עיצוב ארז בע"מ (בפירוק) נ' מדינת ישראל

הזכאית התובעת לפיצוי כספי נוסף על זה ששולם לה מכוח חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005 (להלן: "חוק ההתנתקות" או "החוק"), בגין פינוי עסקהּ מאזור התעשייה ארז? זו השאלה שבמחלוקת הצריכה הכרעה בהליך דנא.

טרם נתייחס לנסיבותיו הפרטניות של ההליך שבפנינו, שומה עלינו לעמוד על התשתית הנורמטיבית – עליה נסמכת התביעה מושאת דיוננו.

הרקע הנורמטיבי

1.בחודש דצמבר 2003 הכריז ראש הממשלה דאז, אריאל שרון ז"ל על תוכנית מדינת ביטחונית לאומית (להלן: "ההכרזה"), להתנתקותה של מדינת ישראל מאזור חבל עזה ומאזור צפון השומרון (להלן: "תוכנית ההתנתקות" ו-"השטח המפונה", בהתאמה).

תוכנית ההתנתקות אושרה בהחלטת הממשלה מיום 6/6/04. חוק ההתנתקות התקבל בכנסת ביום 16/2/05, ונכנס לתוקפו ביום 18/2/05.

2. פינויים של הישראלים ונכסיהם מהשטח המפונה, כמו גם מנגנוני הפיצוי לזכאים בגין יישום תוכנית ההתנתקות – הוסדרו בחוק, כאשר המועד הקובע לזכאות לפיצויים על פיו, נקבע למועד אישורה של התוכנית, קרי: 6/6/04 (להלן: "המועד הקובע").

בסימן ד' לפרק ה' לחוק נקבע מנגנון הפיצוי ביחס לעסקים. מנגנון זה מורכב משני מסלולי פיצוי חילופיים (לבחירת המפונה) בגין עסק שהיה פעיל במועד הקובע: מסלול פיצוי לפי שווי נכסים (להלן: "הפיצוי הנכסי"), ומסלול פיצוי לפי שווי פיננסי (להלן: "הפיצוי הפיננסי").

הפיצוי הפיננסי מחושב – על ידי הכפלת ממוצע הרווח התפעולי של העסק (בניכוי מס) לתקופה של 4 שנים במכפיל המתאים לו, הנקבע בהתאם לסוג העסק ותחום עיסוקו. ממוצע הרווח התפעולי של העסק נגזר מנתוניו הפיננסיים, כאשר בעל העסק זכאי לבחור את ארבעת השנים המטיבות עימו, מתוך ששת האפשרויות בהתאם לחוק.

פיצוי בהתאם למסלול הנכסי – נקבע לפי שווי הנכסים של העסק, קרקע, מבנים ומלאי.

3.מימוש הפיצוי לפי חוק ההתנתקות נעשה באמצעות הגשת תביעה לוועדת הזכאות (להלן: "וועדת הזכאות") המוסמכת לפסוק על פי הוראות החוק בלבד, שעל החלטתה ניתן לערער לבית משפט השלום (סעיף 17 לחוק). על פסק דינו של בית משפט השלום ניתן לערער לבית המשפט המחוזי (סעיף 18 לחוק).

במקרים חריגים ויוצאי דופן הוסמכה ועדה מיוחדת, שהמחוקק הורה על הקמתה, לאשר למפונה תשלום מיוחד לפנים משורת הדין – מעבר לזה שנקבע בחוק (להלן: "הועדה המיוחדת").

על החלטת הועדה המיוחדת ניתן לעתור לבית המשפט לעניינים מנהליים [סעיפים 137(ד) ו-137(ד1) לחוק].