חסיון עורך לקוח וחסיון מסמכים משפטיים

פתח דבר

עניין לנו בשתי בקשות אשר הוגשו לבית המשפט בסמיכות זמנים ואשר עיקר עניינן בחשיפת מסמך שנערך ע"י ב"כ הנתבעת 2, הסתדרות מדיצינית הדסה (להלן- הדסה) והגשתו כראיה לבית המשפט.

ובצפורן הזרת –

ב"כ התובעים עתר לפני בית המשפט להוסיף ולזמן עדים שונים לצורך חקירתם ולצורך גילוי מסמכים שונים באמצעותם, וזאת אחר שנשמעו עדויות הצדדים וכבר הוגשו עיקר כתבי סיכומיהם בתביעת הנזיקין שבנדון (זולת סיכומי תשובה מטעם התובעים). הורתה של הבקשה בכתבה שפורסמה באתר news1 במסגרתה צוין כי הגיעו לידי העיתונאי, כותב הכתבה, מסמכים אשר נשלחו ע"י ב"כ הדסה ללשכה המשפטית של הדסה ומבטחתה ואשר עולה מהם, לכאורה, כי הדסה ניסתה להסתיר פרטים ועובדות אשר יש בהם ללמד על התרשלותה בכל הקשור להולדת התובע 1 (להלן- הקטין), אשר נולד עם מומים קשים.

הדסה התנגדה למבוקש בטענה כי המסמכים נושא הכתבה הם מכתבי הערכת סיכון שנשלחו אליה מטעם באת כוחה וככאלו חל עליהם ועל העולה מתוכנם חסיון עורך דין לקוח שהוא חסיון מוחלט, מתוך שכך אין כל מקום להוסיף ולזמן את העדים המפורטים בבקשה שכן העתרות לבקשה כמוה כהסרת החסיון.

בית המשפט קיים דיון במבוקש במעמד הצדדים ביום 8.6.17 ואחר שהצדדים לא הגיעו לכלל הסכמה נקבע כי תינתן החלטה במבוקש אשר תשלח לצדדים.

דא עקא, שעוד קודם למתן ההחלטה, ביום 11.6.17, הוסיף ב"כ התובעים והגיש בקשה נוספת ובה עתר להגיש כראיה את מכתב הערכת הסיכון ששלחה ב"כ הדסה לשולחתה ביום 1.10.15 וזאת כיוון שבין לבין, ביום 10.6.17, פורסם המכתב במלואו באתר news1 (להלן- המסמך).

ואם כן נמצא כי נדרשים אנו לשתיים –

האחת – האם יש מקום לקבל את המסמך כראיה אף שעסקינן, לכאורה, במסמך שנכתב על ידי עורך ללקוחו בהקשר עם השירות המקצועי הניתן לו?

והאחרת – האם יש מקום לזמן עדים נדרשים לצורך חקירתם בעניינים העולים מן המסמך על מנת להסיר את הספקות ולברר עד תום את העולה ממנו לכאורה.

ובהרחבה -

1. התובעים הגישו תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית והולדה בעוולה הקשורות במעקב ההריון ובהליך לידת הקטין אשר נולד כשהוא סובל מפגיעה נוירולוגית רב מערכתית, לרבות אנצפלופתיה ושיתוק מוחין. התביעה הוגשה הן כנגד הנתבעת 1, קופת חולים מאוחדת (להלן- קופת החולים), אשר על פי הנטען ניהלה את מעקב ההריון באופן רשלני והן כנגד הדסה, אשר על פי הנטען חדלה אף היא בכל הקשור למעקב ההריון ואף התרשלה בכל הקשור להתנהלותה עובר ללידה ובלידה עצמה.

2.אחר שנשמעו כלל עדויות הצדדים ונחקרו המומחים הרפואיים מטעמם, הגישו הצדדים את סיכומיהם ונותר להמתין לסיכומי התשובה מטעם התובעים.

או – אז, ביום 10.5.17, הגיש ב"כ התובעים את בקשתו הראשונה. כעולה מן הנטען בבקשה - ביום 9.5.17 פורסמה באתר NEW1 כתבה של העיתונאי יואב יצחק אשר כותרתה "ביה"ח הדסה ומשרד ויסגלס אלמגור שיבשו משפט לגזול פיצוי מחסר ישע". בגוף הכתבה נטען כי הגיעו לידי כותבה מסמכים, האחד מיום 27.5.15 והאחר מיום 1.10.15, אשר נכתבו ע"י ב"כ הדסה המופנים למחלקה המשפטית של הדסה ולמבטחתה ומהם עולה, בין השאר, כי המיילדת, הגב' ורה יגוטקין (להלן- המיילדת), שינתה את שעת הדיווח שלה במחשב וכי יש לשמור על סודיות התיעוד הרפואי בנוגע לתיק היולדת וכן כי פר' אוהל גונן, אשר חוות דעתו השוללת כל רשלנות מצידה של הדסה הוגשה מטעמה לתיק בית המשפט, הבהיר לב"כ הדסה אחר שעיין בתיעוד הרפואי הרלבנטי כי הוא סבור שהטיפול ביולדת, לרבות ניתוקה מהמוניטור, היה רשלני.

מעת שכך הגיש ב"כ התובעים, כאמור, את בקשתו הראשונה.

3.לטענת ב"כ התובעים, העולה מהכתבה הוא כי הדסה ובאי כוחה פעלו להסתיר מבית המשפט עובדות וראיות אשר היה בהן ללמד על רשלנותה. בנסיבות חריגות אלו הרי שעל אף שכבר הוגש חלק נכבד מכתבי הסיכומים לבית המשפט ראוי להוסיף ולשמוע עדויות נוספות לצורך בירור העולה והמשתמע מתוך הכתבה וזאת על מנת שלפני בית המשפט יעמדו כלל העובדות הנדרשות לנדון קודם לכתיבת פסק דינו.

ב"כ התובעים עתר בבקשתו לזימון העדים הבאים –

העיתונאי יואב יצחק, כותב הכתבה, אשר יביא עמו את המסמכים נושא הכתבה וזאת נוכח שיבוש הראיות הלכאורי העולה מהם.

ורה יגוטקין, המיילדת, אשר מתוך האמור בכתבה עולה כי שינתה רשומה כזו או אחרת.