ת"א 34188-03-12 אבו זהרה נ' טכנו פ.י.א צפון בע"מ

זוהי תביעה כספית, אשר הגיש התובע כנגד הנתבעת, לתשלום הסך של 79,153 ₪.

עיקר טענות התובע

1. על פי הנטען בכתב התביעה המתוקן, בתאריך 04.01.12 פנה התובע למוסך הנתבעת לצורך ביצוע מבחן רישוי לרכבו. לאחר שהרכב עבר את המבחן ובטרם סיים כל הפעולות הדרושות לצורך קבלת מדבקת הרישוי השנתי, נדרש התובע, להחליף את המנורות הראשיות של פנסי הרכב.

    

2. לטענת התובע, פנה לחשמלאי של הנתבעת שם הוחלפו לרכב שתי מנורות ראשיות ולאחר מכן חזר לעמדת הקבלה לצורך קבלת הטפסים והשלמת תהליך הרישוי, שם נמסרה לו מדבקת רישוי. לטענת התובע, בגין החלפת המנורות שילם הסך של 140 ₪.

    

3. הוסיף התובע וטען כי, לאחר שעזב את מכון הרישוי בסביבות השעה 11:00, נסע לכיוון עפולה ומשם המשיך בדרכו חזרה לביתו דרך העיר נצרת. בעודו נוסע סמוך לשעה 14:30 בכביש עוקף נצרת, הבחין באש הפורצת מצדו הקדמי שמאלי של הרכב, באזור הפנס הקדמי שמאלי. התובע עצר את הרכב מיידית וניסה לכבות את השריפה, אלא שניסיונותיו אלו לא הועילו, וכי רק לאחר סיועו של נהג מערבל בטון שעבר באקראי במקום, הצליח התובע לכבות את השריפה באמצעות זרנוק המים של המערבל (להלן: "האירוע").

    

4. לטענת התובע, עובר לשריפה לא היו תקלות כלשהן ברכב, שהיה מטופל באופן סביר ביותר, ולראיה כי הרכב עבר מבחן הרישוי בהצלחה.

    

5. התובע טוען כי למחרת יום האירוע, התקשר בן דודו אל הנתבעת, והודיע לה אודות האירוע והשריפה, אם כי נמסר לו שעליו להגיש תביעה.

    

6. לטענת התובע, בעקבות האירוע הזמין מומחה מטעמו, חוקר שריפות, לצורך בדיקת הסיבה לפריצת השריפה, אשר הגיע למסקנה כי השריפה מקורה במגע בין נורה ראשית מסוג H לוהטת לבין חומרים בעירים בתא מנוע הרכב, אשר נגרם כתוצאה מאי החזרת בית הנורה למקומו כראוי, כשבית הנורה נפל מתחת לגב בפנס שמאלי יחד עם הנורה הלוהטת וגרם למוקד אש בחלק שמאלי בגב הפנס.

    

7. התובע טען כי לא ידע ו/או לא היה באפשרותו לדעת מה היו הנסיבות שגרמו לאירוע הנזק ולנתבעת הייתה שליטה מלאה על הרכב, וכי על הנתבעת להוכיח כי לא הייתה התרשלות מצידה. כן טען התובע כי האירוע נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבעת הייתה האחראית להבערת האש ו/או בעלת השליטה ברכב עת התקינה נורה סדרה H וכי חלה על הנתבעת חובת הראיה כי לא הייתה לגבי מקור האש או התפשטותה התרשלות שתחוב בגינה.

    

8. לטענת התובע, כתוצאה מהאירוע של השריפה נגרמו לו נזקים בסך של 79,153 ₪ בהתאם לחוות דעת השמאי מטעמו. כן שילם בגין שירותי כבאות ובגין שכ"ט המומחה, שעל הנתבעת לפצות אותו בגין כל הסכומים.

    

9. התובע מבקש להורות על קבלת התביעה, וחיוב הנתבעת בתשלום סכום הנזק הנ"ל.

    

   עיקר טענות הנתבעת

    

10. מנגד, ביקשה הנתבעת להורות על דחיית התביעה. לטענתה, אין בינה לבין פרוץ השריפה ברכב כל קשר.

     

11. לטענת הנתבעת, בחוות דעתו הראשונה של מומחה התובע, אשר הוגשה עם הגשת כתב התביעה המקורי, ציין האחרון כי נורה מסוג "קסנון" נמצאה נעוצה בבית המנורה, כאשר מומחה הנתבעת מציין בחוות דעתו כי הנורה אשר הותקנה ברכבו של התובע הינה מסוג HB4 אינה דומה כלל לנורת "קסנון", שצולמה נעוצה בבית הנורה בצילומים הלקוחים מחוות דעת מומחה התובע. בעניין זה טענה הנתבעת כי התיקון אותו ביצע התובע בכתב התביעה לא בא כדי לבצע תיקון טעות תמימה, אם כי נעשה בניסיון לייצר תשתית עובדתית חדשה ושונה מכפי שהוצגה בכתב התביעה המקורי, וזאת נעשה רק לאחר הגשת חוות דעת מומחה הנתבעת, אשר לטענתה סתרה חוות דעת התובע, תוכנה ומסקנותיה.

