ע.מ.ת. - ערוצי מדידה ותשתיות בע"מ נ' החברה הכלכלית לפיתוח מודיעין עיר העתיד בע"מ

1. בקשה למתן צו מניעה זמני שהגישה המבקשת – ע.מ.ת – ערוצי מדידה ותשתיות בע"מ (להלן: "המבקשת או "ע.מ.ת"), המורה למשיבה – החברה הכלכלית לפתוח מודיעין עיר העתיד (להלן: "המשיבה" או "החכ"ל") להמנע מחילוט ערבות בנקאית נושאת תאריך 17.5.16 ע"ס 603,009 ₪, שהוצאה לבקשת המבקשת על ידי המשיב הפורמלי בנק הפועלים בע"מ, סניף עסקים עפולה (להלן: "המשיב הפורמלי" או "הבנק"), ולאסור על הבנק להעביר כספים המגיעים למבקשת והנמצאים בחשבונה לידי המשיבה, וזאת עד למתן פסק דין בתיק העיקרי – תביעה כספית בסך של למעלה מ-19 מליון ₪, אותו הגישה המבקשת כנגד המשיבה.

2. עם הגשת הבקשה בתאריך 21.3.17 ונוכח טענות המבקשת, ניתן על ידי עמיתי כב' השופט א' שוורץ צו ארעי במעמד צד אחד, תוך דרישה לקבלת תגובת המשיבים קודם מתן החלטה משלימה. תגובת המשיבה התקבלה ביום 2.4.17 וכן התקבלה ביום 9.4.17 תשובת המבקשת לתגובת המשיבה. לא מצאתי מקום לאשר בקשת המשיבה להגיב לתשובת המבקשת, זאת בהחלטה נפרדת שניתנה על ידי הבוקר. המשיב הפורמלי אינו צד לסכסוך ונכלל בבקשה מכח היותו מחזיק הכספים שבמחלוקת והגורם שהוציא את הערבות הבנקאית תחת ידו, ולא מצא לנכון להגיש כל תגובה מטעמו.

3. רקע הבקשה והתובענה שביסודה, הינו הסכם שנכרת בין הצדדים בעקבות זכיית המבקשת במכרז לבצוע פריצת דרכים בעיר מודיעין-מכבים-רעות. במסגרת זו נמסרה הערבות נושא הנדון כערבות בדק להשלמת העבודות הנדרשות עפ"י ההסכם. בין הצדדים מחלוקת בדבר עצם חובתה של המבקשת לבצע עבודה אותה דורשת המשיבה, אשר לטענתה אינה נמצאת כלל בתחום גבולות הביצוע של המבקשת.

4. תמצית טיעוני המבקשת היא, כי המשיבה הפרה את ההסכם עימה משלא שילמה לה את מלוא הכספים המגיעים לה בגין כל העבודות שהמבקשת ביצעה עבורה, משלא בדקה את החשבון הסופי, ולחלופין במידה ובדקה – לא העבירה לידיה את בדיקתה כמתחייב, ביטלה סעיפים בהסכם, לא שילמה לה פיצוי בגין ניהול ותקורה עודפת, והתנתה תנאים לאישור החשבון והכרה בארכה לביצוע העבודה בויתור המבקשת על חלק מתביעותיה. עניינה של ליבת המחלוקת בין הצדדים בעטיה הוגשה הדרישה לחילוט הינה דרישת המשיבה לאספקת חומר למילוי נברר בכמות של 50,000 מ"ק, עניין עליו חולקת המבקשת מסיבות שונות. חילוט הערבות, כך לטענת המבקשת, נעשה איפוא, תוך שימוש לרעה בזכותה ובחוסר תום לב, ויגרום לה נזק תדמיתי חמור מעבר לנזק הכספי.

5. תגובת המשיבה נתבקשה ונתקבלה. תמצית טענותיה היא, כי המבקשת אינה עומדת בתנאים החריגים והנדירים שנקבעו כתנאי לאי חילוט ערבות בנקאית. המשיבה מעלה מצידה טענות רבות כנגד המבקשת ואי קיום ההסכם ותנאיו מצידה תוך הפרתו היסודית, הגשת חשבונות מנופחים וחסרי בסיס בהיקפים של מליוני ₪, טענות עובדתיות שקריות מצדיה של המבקשת ואי ביצוע עבודות להן התחייבה המבקשת ואשר בעטיין נמסרה הערבות דנן, שאת מימושה מנסה המבקשת למנוע.

6. המבקשת מסרה תשובתה לתגובת המשיבה, בה חוזרת היא למעשה על טענותיה.

7. כללי היסוד הנוהגים בסוגית עצמאות הערבות הבנקאית ידועים וברורים. כללים אלה עוברים כחוט השני בפסיקת בית המשפט העליון וקובעים, כי רק במקרים נדירים בהם מתקיימות נסיבות מיוחדות, או כשהתנהגות הנערב חמורה במיוחד כגון במעשה מרמה, ינתן צו לעיכוב מימוש הערבות.

8. לא מצאתי בתצהיר המבקשת וצרופותיו, ביסוס כלשהוא לטענה כי המשיבה פעלה במירמה. לכל היותר מדובר במחלוקת כספית הנוגעת לאופן ביצוע העבודות וחיובם הנטען של הצדדים זה כלפי זה, שעניינה להתברר במסגרת התובענה העיקרית.

9.כידוע נפרדים מבחינה משפטית יחסי הצדדים לעיסקת היסוד, היינו המבקשת והמשיבה, מיחסי הבנק והנערב בערבות הבנקאית האוטונומית. בכך אף בא לידי ביטוי עקרון העצמאות של הערבות הבנקאית האמורה. הנחת היסוד היא, שקיים ערך רב ביותר, באמינות פרעונה המלא והמדויק של ערבות בנקאית אוטונומית, זאת לצורך קיום חיי מסחר יציבים ושוטפים ובית המשפט מצווה אף הוא, להשתדל ולא ליצור תחושה של ערעור והעדר בטחון בפרעונה ובכך לגרום לשיבוש חיי המסחר. אם לא יעשה כן, כך נפסק, "ישמיט בית המשפט את המסד היציב מתחת רגליה של הערבות הבנקאית ויטול ממנה את עוצמתה העסקית והמסחרית" (ע"א 5717/91 מליבו ישראל בע"מ נגד אז-דז טרום (1973) בע"מ (בפירוק) ואח', פ"ד נ'(2), 685, 699).