ש.ר. נ' בית חולים איכילוב ואח'

1.לפניי בקשת הנתבעים להורות על דחיית התביעה על הסף "מפאת העובדה שאין מדינת ישראל ושלוחיה, ובכלל זה הצוות הרפואי אשר טיפל בתובע ..., אחראים בנזיקין על חבלה שנחבל אדם ועל מחלה או החמרת מחלה, שנגרמו לו בתקופת שירותו הצבאי ועקב שירותו הצבאי, ו/או כי בהתאם לדין", לתובע "יכולה לקום עילת תביעה אך ורק מכוח חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט – 1959", אשר, בפועל, מוצתה על ידו, משפנה לקצין התגמולים ופגיעתו הוכרה (להלן: "הבקשה") (ההדגשה במקור).

2.עניינה של התביעה בטענה לנזק גוף, אשר נגרם לתובע, עקב רשלנות בביצוע ניתוח להסרת גידול ממאיר ממוחו, ניתוח אותו עבר ביום 20.10.2009 בבית החולים "איכילוב" בהיותו קצין בשירות קבע (להלן: "התביעה").

2.1יצוין כי סימני מחלה ראשונים הופיעו בשנת 1994, בהיות התובע חייל בשירות סדיר.

במהלך השירות הצבאי טופל התובע, כשבשנת 1997 עבר ניתוח להסרת גידול ממוחו.

בשנת 2009 במסגרת מעקב שוטף הודגמה הישנות של הגידול, בעקבותיה נדרש לאותו ניתוח מושא התביעה (ראו חוות דעתו של פרופ' א. רכס מיום 9.1.2015 מטעם התובע).

2.2אין חולק כי התובע הגיש תביעה להכרת זכות על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט – 1959 (להלן: "חוק הנכים") והוכר כנכה צה"ל.

נכותו הצמיתה הועמדה על 100%(+) (ראו חוות דעתו של פרופ' א. רכס מיום 9.1.2015 מטעם התובע), על כל הזכויות הכספיות והאחרות הנובעות מכך.

3.הבקשה, אשר בבסיסה מונחת הטענה כי בית החולים "איכילוב" הינו בית חולים ממשלתי, קרי; דינו כדין מדינת ישראל, לצורך כלל יחוד העילה, המעוגן בהוראת סעיף 6 חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב – 1952 (להלן: "החוק"), נדונה לפני כב' השופטת ד. גנות, אשר מצאה לקבלה ובפסק דין מיום 6.7.2015 הורתה על דחיית התביעה על הסף (ראו פסק הדין).

3.1התובע לא הסכין עם פסק הדין וערעור שהגיש לבית המשפט העליון התקבל תוך שנקבע כי "מעיון בחומר ושמיעת הצדדים נראה לנו שסוגיית זהות המזיק – המדינה או גורם אחר – לא לובנה כראוי בבית המשפט המחוזי... כתוצאה מכך לא קיבל המערער הזדמנות להציג את טענותיו במישור זה באופן מלא. לנוכח חשיבות העניין, הצענו – והצעה זו התקבלה ע"י שני הצדדים – כי התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי... על מנת שידון בסוגיית מעמדו של בית החולים איכילוב ובהשלכת מסקנת הדיון על תביעת המערער" (ראו ע"א 6247/15 – פסק דין מיום 19.7.2017).

3.2בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון ולאור פרישתה של כב' השופטת ד. גנות הובא ההליך לפניי וכמצוות בית המשפט העליון התאפשר לצדדים להגיש ראיותיהם.