     

12. הוסיפה הנתבעת וטענה כי המוסך שבבעלותה אינו מתקין כלל נורות "קסנון", שאינן ברשותו ואינן תקניות, כאשר ההתקנה של הנורה בוצעה באופן תקני תוך וידוא נעילתה בבית הנורה כנדרש.

     

13. לטענת הנתבעת, במקרה עסקינן נכשל רכב התובע במבחן הרישוי שבוצע אצלה, בין היתר בשל ליקוי בעמדת האורות ונורות הקסנון שבו. בוצעה החלפה מקצועית לנורות תקניות מסוג H4. לטענת הנתבעת, נראה כי התובע הוא זה אשר החליף את הנורות התקניות H4 שהותקנו ברכבו לנורות "קסנון", וזאת לאחר השלמת ביצוע מבחן הרישוי אצל הנתבעת, וזאת לאחר שסיים והוציא את רכבו ממכון הנתבעת ולאחר שהרכב יצא לחלוטין משליטתה.

     

14. לטענת הנתבעת, הימצאותה של נורת "קסנון", נעוצה בבית המנורה של הרכב, אותה החליף התובע על דעת עצמו היא, אם בכלל שגרמה לשריפה, וזאת ללא קשר לפועלה של הנתבעת בהרכבת הנורה.

     

15. הוסיפה הנתבעת וטענה כי, בהתאם לחוות דעת המומחה מטעמה, הליך הרכבת המנורה הינו הליך פשוט, אשר כרוך בהכנסת הנורה לבית הנורה ברכב, סיבובה חצי סיבוב בכדי לנעול את הנורה בבית הנורה ואז הלבשת כבל התקע לתוך הנורה, כאשר התהליך מלווה בבדיקה תקנית הנדרשת על ידי משרד הרישוי, כאשר במידה וההתקנה של המנורה לא הייתה מבוצעת כראוי, הבדיקה הסופית שאישרה תקינות התאורה בטסט הייתה נכשלת.

     

16. לטענת הנתבעת, המומחה מטעמה קובע שבסבירות גבוהה מדובר בנורת "קסנון" שהורכבה ברכב לאחר צאתו מהמוסך, כאשר כתוצאה משימוש בנרות אלו גדל העומס על החיווט המקורי משמעותית וגרם להתכתו ושריפתו של חיווט זה, ולא כתוצאה ממעשיה של הנתבעת.

     

17. לחילופין, מבקשת הנתבעת להשית אשם תורם על התובע, אשר אשם בשינוי ברכב ו/או ביצוע פעולה כלשהי שהינה בגדר גורם זר מתערב אשר ניתק את הקשר הסיבתי ו/או פעולה אחרת שבוצעה לאחר צאת הרכב מהמוסך. מבלי שהדבר היה בשליטתה ו/או באחריותה.

     

18. הנתבעת עותרת לדחיית התביעה על הסף.

     

     

     

     

    הראיות

     

19. ביום 05.02.14 התקיימה ישיבת הוכחות בפניי. בישיבה זו העידו מטעם התובע, התובע בעצמו, העד מטעמו מר סרג' מחמוד, אשר שהה עימו במוסך של הנתבעת בזמן הרכבת המנורה ונסע ברכב עת פרוץ השריפה (להלן: "סרג'") והמומחה מטעמו, אשר בדק את הרכב, מר אלי היינה (להלן: "היינה"). מטעם הנתבעת העידו החשמלאי מר זאהי זועבי, אשר התקין את המנורה (להלן: "זאהי") והמומחה מטעמה מר מוטי פרייברג (להלן: "פרייברג").

     

    הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

     

    המחלוקת

     

20. השאלה הצריכה מענה מהי הסיבה אשר גרמה לשריפה ברכב, האם בהתקנה לקויה של מנורה  Hברכב, כטענת התובע, או בהתקנה מנורה לא תקנית, מסוג "קסנון" אשר בוצעה באופן עצמאי על ידי התובע, עת סיים הליך הרישוי ויצא מתחומי מוסך הנתבעת, כטענת האחרונה?

