רשות הפיתוח באמצעות רשות מקרקעי ישראל נ' עומר רייס יו"ר ועד ההקדש (ווקף)

1. ענייננו בתביעות נוגדות שהגישו התובעת, מדינת ישראל - רשות הפיתוח, והנתבע, ועד הקדש שיח עלי נור אלדין אלישרוטי ז"ל (להלן- המסדר ו/או ההקדש) בנוגע למקרקעין בכפר תרשיחא בגוש 19190, חלקות 3, 8 בגוש 19189, חלקות 6, 8, 10, 11, 12, 16, 39 בגוש 19192, חלקה 5 (למען הסדר יצויין כי מוצג במ/1 אורטופוטו של היישוב תרשיחא משנת 2014 מראה את החלקות האמורות על רקע חלקים אחרים ביישוב).

2. בתמצית, כדרכן של תביעות סותרות, כל אחד מהצדדים טוען לבעלות על הקרקעות האמורות; המדינה טוענת שקיבלה אותן לאחר העברתם כנכסים נפקדים לאפוטרופוס על נכסי הנפקדים. מאידך, המסדר טוען כי למעשה הקרקעות נשמרו עבורו במהלך שנים רבות על ידי חברי ופעילי המסדר.

ראיות הצדדים:

ראיות המדינה

3. הוגש תצהיר על ידי חסן גדיר, המשמש כמרכז הסדר קרקעות ברמ"י צפון. הוא פירט שתזכירי התביעה הוגשו על ידי רשות הפיתוח בשל בעלות שהוקנתה מהאפוטרופוס לנכסי נפקדים. נטען כי בבסיס בעלות המדינה העובדה כי בעלי החלקות הינם נפקדים. פורט שקביעה זו מתבססת על המסמכים הבאים: ספר המיסים של כפר תרשיחא משנת 1935, סקר נאיף (סקר שנערך בשנות ה- 60 על ידי עובד הרשות על בסיס ספר המיסים המנדטורי), מפת חלקות ארעיות אשר הולבשה על סקר נאיף, תעודות נפקדות של נפקדים הרשומים כבעלים של חלקות בספר המיסים המנדטורי וכן תעודת הנפקדות של השיח מוחמד האדי אלישרוטי, המתוולי האחרון של ההקדש. צויין כי היות והמשבצות אינן תואמות את החלקות הארעיות נוצר מצב בו משבצת אחת תמצא בחלקות ארעיות שונות. צויין עוד כי כל החלקות נמצאות בשטח הבנוי של כפר תרשיחא וכולן נמצאות בגוש פיסקלי מספר 1. בתצהירו מופיעה טבלה המרכזת את הנתונים מתזכירי התביעות.

4. תצהיר נוסף ניתן על ידי רונן ברוך, המשמש כאפוטרופוס לנכסי נפקדים. בתצהירו הוא התייחס לחלקות שהיו רשומות על שם ההקדש בספר המיסים המנדטורי וחלקות שהופיעו בטבלה שצורפה לתצהיר גדיר. נטען על ידו כי כל החלקות האמורות הוקנו לאפוטרופוס בשל נפקדותם של אנשי ההקדש שהיו הבעלים של הקרקעות. צויין כי ההקדש שצורף לתזכיר התביעות נוסד ביום 6.3.1857 כאשר המקדיש הוא שיח חליל דהמאז שהקדיש את נכסיו בכפר תרשיחא כהקדש פרטי שהוא מנהלו והנהנה מפירותיו במהלך חייו. לאחריו מונה כמנהל ונהנה מההקדש שיח עלי נור אלדין אלישרוטי וצאצאיו אחריו.

5. פורט עוד כי אלישרוטי הנ"ל נפטר בשלהי המאה ה-19 ובתקופת המנדט הבריטי תפס את מקומו בניהול ההקדש מוחמד אלהאדי אבראהים עלי נור-אלדין אלישרוטי (בהתבסס על תצהירו של חליל חוסני איוב מעכו מיום 13.9.1969 שהוגש במסגרת בקשה לשחרור נכסי ווקף הנפקדים לרבות בכפר תרשיחא. חליל שימש כממונה על ההקדש וכמזכירו. בתצהיר נאמר כי השיח מוחמד אלהאדי נמצא בביירות).

6. פורט כי ביום כיבוש עכו יצא מוחמד אלהאדי הנ"ל ללבנון ובכך הפך לנפקד מהמועד הקובע ומכאן ההקדש בניהולו הפך לנכס נפקד ומוקנה מכוח סעיף 4 לחוק נכסי נפקדים. ביום 28.1.1957 הוצאה תעודת נפקדות למוחמד אלהאדי.

7. פורט בתצהיר חליל כי ביום 2.10.1948 מינה בית הדין השרעי בעכו את מוחמד אדיב עבדול כרים ג'ראר ואת חוסין בן עלי חמאד בתור ממונים על ההקדש. המצהיר ברוך הביע את דעתו כי למינוי אין נפקות או תוקף כיוון שהנכסים הוקנו לאפוטרופוס עוד קודם לכן. לטענתו, נשללו מההקדש תכונותיו ונשללה סמכותו של בית הדין השרעי לדון בהקדש או בניהולו. נטען שמינוי מנהל אחר תחת המנהל הנפקד אינו משחרר את הנכסים הנפקדים שהוקנו לאפוטרופוס.

8. המצהיר ציין עוד פניה בשנת 1968 של אנשי ההקדש באמצעות בא כוחם דאז בבקשה לשחרר את נכסי ההקדש לרבות אלו בכפר תרשיחא, ברם הבקשה סורבה:

"בתשובה לפניותיך בנדון, הנני להודיעך את סרובי לשחרר לנ"ל [ווקף אל זאויה אל שאזליה] את נכסיו לעומת זאת הנני מוכן להשכיר למתוולי הווקף הנ"ל לצורך פולחן דתי בלבד ובשכר דירה סמלי את המבנים הנמצאים בתרשיחא והרשומים בשם הווקף הנ"ל, בתנאי שנציגי הווקף הנ"ל, יפנו אלי בנדון זה בצרוף המלצה מטעם מנהל המחלקה המוסלמית במשרד הדתות ויבקשו שהנכס בתרשיחא יושכר להם למטרות פולחן וטקסים דתיים בלבד ויתחייבו לשאת בהוצאות הכרוכות בפנוי הנכס ממחזיקיו היום."

(נספח ה' לתצהיר)

9. לכשנשאל בחקירתו הנגדית מדוע ישקול האפוטרופוס להשכיר את הנכס בסכום סמלי בלבד הוא השיב כי "אני מנסה להכנס לראש של האפוטרופוס היות וזה נכס דתי פעיל, לא יבוא מחר בבוקר ויסגור אותו ולכן כנראה הציע לאותם אנשים שהפעילו אותו להמשיך ולהשכיר אותו." (18.6.15 עמ' 22 ש' 4-6). הוא הוסיף כי הוא מניח כי גם היום סביר להניח כי רשויות המדינה יהיו מוכנות ללכת לקראת נאמני הדת (שם, ש' 12-13).