ת"א
בית משפט השלום ברחובות
|
34433-02-14
31/07/2014
|
בפני הרשמת:
רנה הירש
|
| - נגד - |
המבקשים:
1. אבנר חג'בי
2. מלכה חיים
3. נורית ארזי
4. כוכבה כהן
5. אורלי בן יוסף
6. יפית שרעבי
|
המשיבים:
1. א.נ. נגר נכסים בע"מ
2. משה גדניאן
|
| פסק דין |
1.השאלה העומדת לדיון לפניי היא סמכותו העניינית של בית משפט השלום לדון בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין, כאשר זכויות הצדדים בנכס המקרקעין נשוא התביעה אינן רשומות בלשכת רישום המקרקעין.
תמצית העובדות וטענות הצדדים
2.בכתב התביעה עותרים התובעים לפירוק שיתוף בדרך של מכירת המקרקעין, ומינוי ב"כ התובעים ככונס נכסים על המקרקעין.
הנכס בגינו הוגשה תביעה זו הינו מגרש הנמצא בעיר רחובות, ובהתאם לנסח הטאבו שצורף לבקשה, הבעלות בנכס היא של הקרן הקיימת לישראל, כאשר מינהל מקרקעי ישראל רשמה זכות חכירה בנכס על שם חג'בי סולימן וחג'בי מזל.
3.הנתבעים הגישו בקשה למחיקת התביעה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית. לטענתם, "המקרקעין נשוא התביעה רשומים במנהל מקרקעי ישראל ולא בלשכת רישום המקרקעין".
הנתבעים סבורים כי מאחר שהזכויות טרם נרשמו על שם מי מהצדדים בלשכת רישום המקרקעין (להלן: טאבו) יש להתייחס לנכס זה כמיטלטלין.
הנתבעים סבורים שבנסיבות אלה סמכותו העניינית של בית המשפט נלמדת מתוך שווי המקרקעין שבקשר להם הוגשה התביעה (להלן: הנכס). לאור חוות דעת שמאי הקובעת את שווי הנכס בסכום העולה על גבול סמכותו העניינית של בית משפט השלום, עותרים הנתבעים-המבקשים למחוק את התביעה על הסף, שכן אין לגישתם סמכות לבית משפט זה לדון בתביעה.
4.התובעים, בתגובתם לבקשה, טענו כי זו הוגשה בחוסר תום לב, שכן התנהל הליך קודם בבית משפט למשפחה, אז טענו הנתבעים כי אין סמכות לערכאה זו, וכעת מוגשת בקשה דומה לאחר שהתביעה הוגשה מחדש – הכל כדי "למשוך את הקץ ולמנוע את מכירת המקרקעין."
עוד טענו התובעים כי ערכו של הנכס לא הוכח, כי חוות דעת השמאי לא הוזמנה על ידם והם עשו בה שימוש רק בנוגע לאופי הנכס ולא הסכימו על השווי שנקבע באותה חוות דעת. התובעים מעריכים כי ערך הנכס אינו עולה על הסכום התוחם את סמכותו של בית משפט זה.
התובעים המשיכו והשיבו לטענה כי יש להתייחס לנכס כמיטלטלין, בהפנייה לפסיקה שאינה תומכת בהפרדה והבחנה בין מקרקעין רשומים לכאלה שאינם רשומים, בכל הנוגע לסמכותם העניינית של בתי המשפט.
לדעת התובעים, יש לראות בזכויות במקרקעין שאינם רשומים כזכויות במקרקעין, ולא כזכויות במיטלטלין, ועל כן הסמכות לדון בפירוק השיתוף אינו קשור לשווי הנכס, והוא נתון לבית משפט השלום.
דיון והכרעה
5.בהתאם להוראות סעיפים 100-101 לתקנות סדדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בית המשפט מוסמך למחוק תביעה על הסף, ובין השאר בהתאם לחלופה בסעיף 100(1) לאותן תקנות, במקום שבו כתב התביעה אינו מראה עילת תביעה. משמעות הוראה זו הינה, כי מקום שבית המשפט מוצא כי גם אם יוכחו כל טענות התובעים, לא יהיה בכך כדי להביא לקבלת התביעה, אף בחלקה, אין כל טעם להטריד את הצד שכנגד, ולגזול מזמנם של כלל המוערבים - וכן לגרום לעומס מיותר על יומנו של בית המשפט - כאשר התוצאה ידועה מראש.
6.אין חולק כי התובעים, או מי מהם, אינו רשום כבעל הנכס בלשכת רישום המקרקעין. התובעים אומנם רכשו את חלקה (1/7) של חג'בי אביבה במקרקעין, אך זכויותיהם אינם רשומות, אף לא במינהל מקרקעי ישראל ומכאן שיש להם רק זכות אובליגטורית ולא זכות קניינית במקרקעין.
7.ההלכה היא, כי רק מי שרשום כבעל המקרקעין זכאי להגיש בקשה לפירוק השיתוף, שכן אין די בזכות אובליגטורית – אפילו מקום שנרשמה הערת אזהרה – כדי להקים עילה לבעל הת לתבוע פירוק השיתוף המקרקעין. בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו בבש"א (חיפה) 904/99 עזבון המנוח מאיר בינשטוק ז"ל נץ א.א.חי חברה לבנין ופיתוח בע"מ [09.11.2000] (בסעיף 3ז' לפסק הדין):
"באשר לסוגיית פירוק השיתוף:נ כזכור, בעת שהוגשה התביעה, לא היו כל התובעים בעלים רשומים של המקרקעין הנדונים. חלק מהם, כאמור לעיל, היו אמנם זכאים להרשם כבעלים אך זכותם זו טרם נרשמה על שמם.
אלא שאין די בזכות אובליגטורית להרשם כבעלים כדי להקנות לבעל הדין את הזכות לדרוש פירוק שיתוף במקרקעין. הזכות לתבוע פירוק שיתוף במקרקעין, על פי סעיף 37(א) לחוק המקרקעין, מוקנית אך ורק לבעלים הרשומים של המקרקעין. רק מי שבידו זכות קניינית זכאי לדרוש פירוק שיתוף במקרקעין."
ר' החלטות דומות של בתי משפט השלום:
ת.א. (שלום ת"א) 29739-03-13, יהודה בוארון נ. עוז חברה להשקעות בע"מ [13.06.13] והאסמכתאות שם;