     

    דיון והכרעה

     

21. טרם אענה לשאלה הנ"ל מצאתי להידרש שוב לטענת הנתבעת בדבר תיקון כתב התביעה וחוות דעתו של מומחה התובע, אשר לטענתה נעשתה מחוסר תום לב של התובע, שמצא לנכון לתקנו רק לאחר קבלת חוות דעת מומחה הנתבעת.

     

22. כאמור, בכתב התביעה המקורי טען התובע בהסתמך על חוות דעת המומחה מטעמו, כי השריפה אירעה כתוצאה מ- "מגע נורת קסנון לוהטת לבין חומרים בעירים בתא מנוע הרכב אשר נגרם כתוצאה מאי החזרת בית המנורה למקומו כראוי...". עם הגשת כתב ההגנה וחוות דעת מומחה הנתבעת, בהם צוין כי הנתבעת אינה משתמש בנרות מסוג "קסנון", אם כי לרכב הורכבה מנורה H, ביקש התובע לתקן כתב התביעה על ידי צירוף חוות דעת שמאי מתוקנת, בה שינה את סוג המנורה שלדעתו הותקנה ברכב מ – "קסנון" למנורה "H", כאשר לטענת המומחה, הרישום שנעשה בחוות הדעת הראשונה אודות מנורת "קסנון" מקורו בטעות בתום לב. הנתבעת התנגדה לבקשת התיקון הנ"ל.

     

23. בהחלטתי מיום 05.11.13, לאחר עיון בבקשת התובע לתיקון כתב התביעה ותגובת הנתבעת המתנגדת לה, נעתרתי לבקשת התיקון והוריתי על תיקון כתב התביעה, עת אימצתי נימוקי התובע לבקשת התיקון, לרבות הסבריו של המומחה לנסיבות אשר הובילו לטעות ברישום סוג המנורה שהוחלפה. על החלטתי הנ"ל לא ביקשה הנתבעת לערער, ומכאן, אין להידרש שוב לטענותיה של הנתבעת בעניין זה כעת.

     

24. לא זו בלבד, בחקירתו הנגדית בפניי חזר היינה כי רישום מנורת "קסנון" בחוות הדעת הראשונה נבע מטעות שלו, כאשר חזר וציין כי הנורה שהוחלפה הינה הנורה שרשומה בחשבונית (ת/1).

     

25. על ההבדל בין נורת H לנורת "קסנון" הסביר היינה בפניי, עת ערך השוואה בין נורה מסוג H אותה הציג לעיוני לבין הנורה שצולמה בחוות דעתו, אשר נשרפה ביום האירוע וצולמה על ידו, כאשר הסבריו לגבי השוני בין שתי הנורות הינם הסברים המניחים את הדעת, אשר לא נסתרו בחקירתו הנ"ל.

     

26. על אף האמור, וכפי שאבאר להלן, איני סבורה כי יש לסוג המנורה שהוחלפה ברכב, על אף המחלוקת בין הצדדים בעניין, כדי להשליך על הסיבה לאירוע השריפה. להלן אנמק.

     

    שאלת האחריות

     

    הגורם לשריפה

     

27. בחוות דעתו מיום 15.01.12 (ת/3) מציין היינה מומחה התובע כי, בבדיקת רכבו של התובע יומיים לאחר האירוע, היינו בתאריך 06.01.12, מצא כי בית נורה ראשית של פנס חזית שמאלי לא הוחזר למקומו כראוי, אם כי נפל מתחת לגב פנס שמאלי, ויחד עם הנורה הלוהטת וגרם למוקד אש בחלק השמאלי בגב הפנס (סעיף 1.5 לחוות הדעת), כאשר בחוות דעתו המשלימה (ת/4), מציין המומחה כי מסקנתו הנ"ל מתייחסת למנורה ראשית H כעולה מהחשבונית שניתנה לתובע (ת/1). בפרק מסקנות מציין המומחה כי על פי הממצאים, תבניות האש ומתווי הבעירה, כפי שפורטו בפרק ממצאים, מוקד אש מקומי ומוגדר נמצא בגב פנס חזית שמאלי.

     

28. בחקירתו הנגדית בפניי חזר היינה והשיב כי בדק את הרכב יומיים לאחר השריפה (עמ' 4 ש' 29) והעיד:

     

    "...יש מוקד אש בפנס ולא כל הרכב נשרף.....את הנורה מצאתי עם סימני פלסטיק שנדבקו עליה" (עמ' 18 ש' 26-28)

     

    ובהמשך;

    "ש: העד מטעמי טוען שגם לשיטתך הנורה שנמצאה היא מסוג H4 הרי שלא יכול להיות שהיא זו שגרמה לדליקה וזאת כי העבודה שביצע בוצעה בצורה תקינה, איך לאור זאת אתה יכול לקבוע אם המוסך התרשל?

