ת"א 34483-09-15 NIELSEN INTERNATIONAL HOLDINGS. INC. נ' לפידות חברת מחפשי נפט לישראל בעמ ואח'

1.התובענה דנן הוגשה כטען ביניים על ידי המבקשת, כאשר המבקשת עתרה כי בית המשפט יורה לה למי עליה לשלם את התמורה נושא הסכם מכוחו היא רכשה מניות בחברת אקלייט מדיה בע"מ (להלן: "הסכם המיזוג").

2.לאחר הגשת טען הביניים פנו הטוענים 1 ו-3 להליך גישור. בסופו של דבר הגיעו הטוענים בסיומו של הליך הגישור להסכמה לפיה התשלום הכולל שהמבקשת היתה צריכה לשלמו מכוח הסכם המיזוג יתחלק באופן שהטוען 3 יקבל 55% מהתמורה, בעוד הטוענת 1 תקבל 45% ממנה.

לאור הסכם הגישור הגישו הטוענים 1 ו-3 בקשה לבית המשפט בה הם עתרו כי בית המשפט ייתן להסכם ביניהם תוקף של פסק דין ויוציא צו גודר. מאחר שהבקשה נחזתה להיות בקשה מוסכמת, בית המשפט קבל את בקשתם וביום 10.11.2016 ניתן פסק דין כמבוקש (פסק דין זה יכונה להלן: "פסק הדין").

אולם מייד לאחר מכן (ביום 13.11.2016) הוגשה בקשתה של המבקשת, שעתרה כי פסק הדין שניתן – מבחינתה – ב"מעמד צד אחד" (כלומר – ללא הסכמתה), יבוטל.

3.בבקשתה טענה המבקשת כי הבקשה למתן פסק דין שהתבקשה על ידי הטוענים 1 ו-3, לא הוגשה על דעתה והיא לא הסכימה לה. לגופו של ענין היא טענה כי על בית המשפט להוציא צו גודר שונה מזה שהתבקש בבקשת הטוענים למתן פסק דין.

ראשית, פסק הדין צריך להיעתר לבקשה בטען הביניים לא רק בהתייחס לס' ב' לטען הביניים אלא גם בהתייחס לסעיפים א' וג' בו.

כן נטען כי אין לקבל את בקשת הטוענים בס' 4.2 לבקשתם למתן פסק דין, שם עתרו הטוענים כי בית המשפט יורה למבקשת "לשלם לאלתר את סכום התמורה כהגדרתו בטען הביניים באופן הבא: 55% מסכום התמורה ישולם לטוען 3. 45% מסכום התמורה ישולם לטוענת 1" (ההדגשה היא שלי, ר.ר.). לטענתה של המבקשת, הסכם המיזוג קובע תנאים להעברת סכום התמורה. תשלום התמורה מותנה בהעברת מסמכים שונים ובכלל זה כתב העברה חתום, אישור על פטור מניכוי מס במקור, ונספחים שונים לכתב ההעברה.

לגישת המבקשת, כל עוד תנאים אלה לא יתקיימו – לא קמה חובתה לשלם את התמורה לטוענים. לכן אין מקום לקבוע כי התמורה תשולם "לאלתר".

כן טענה המבקשת כי היא זכאית כי ייפסקו לזכותה הוצאות משפט, וכי יש לקבוע כי יותר לה לקזז הוצאות אלה מכל תשלום שיהיה עליה להעביר לטוענים.