ת"א 3441-11-09 קלבנסקי ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בעמ ואח'

1.התובעת עותרת למתן פסק דין הצהרתי שעניינו מחיקת יתרת חובה בחשבון מס' ******, שנוהל על ידה בעבר אצל הנתבע (להלן גם: "הבנק"), בגין שיק שנמשך הימנו בסך 19,000 ₪ ז.פ 11.5.09. לטענתה הפר הבנק חובתו כלפיה משמשך את השיק מחשבון "רדום" זה שאינו פעיל תקופה ממושכת. מה גם כי מדובר בשיק "לביטחון" בסכום חריג.

2.לטענת הבנק, התובעת משכה שיק מהחשבון ולפיכך מנועה מלטעון כי הפסיקה לנהל את החשבון באופן מוחלט. התובעת חתמה על הסדר לפירעון חוב מבלי ליידע את הבנק כי קיימים שיקים משוכים מאותו חשבון אשר לא הוצגו לפירעון ואף לא נתנה הוראת ביטולם. הבנק לא קיבל דרישה מהתובעת לסגירת חשבונה והדבר לא סוכם בין הצדדים. חתימת התובעת על גבי השיק זהה לחתימת התובעת עם פתיחת החשבון אצלו. הבנק פעל בהתאם להוראות התובעת. התובעת ו/או הנפרע בשיק התעשרו על חשבון הבנק לטענתו שלא כדין. השאלה מי מהם התעשר שלא כדין היא הסוגיה היחידה לטענת הבנק העומדת להכרעה בהליך זה.

3.מטעם הבנק הוגשה תביעה שכנגד, נגד התובעת וכן כנגד מושכת השיק, ראות יפה יבוא ושיווק מוצרי אופטיקה בע"מ (להלן: "ראות יפה"). הבנק שב על טענותיו ובפרט בדבר התעשרותו של מי מצדדים אלו על חשבונו. התביעה שכנגד הועמדה על סך 20,955 ₪ בגין פירעון השיק בסך 19,000 ₪ כולל ריבית שחושבה עד ליום 31.12.2009.

4.להגנתה טוענת התובעת (הנתבעת 1 שכנגד), כי אין היא חייבת מאומה לראות יפה וכי בוצע זיוף בשיק. הבנק פעל בניגוד לתנאי החשבון, אשר ממילא לא הוסבר לתובעת. יצירת יתרת החוב הגבוהה והריביות בגינה הנן פרי התרשלותו של הבנק.

5.טענות ראות יפה הנן כי היא החזיקה בשיק כדין בתמורה ובתום לב וכך גם פרעה אותו. לפיכך אין הבנק זכאי להשבה ממנה. השיק נמסר לה לביטחון מאביה של התובעת בגין סחורה שסיפקה לו ראות יפה. משלא נפרע החוב נמסר השיק לפירעון אצל הבנק וכובד על ידו. בסיכומיה הוסף על ידה, כי העילה על פי השיק כיום התיישנה ואין ההשבה צודקת בנסיבות העניין. לבנק אין עילת תביעה עצמאית כלפיה משלא הוגשה כנגדה הודעת צד ג' ולפיכך דין התביעה כנגדה להידחות.

דיון

הפרת חובת הבנק ללקוח

6.חשבון הבנק שבמחלוקת נפתח לבקשת התובעת ביום 30.5.03. במסגרת זו חתמה התובעת על טופס פתיחת חשבון ועל טופס תנאים בחשבון עו"ש (נספחים א1-א2 לתצהירו של מר כהן מטעם הבנק). בהתאם להסדר שנחתם בין הבנק לתובעת מיום 27.2.05 סולקה יתרת חובה של התובעת נכון לאותה העת.

7.אין מחלוקת, כי התובעת לא פעלה באופן יזום מצדה לסגירת חשבון הבנק. התובעת העידה על כך (עדותה של התובעת, עמ' 10, ש' 7 לפר'). אם כי העידה, "אני הבנתי בהסכם שנעשה מול עוה"ד של הבנק שזה ייסגר אוטומטי" (עמ' 10 ,ש' 1 לפר'), ואולם הסכמה מעין זו לא מצאה את ביטויה בהוראות ההסכם אשר צורף כנספח א' לתצהיר התובעת (הסכם מיום 27.2.2005). בסופו של יום לא הוכח כי החשבון נסגר.