    ת: אני מצאתי את המנורה למטה. מצאתי את מוקד האש בפנס, מה עשה אם התקין כמו שצריך או שלא סגר כמו שצריך אני לא יכול לדעת. הסבירות הגבוהה ביותר לאור מיקום מוקד האש ונסיבות האירוע, לאור לוח הזמנים הקצר בין זה שטופל הפנס לשריפה, הסבירות של 90% ומעלה שזה מה שקרה" (עמ' 19 ש' 7-13).

    וכן;

    "ש:יכול להיות שהשריפה קרתה בגלל תרחיש אחר ולא בגלל עבודת המוסך?

    ת: שללתי אפשרות של תרחישים אחרים והגעתי למסקנה שהסבירות הכי גבוהה שהנורה נפלה ממקומה ובאה במגע עם חלק דליק וזה נדלק" (עמ' 19 ש' 22-24)

     

29. מהאמור עולה כי, היינה בדק את הרכב בזמן אמת, יומיים בלבד לאחר השריפה, ומצא מוקד מוגדר של אש, בפנס השמאלי השרוף, כאשר באותה עת שלל אפשרויות אחריות של הגורם לשריפה. חקירתו הנגדית של היינה לא הצביעה על סתירות מהותיות שיש בהם כדי להביא לכרסום במהימנות עדותו הנ"ל. לשאלה באם החלפת הנורה היא אשר הביאה לפרוץ האש אתייחס בהמשך.

     

30. מנגד, הוגשו חוות דעתו של מומחה הנתבעים מר פיירברג, אשר הגיע למסקנה, הן בחוות דעתו הראשונה והן במשלימה, כי השריפה ברכב מקורה בהתקנת התובע למנורת "קסנון" ברכב, מנורה שאינה תקנית, דבר שהוביל לקצר חשמלי או זרם יתר על החיווט המקורי באופן משמעותי, וגרם לשריפת אותו חיווט וכתוצאה מכך לשריפת הרכב.

     

31. תחילה אומר כי בחוות דעתו מציין פרייברג כי בחוות דעתו הסתמך "על העובדות שדווחו ע"י חוקר השריפות מר אלי היינה" (סעיף 3.2.1 לחוות הדעת).

    זאת ועוד, בחקירתו הנגדית השיב פרייברג כי לא בדק את הרכב (עמ' 28 ש' 7-8), וזאת על אף שטענת התובע כי פנה לנתבעת בעקבות התאונה לצורך בדיקת הרכב על ידה(ת/6) לא נסתרה, וכי המסקנה אליה הגיע בחוות דעתו, נסמכת על הממצאים שבחוות דעת מומחה התובע היינה, לרבות התמונות, וממצאים אחרים שאסף ממידע טכני שקיים (עמ' 29 ש' 19-20) .

    גם לשאלת ב"כ התובע האם טרם עריכת חוות דעתו הסתפק בעיון בכתבי בי-דין, חוות הדעת של מומחה התובע, חשבונות וטופס בדיקת טסט, השיב כי נסע למקום השריפה בלבד, ולא ציין כי ערך בדיקות אחרות.

    לא זו אף זו, מתשובותיו של פרייברג, ניכר כי הלה לא ידע להצביע במדויק על מקום אירוע השריפה, ולא ניתן ללמוד מתשובותיו כי ביקורו במקום הנטען סייע לו בעניין ממצאיו ומסקנותיו בחוות הדעת (עמ' 27 ש' 32 עמ' 28 ש' 1-6).

     

32. בתשובותיו בחקירתו הנגדית חזר פרייברג וציין כי הסבירות הגבוהה לקרות השריפה מקורה בעומס יתר שגרמה נורת קסנון על החיווט המקורי של הרכב, דבר שגרם לשריפתו ולשריפת הרכב (עמ' 29 ש' 29-31). אלא מאי, משנשאל פרייברג האם העומס לו טען נוצר על שתי המנורות, אישר זאת, ומשנשאל מדוע לא נשרף החיווט הימני, תלה זאת בהתיישנות החיווט (עמ' 30 ש' 2-5) טענה שלא ברור על מה היא מתבססת, במיוחד ומתשובותיו של הנ"ל עולה כי אינו מהנדס חשמל בתחומו (עמ' 26 ש' 16-18), אינו מומחה חוקר שריפות, ולא ברור כיצד הגיע למסקנה הנ"ל.

     

33. מנגד, תשובותיו של היינה בחקירתו הנגדית בעניין זה, אף יש בהם לחזק המסקנה כי לא נגרם כל עומס יתר על החיווטים:

     

    "ש:יתכן שאילו הוחלפה ברכב לנורה מסוג קסנון אז היה נוצר עומס מתח גבוה והוא זה שגרם לשריפה? 

