קמיל נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ואח'

1.לפני בקשה לדחיית התובענה בשל חוסר סמכות עניינית ולחלופין העברתה לבית המשפט המוסמך.

2.התובעת הגישה המרצת פתיחה ובה עתרה, בין היתר, לסעד הצהרתי, לפיו חתימה הנחזית להיות חתימתה על גבי ייפוי כוח בלתי חוזר, אינה חתימתה, ולפיכך שימוש שנעשה בייפוי הכוח האמור לצורך משכון זכויותיה בדירתה שבביתר עילית בטל ומבוטל.

3.ביום 29.6.2016 ביקש הנתבע 1 (להלן: "הבנק") על פי תקנה 258 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1982 (להלן: התקנות") "להעביר את התובענה לפסים רגילים" וכן "להורות על ניהול התובענה בתיק דנן, כתובענה המתנהלת במסגרת סדרי הדין הרגילים".

4.לאחר שהצדדים טענו בנושא, ביום 1.1.2017 התקבלה הבקשה. בהחלטה האמורה, נסקרו ההליכים עד כה כלהלן:

"אין חולק כי בשנת 2012 נתן הבנק הלוואה על שם המבקשת ובעלה (להלן: בני הזוג), אשר דירת המגורים של בני הזוג שימשה לה בטוחה. משהופר ההסכם, ותשלומי ההלוואה לא שולמו במועדם, פעל הבנק כדי לפרוע את החוב ובין היתר פעל כדי לממש את הבטוחה.

המבקשת טוענת כי מעולם לא חתמה על יפוי הכוח מיום 20.5.2012 שעליו מופיעה לכאורה חתימתה, אשר אושרה ע"י הנוטריון עו"ד אבי אוליאל (להלן: הנוטריון). המבקשת מוסיפה וטוענת כי מעולם לא ביקרה במשרדו של הנוטריון, כי בעלה ורק הוא נטל את ההלוואה, כי לא ידעה על נטילת ההלוואה, ולא היתה שותפה בכל דרך להתקשרות האמורה עם הבנק ולנטילת הכספים ממנו.

בתצהיר שהוגש לבית המשפט ושעליו נחקר, מאשר בעלה של המבקשת, מר אליעזר קמיל, את דברי אשתו.

בעדותו בבית המשפט מסר הנוטריון בין היתר:

'יש את המסמך וזה אומר שהיא בהחלט התייצבה עם בעלה במשרד שלי ... ובאופן כללי אוכל לומר שאין מצב שמישהו חותם על מסמך נוטריוני בלא שראיתי אותו וזיהיתי אותו על פי תעודת זהות, צילמתי את תעודת הזהות ווידאתי. במקרה הספציפי הזה הגיעו שניים. זיהיתי את האישה והיא חתמה בפניי, אלא אם כן באותו רגע בדיוק היא התחלפה, אך היא חתמה בפניי.'

מטעם המבקשת הוגשה חוו"ד מומחית בשאלה אם החתימה שעל המסמך היא חתימתה של המבקשת. הבנק חולק על חוות הדעת ומבקש לבחון הצגת חוות דעת מטעמו.