ת"א 34660-12-15 זוהר הדר יזמות ופרוייקטים ניצנה בע"מ ואח' נ' גבע

הבקשה:

1. לפני בקשת הנתבע מיום 9.2.2016, להורות על הארכת מועד להגשת כתב הגנה מטעמו, כך שזה יוגש בתוך 30 יום לאחר מתן החלטה בבקשתו לעיכוב הליכים מחמת תניית בוררות (בקשה מס' 12) ובהתאם לתוצאותיה.

2. לטענת הנתבע, ביום 16.12.2015 הוגשה התובענה דנא. ביום 27.1.2016 הוגשה בקשת הנתבע לעיכוב הליכים מחמת קיומה של תניית בוררות מפורשת בהסכמים שבין הנתבע לחברות התובעות, שהוסתרו (ביחד עם הסכמים אחרים) מבית המשפט על ידי התובעים. הנתבע טען, כי הוא סבור שסיכויי בקשת העיכוב טובים נוכח התנייה המפורשת בהסכמים, וכי ככל שתתקבל, יתייתר הצורך בהגשת כתב הגנה. לפיכך, ובכדי למנוע הוצאות סרק, התבקשה הארכת המועד נשוא הבקשה דנא. עוד נטען, שאין בארכה המבוקשת בכדי לפגוע בזכויות הצדדים, שכן טרם נקבע מועד דיון בהליך העיקרי.

3. לטענת התובעים, על הנתבע היה להגיש כתב הגנה במקור עד ליום 17.1.2016. התובעים הסכימו לבקשת הנתבע להארכת מועד להגשת כתב הגנה עד ליום 14.2.2016. לשיטתם, הסכמה זו כללה תנאי מחייב ולפיה על הנתבע להתכבד ולהגיש את הגנתו על פי הארכה שניתנה, שכן אילו היו יודעים שבכוונת הנתבע להגיש ארכות נוספות, לא היו מסכימים לבקשת הארכה הראשונה מלכתחילה, עוד נטען, כי הבקשה דנא שומטת את הקרקע תחת ההסכמות. כמו כן נטען, שהנתבע הסתיר מבית המשפט את המועד המוסכם שבו היה עליו להגיש כתב הגנה.

   עוד טענו התובעים, כי הנתבע עושה כל שלאל ידו להימנע מהעלאת טענותיו על הכתב. נטען, כי הסכמי שכר הטרחה צצו לראשונה בבקשה לעיכוב הליכים ולא הוצגו קודם לכן, והנתבע המתין 14 יום עד להגשת הבקשה דנא, בכדי להעמיד את הצדדים בפני עובדה מוגמרת – שההחלטה בבקשה דנא תינתן לאחר המועד בו עליו להגיש את כתב ההגנה.

   בנוסף, טענו התובעים, כי סיכויי הבקשה לעיכוב להתקבל נמוכים הואיל וההסכמים הנטענים חסרי כל תוקף, ושככל הנראה ההסכמים הוכנו ונחתמו לצרכי תביעה זו בלבד, תוך יצירת מראית עין שנחתמו בעבר.

4. בתשובה לתגובה טען הנתבע, כי התובעים לא הניחו טעם ענייני להתנגדות, וביקשו לנכס לעצמם יתרון דיוני שכל תכליתו הפעלת לחץ פסול ובלתי לגיטימי על הנתבע. נטען, כי הנתבע לא נמנע מהעלאת טענותיו על הכתב שכן גרסתו תיפרש בפני בית המשפט בתגובה לבקשה לסעד זמני, אשר תוגש במועד ביום 14.2.2016 ותגובה בתצהיר מטעם הנתבע.

   עוד נטען, כי ההסכמים התגלו ביום 26.1.2016, לאחר מאמצים קדחניים ובלתי פוסקים לאתרם וכבר למחר הוגשה הבקשה לעיכוב הליכים. לבסוף נטען, כי טענת התובעים שההסכמים חסרי תוקף והוכנו לצורך התביעה ראויה לגנאי, שכן התובעים עצמם צירפו לבקשה לסעד זמני פרוטוקול ישיבת הנהלה שהסמיך את אורגני התובעות לחתום עם הנתבע על ההסכמים.

   לפיכך, חזר הנתבע על הטענה כי אין בארכה המבוקשת כדי לפגוע במי מהצדדים או ביעילות הדיון ויש בה כדי למנוע הוצאות סרק בשלב מקדמי זה.

   דיון והכרעה:

5. לאחר שעיינתי בבקשה להארכת המועד, בתגובת התובעים לבקשה ובתשובה לתגובה, הגעתי למסקנה, כי אין מדובר במקרה חריג המצדיק הארכת מועד להגשת כתב הגנה עד להכרעה בבקשה המקדמית שהגיש הנתבע.

6. ככלל, יש להגיש כתבי טענות במועד, וזאת מנקודת מבט מערכתית, הנושאת עיניה לטיפול יעיל בכלל התיקים. ההתחשבות באינטרס של המתדיין הבודד תיעשה על דרך של שימוש במכשיר ההוצאות, ככל שיקבע כי אותו מתדיין נאלץ להגיש טענות לגופו של עניין מבלי שההליך התאים למסגרת הדיונית בה הוגש [ר' רע"א 10227/06 בובליל נ' עו"ד חיים אינדיג (05.02.2007) (להלן: "הלכת בובליל")]