    ת: אנשים מחליפים כל הזמן לקסנון, אם היא נופלת זה יכול לגרום לשריפה. אם מכניסים את בית הנורה כמו שצריך אין סיבה שזה יישרף גם אם מדובר בנורת קסנון" (עמ' 19 ש' 30-31 , עמ' 20 ש' 1-2).

    ובהמשך;

     

    "ש: מפנה לעמ' 7 לחוות הדעת המקורית, יש פער בין הנורות?

    ת: המומחה שלך לא מבין בחשמל אם הוא כותב שהיא צורכת זרם של 51 וואט ההספק זה זרם בריבוע כפול התנגדות. אם ניישם בנוסחה זה לא מעלה את הזרם לרמת קצר. מאחורי כל חיווט כזה יש נתיך אם הזרם גבוה הנתיך נשרף ולא משנה אם זה קסנון או פרוזקטור. הוא לא גורם לשריפת החוטים אלא שורף את הנתיך וזה התפקיד של הנתיך. יש שני פנסי חזית החליפו פנסים בשניהם. החוטים למנורה השמאלית והימנית מקבלים אותה זרם, אם מה שאומר פרייברג נכון צריך שגם החיווט של הפנס הימני יישרף בהנחה שמדובר בקסנון.

    ש: אם יש זרם שתי הנורות צריכות להישרף באותו זמן?

    ת: אתה לא מבין את החוות הדעת של המומחה שלך. הוא אומר שחיווט נשרף. אם יש יתר זרם הוא עובר בכל החוטים באותה רמה". (עמ' 20 ש' 14-23).

     

34. מתשובתיו של היינה ניתן ללמוד שני דברים חשובים: הראשון, שהבעיה היא לא בסוג הנורה, אלא באופן התקנתה, ולכן לא משנה אם הנורה היא מסוג קסינון או H, והשני, אם יש בעיה בזרם החשמל, הנתיך המחובר לנורה מונע מהזרם להגיע לחוטים. תשובותיו של היינה היו אמינות, מקצועיות ומתקבלות על הדעת, והן לא נסתרו ע"י מומחה הנתבעת כפי שאסביר להלן.

     

35. אדגיש כי תשובת פרייברג בחקירתו הנגדית, לפיה עיון במוצג ת/2 מוביל למסקנה כי הרכב נדלק מתא המנוע ולא מהפנס, מרוקנת את חוות דעתו, בה קבע כי השריפה מקורה בנורת הקסנון, אשר כאמור ממוקמת בחלק הקדמי של הרכב, מתוכנה. הדבר חשוב במיוחד לאור תשובתו לפיה "אני רואה כאן את התמונה לא ראיתי מעולם, התמונה מציגה שמוקד האש נמצא באזור העורפי של המכונית ליד תא הנהג. בחוות דעתי קבעתי שתי אפשרויות לכשל אחד במנורת קסנון והשני טפטוף חם של שמן על המנוע ושריפתו". אין לקבל הסבריו אלו של פרייברג, ככל ובחוות דעתו מגיע למסקנה לשריפה שמקורה בהגדלת העומס על החיווט המקורי של הרכב כתוצאה משימוש בנורת קסנון או דמוי קסנון, דבר שגרם לשריפה, מה גם שבחקירתו בפניי מציין פרייברג כי התרחיש של שפך שמן יכול לקרות בסבירות בינונית, ולא זו הייתה הסיבה לשריפה, אלא סבירות גבוהה שלנורת קסנון עומס יתר על החיווט המקורי גרם להתכת ושריפת החיווט ושריפת הרכב (עמ' 29 ש' 28-30).

     

36. לא זו אף זו, תשובותיהם של התובע (עמ' 3 ש' 12-15) וכן של סרג' (עמ' 9 ש' 30 , עמ' 9 ש' 21 ועמ' 13 ש' 25-28) בדבר מיקום השריפה, אינן מותירות מקום לספק באשר למיקומה, ויש בהן לדחות השערתו של פרייברג, לפיה יכול כי מוקד השריפה הינו ליד תא הנהג.

     

    הסתירות בתשובותיו הנ"ל של פרייברג, באשר למקור השריפה, מכרסמות באמינות חוות דעתו הנ"ל, לרבות מסקנותיה.

