חריגות ביותר; התובעים מתנגדים בתוקף לדחייה, בין היתר, מאחר והם כבר ביטלו נסיעות לחו"ל עקב מועד הדיון; התובעים גם מתנגדים לכך שהנתבע 1 יקבל פטור מלהתייצב לדיון; הנתבע 1, כך נראה מכתבי הטענות, הנו הנתבע המרכזי בתיק ועל כן נוכחותו בקדם המשפט נדרשת, כמו גם של יתר הנתבעים, אולם שלו ביתר שאת.