ר' נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב - "הפול"

1.ביום 25.12.2011 נפגע התובע, יליד 1989, בתאונת דרכים עת רכב על אופנועו. הוא תובע מהנתבעת פיצויים על נזקיו מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: חוק הפיצויים).

הנתבעת, אשר ביטחה את השימוש באופנוע, מודה בחובתה לפצות את התובע על פי החוק והמחלוקת היא בשאלת גובה הנזק.

2.יצוין כי בראשיתה הוגשה התביעה בבית משפט השלום והיא הועברה לבית משפט זה, לבקשת התובע, לאחר שהתקבלו חוות דעת המומחים הרפואיים.

הפגיעה והנכות הרפואית

3.ממקום התאונה פונה התובע לבית החולים שיבא תל-השומר שם אובחן כי הוא סובל, בין היתר, משברים בשתי הירכיים, ועוד באותו הלילה עבר ניתוח לקיבוע שתי הירכיים. לאחר הניתוח הועבר לשיקום ממנו שוחרר ביום 15.2.2012 עם המלצות להמשך טיפול.

על אף טיפולים שעבר, ובכלל זה טיפולי פיזיותרפיה והידרותרפיה, המשיך התובע לסבול מכאבים בירכיים ובמקומות נוספים בגוף. נוסף על כך הוא החל לסבול מחולשה ומעייפות, מצפצופים באוזניים, ממצוקה נפשית, וגם מנשירת שיער. בהמשך אובחן כסובל מתסמונת פיברומיאלגיה.

4.התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, ולתובע נקבעו במסגרת זו נכויות זמניות, ובהמשך, לאחר מספר ועדות רפואיות ועררים, נקבעה נכותו לצמיתות כדלקמן:

10% בגין הפגיעה בירך שמאל לפי סעיף ליקוי 35(1)ב לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: תקנות הביטוח הלאומי או התקנות);

10% בגין הפגיעה בירך ימין לפי אותו סעיף ליקוי;

10% בגין טנטון לפי סעיף 72(4)ד(2) לתקנות [חבלה אקוסטית עם רעש תמידי באוזניים בלי הפחתת שמיעה בתדירויות הדיבור].

10% נכות פסיכיאטרית לפי סעיף 34(ב)2 לתקנות.