     

     

     

     

    מבחן הרישוי והטיפול ברכב אצל הנתבעת 

     

37. בעדותו בפניי העיד התובע כי פנה יחד עם חברו סרג' אל הנתבעת לביצוע מבחן רישוי לרכב. לאחר שהכניס את הרכב למסלול הבדיקה נאמר לו שיש צורך להחלפת מנורות הרכב. משם פנה למוסך סמוך, שם הוחלפו לו המנורות תמורת הסך של 140 ₪. משסיים את התקנת המנורות חזר אל פקידת הנתבעת, הציג לה החשבונית על החלפת המנורות (ת/1) וזו נתנה לו הרישיון החדש . המשיך התובע והעיד כי משם נסע יחד עם חברו לעפולה, אכלו, וחזרו לביתם דרך העיר נצרת, עד שזיהו אש ברכב בפנס הקדמי (עמ' 3 ש' 1-7). התובע העיד עוד כי, לאחר שהחליף את הנורה פנה לפקידת הנתבעת, אשר נתנה לו את הרישיון ומדבקת הטסט, וכי לאחר מכן לא נבדק הרכב, ובדיקת הנורות בציר המיועד לכך בטסט נעשתה פעם אחת בלבד. (עמ' 3 ש' 20-26).

     

38. חקירתו הנגדית של התובע לא הצביעה על סתירות, לרבות לטענתו כי לאחר התקנת הנורות לא עבר הרכב בדיקה חוזרת, אם כי ניתן לו הרישיון החדש יחד עם מדבקת הטסט.

     

39. תשובותיו של התובע בעניין זה נתמכות בעדותו של סרג', אשר שהה עמו עת עריכת מבחן הרישוי לרכב, נסע עמו לאחר מכן לעפולה והיה ברכב בזמן השריפה. סרג' העיד כי עם גמר מבחן הרישוי ניגש התובע להחליף את הנורה, כאשר בסיום הליך ההתקנה הוחזר לו הרישיון החדש בהצגת הקבלה על ההתקנה, לא נדרשו לביצוע בדיקה נוספת של הרכב ועזבו את מוסך הנתבעת (עמ' 9 ש' 27-29). אף בעדותו של סרג' בחקירתו הנגדית לא התגלו סתירות כלשהן, כאשר העדות הייתה עקבית ומהימנה ומתיישבת עם עדותו של התובע.

     

40. מנגד, העיד בפניי זאהי עובד הנתבעת. בעדותו הראשית העיד האחרון כי התקינן מנורות HB4 לרכבו של התובע, בדק כיוון פנסים והרכב נכנס למסלול לבדיקה נוספת של אורות ושם הכל היה תקין. הוסיף כי החליף את הנורות אשר נכנסות חצי סיבוב ננעלות ולא משתחררות (עמ' 21 ש' 10-13). 

     

    "ש: אחרי שביצעת את ההחלפה מה בעל הרכב מקבל?

    ת: הוא משלם ומקבל קבלה וזהו ונכנס למסלול לבדיקה נוספת.

    ש: בטסט?

    ת: בדקו לו את העוצמה והוא עבר וקיבל מדבקה" ( עמ' 21 ש' 14-17).

     

41. בתשובותיו של זאהי בחקירתו הנגדית התגלו סתירות, באשר לכל ההליך אותו עבר התובע לאחר ביצוע התקנת הנורות. הגם שלטענתו, לאחר החלפת הנורות חזר הרכב למסלול לבדיקה חוזרת, אלא שזאהי לא ידע להצביע על קבלה בגין תשלום לאותה בדיקה חוזרת, כאשר טענתו לפיה כישלון רכב בשל בעיה בפנסי חזית לא מחייב תשלום אגרה חוזרת נטענה בעלמא (עמ' 22 ש' 24-29). הגם שלטענתו של זאהי בוחן בשם אדרי יוסי בדק את הרכב, אלא שלא ידע זאהי לומר באם אותו בוחן בדק בשנית את הפנסים (עמ' 23 ש' 1-4), מה גם שהנתבעת לא דאגה לזימונו של אותו בוחן לצורך העדתו בעניין המבחן שנערך לרכב, כאשר אף לא הוצג על ידי הנתבעת ו/או זאהי טופס בדיקה חוזרת של הרכב (עמ' 23 ש' 7-11). טענתו של זאהי לפיה ראה את הרכב נכנס לאחר החלפת הנורות למסלול הבדיקה בשנית, אין לה על מה לסמוך, לא נתמכה בכל ראיה, ודינה להדחות.

     

42. מכאן, טענת הנתבעת לפיה רכבו של התובע עבר בדיקת תקינות ונמצא תקין לאחר החלפת הנורות לא הוכחה, בעוד מנגד עדותם של התובע וסרג', לפיה הרכב לא עבר כל בדיקה חוזרת לאחר החלפת הנורות לא נסתרה. הדבר יפה במיוחד לאור העובדה כי לא הוצג על ידי הנתבעת כל טופס בדיקה חוזרת של הרכב, כאשר כל טענותיו והסבריו של זאהי בעניין זה, נותרה ללא תימוכין.

     

43. כאמור, בעדותו טען זאהי כי בתום התקנת הנורות בדק לרכב כיוון פנסים, מה גם שהרכב נכנס למסלול בדיקה שנמצאה תקינה, מכאן מבקשת הנתבעת להוכיח כי זאהי ביצע את פעולת התקנת הנורות באופן תקין. אלא מאי, הנתבעת לא הציגה כל ממצא אודות בדיקה תקינה של הנורות לאחר התקנתן, הן בעניין הבדיקה לה טוען זאהי שביצע בעצמו והן בעניין הבדיקה החוזרת הנטענת במסלול הרישוי. זאת ועוד, הגם שבתשובותיו בפניי טען זאהי כי מסר למומחה שהרכב עבר בדיקת בוחן לאחר התקנת הנורות (עמ' 24 ש' 14-19), אלא שמעיון בחוות דעת פרייברג ניכר כי זאהי לא ציין בפני המומחה כל בדיקה חוזרת שבוצעה לרכב במסלול הבדיקה לאחר התקנת הנורות (עמ' 5 לחוות הדעת). דבר זה יש בו כדי לפגום במהימנות דבריו של זאהי באשר לבדיקת הרכב בשנית במסלול הבדיקה לאחר התקנת הנורות.

     

44. ממכלול הדברים הנ"ל, המסקנה כי לאחר שברכבו של התובע הותקנו הנורות, ניתנה לו מדבקת הטסט והרישיון החדש ללא בדיקת רישוי נוספת, ככל ולא הוצגה כל אסמכתא לכך, מה גם שטענתו של זאהי כי ביצע בדיקה בעצמו לנורות וכיוון אותות לא הוכחה (ראה תשובתו בעניין זה בעמ' 24 ש' 24-25).

     

45. מכאן, אין להוציא מכלל אפשרות כי התקנת הנורות בוצעה באופן לא תקין, וזאת לאור העובדה כי לא בוצעה כל בדיקה לרכב לאחר ההתקנה. העובדה כי הרכב עבר טסט, כפי שביקש זאהי לטעון (עמ' 24 ש' 26-27) אין בה לסייע לנתבעת בעניין זה, ככל והתקנת הנורות בוצעה לאחר מכן.

     

46. אציין כי הגם שמעדותם של התובע ושל סרג', כי רוב זמן התקנת הנורות, לא עמדו ליד זאהי, ולא ראו אותו מבצע פעולת ההתקנה, אך אין בעובדה זו כדי לגרוע ממסקנתי הנ"ל, במיוחד והנתבעת לא השכילה לצרף כל ראיה בדבר תקינות ההתקנה שביצעה לנורות על ידי זאהי.

    התקנת נורה מחוץ למוסך וניתוק הקשר הסיבתי, האומנם?

     

47. הנתבעת והמומחה מטעמה טענו כי השריפה אירעה בשל התקנת נורה מסוג "קסנון" אותה הרכיב התובע לאחר סיום מבחן הרישוי, ויציאת הרכב ממוסך הנתבעת, אשר הביאה להעמסת הזרם על החיווט של הנורה, שריפתו ושריפת הרכב. הנתבעת ביקשה להסתמך על הזמן אשר עבר בין המועד בו שהה התובע אצל הנתבעת ומועד אירוע השריפה, כאשר במהלך זה ביקר התובע בעפולה, ואין לטענת הנתבעת להוציא מכלל אפשרות, כי גורם זר מתערב הביא לניתוק הקשר הסיבתי, בין ההתקנה של הנורה לבין השריפה.

48. אתחיל ואומר כי איני מקבלת טיעון זה של הנתבעת, ודינו להידחות, ככל ולא השכילה הנתבעת להוכיח טענתה הנ"ל, לרבות הטענה כי התובע התקין נורה מחוץ למוסך הנתבעת באופן עצמאי.

     

49. מתשובותיו של התובע בחקירתו הנגדית, עולה כי לאחר יציאתו יחד עם סרג' ממוסך הנתבעת, נסעו לעפולה, בילו לזמן מסוים ומשם המשיכו חזרה לביתם, דרך נצרת. תשובותיו של התובע בחקירתו הנגדית (עמ' 6 ש' 9-17 ועמ' 7 ש' 10-17) נתמכות בתשובותיו של סרג' בעניין זה (עמ' 9 ש' 29-30 , עמ' 10 ש' 5-12 ועמ' 12 ש' 3-15). לא מצאתי כי יש בזמן אותו בו שהו התובע וסרג' בין יציאתם ממוסך הנתבעת ועד לאירוע השריפה, כדי לפעול לחובתו של התובע, לרבות ניתוק הקשר הסיבתי בין פועלה של הנתבעת ו/או מי מטעמה לאירוע השריפה. לא הוכח מתשובותיו של הנ"ל כי מעשה של התובע ו/או של מאן דהו הינו הסיבה לשריפה נשוא התביעה, ועל אחת כמה וכמה לא הוכח כי התובע פעל לאחר יציאתו מהמוסך להתקנת נורת "קסנון" אשר גרמה לשריפה. לעניין זה מצטרפת עדותו של היינה אשר בתגובה לטענת הנתבעת לפיה התובע החליף את הנורה עת יצא מהמוסך השיב: "מי התקין אותה ואם הנהג עשה את זה לאחר שהחליפו לו את הנורה אני לא יודע אבל בעיני זה נראה הזוי" (עמ' 16 ש' 16-17). מכאן, שדין טענתה של הנתבעת בעניין זה, להידחות.

     

50. טרם אחתום פרק זה אציין כי אף ניסיונה של הנתבעת לקשור את אירוע השריפה לגורם אחר אשר אינו קשור לנורה , לתוספות בתא הנהג,נדון לכישלון (ראה תשובותיהם של התובע בעמ' 7 ש' 18-21, סרג' בעמ' 12 ש' 20-25 והיינה בעמ' 15 ש' 1-18).

     

51. אף טענותיו של זאהי בעניין סיבת השריפה (עמ' 21 ש' 20-22) נטענו בעלמא, וללא כל תימוכין.

     

    סיכום ביניים

     

52. מכלל האמור לעיל, המסקנה המתבקשת כי, לאור עדותו של התובע והעד מטעמו סרג', אשר היו אמינות ומהימנות, לאור המוצגים שהוגשו לבית המשפט, ובעיקר מוצג ת/2 תמונת הרכב בזירת האירוע, וממצאי חוות דעת היינה מומחה התובע, שבדק את הרכב יומיים לאחר השריפה, ותשובותיו בחקירתו הנגדית, אשר לא הצביעו על סתירות באשר לממצאי חוות דעתו, אל מול ממצאי מומחה הנתבעת שעלו בחוות דעתו לרבות תשובותיו בפניי, אותם מצאתי לדחות, הכל כפי נימוקיי בסעיפים 30-34 שלעיל, בצירוף מסקנותיי אליהם הגעתי הן בעניין התקנת הנורות לאחר ביצוע מבחן רישוי, ללא כל בדיקה נוספת לרכב לאחר מכן, והן בעניין דחיית טענת הנתבעת בדבר ניתוק הקשר הסיבתי, אני קובעת כי השריפה בנורה השמאלית ברכבו של התובע, מקורה בהתקנה לקויה של אותר נורה, על ידי הנתבעת ו/או מי מטעמה.

     

    הנזק

     

53. לצורך הוכחת הנזק, צירף התובע חוות דעת שמאי מטעמו לגבי הנזקים שנגרמו לרכב, לרבות בגין ירידת ערך הרכב ושכ"ט השמאי, בסך של 75,928 ₪. לאחר עיון בחוות הדעת, מצאתי כי הנזקים על פי חוות דעת השמאי לאור מיקומם, משתלבים עם גרסת התובע לעניין השריפה, כאשר על אף טענותיה לעניין הנזק, לא הגישה הנתבעת חוות דעת נגדית מטעמה, לנזקיו של התובע, ואף לא חקרה את שמאי האחרון על חוות דעתו הנ"ל. בכך, אני מאמצת את מסקנותיו של שמאי התובעת כפי שעלו בחוות דעתו, באשר לנזק שנגרם לרכבו, לרבות בגין ירידת ערך הרכב, אשר לא נסתרה על ידי הנתבעים.

     

54. כן צירף התובע קבלות בין תשלום הסך של 184 ₪ בגין שירותי כבאות (ראה אף עדותו שלא נסתרה בעניין זה בעמ' 3 ש' 8 עמ' 9 ש' 13-14) וכן בגין עריכת חוות דעת מומחה חוקר שריפות בסך של 2,500 ₪ (נספח ח' לכתב התביעה).

     

    סוף דבר

     

55. לאור האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה, ומחייבת את הנתבעת, לשלם לתובע, הסך של 78,612 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (19.03.12) ועד התשלום בפועל.

    וכן אגרת בית משפט בסך של 2,013 ₪, הוצאות העדים על סך של 1,979 ₪ (העד סרג' וכן היינה- מוצג ת/5) ושכ"ט עו"ד בסך של 9,276 ₪ .

    הסכומים האמורים לעיל ישולמו לתובע בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידי הנתבעת, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

     

    המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

    ניתן היום, ט"ז שבט תשע"ה, 05 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.