ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
33279-12-10
10/11/2014
|
בפני השופט:
אבי זמיר
|
- נגד - |
תובעים :
1. דניאל ביטון 2. חנה ביטון רענן בר-און ו גב' ורד כהן
עו"ד רענן בר-און ו גב' ורד כהן
|
נתבעים :
1. שערי רמת השרון בע"מ רן יגנס ודרור ענתבי2. עיריית רמת השרון 2. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רמת־השרון יעקב מ. בויאר ויהונתן אהרוני
עו"ד רן יגנס ודרור ענתבי עו"ד יעקב מ. בויאר ויהונתן אהרוני
|
פסק דין |
מבוא
1. לפניי תביעה נזיקית, שבמסגרתה דורשים התובעים, בעלי הזכויות בבית פרטי ברמת השרון, פיצויים מהנתבעים בעקבות חריגות בניה ונזקים שנגרמו להם לטענתם במהלך בניית פרויקט מגורים, בעיקר מגדל מגורים בן 12 קומות, בסמוך לביתם.
בפתח הדברים אעיר כי הגם שהצדדים (ובמיוחד התובעים) הרחיבו את היריעה בכתבי טענותיהם, בתצהיריהם ובעדויותיהם, לעיתים תוך ערבוב ובלבול מושגים ועילות, ראיתי לנכון להתמקד אך ורק בנקודות המחלוקת הרלוונטיות. במידה ולא אדון בטענה זו או אחרת, משמע שלא מצאתי צורך להידרש לה.
תמצית העובדות הרלוונטיות
2. התובעים הם הבעלים של בית פרטי ברחוב כצנלסון 18 ברמת השרון במקרקעין הידועים כחלקה 603 (חלק) וחלקה 601 (חלק) בגוש 6415 (להלן: "הבית"). התובעים טוענים כי ביתם היה מצוי באזור מגורים המיועד לבניה נמוכה צמודת קרקע, עד אשר בנתה הנתבעת 1 (להלן: "החברה"), באישור ופיקוח הנתבעות 2 – 3 (להלן: "העירייה"; "הוועדה המקומית" או "הוועדה", בהתאמה), מתחם מגורים הכולל 4 מגדלי מגורים בני 12 קומות כל-אחד (להלן: "המתחם" או "הפרויקט"). אחד מהבניינים גובל בביתם של התובעים (להלן: "הבניין"). לטענת התובעים, היתר הבניה הוצא בניגוד לתכנית בניין העיר (רש/605) שאושרה בשנת 1999 (להלן: "התב"ע" או "התכנית"), והבנייה בפועל בוצעה בניגוד להיתר הבניה, לתב"ע, להוראות הוועדה המחוזית לתכנון ובניה (להלן: "הוועדה המחוזית") ולחוקי התכנון והבניה.
התובעים טוענים כי העירייה והוועדה המקומית פיקחו באופן בלתי ראוי על טיב הבניה, התכנון והביצוע, והתירו לחברה לבצע חריגות בנייה רבות, שלא כדין, תוך הפרת זכויותיהם והתעלמות מפניותיהם הרבות.
לטענת התובעים פעולות אלו גרמו להם נזקים רבים הנאמדים בשווי של 2,560,000 ש"ח.
3. טרם הגשת התביעה דנן, הגישו התובעים, ביחד עם בעלי הקרקעות הסמוכים למתחם, תביעה לפיצויים לוועדה המקומית לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה"). תביעה זו הוגשה לצורך אומדן הפגיעה בשווי המקרקעין בעקבות אישורה של התב"ע (להלן: "תביעת הפיצויים"). תביעת הפיצויים נדחתה והתובעים הגישו ערר לוועדת הערר לתכנון ובניה מחוז ת"א. ועדת הערר החליטה כי ימונה שמאי מכריע, מר עדי נאור (להלן: "נאור") וזה קבע כי קיימת פגיעה בשווי מקרקעי התובעים בשיעור של 16.67%. על רקע זה, נישומה הערכת ירידת ערכם של בית התובעים על ידי מומחית מטעמם, השמאית אבן-חן (חוות דעתה צורפה כנספח י' לכתב התביעה) אשר קבעה כי מעבר לנזק שקבע נאור כאמור, נגרמו לתובעים נזקים נוספים בשל חריגות הבניה בשיעור של 43.33%. על בסיס חוות דעת זו הוגשה התביעה דנן. יש לציין כי במצב רגיל, תביעה מכח סעיף 197 לחוק התכנון והבניה כוללת את כלל הפיצויים המגיעים בגין פגיעה לבעל מקרקעין סמוכים בעקבות אישור תב"ע המשנה את המצב הקיים.
לכן, לפני שאפנה לדון בשאלות השנויות במחלוקת בתביעה זו, עליי להידרש לטענת הנתבעים כי התביעה דנן הינה תביעה זהה או "ממוחזרת" כהגדרתם לתביעת הפיצויים שהוכרעה זה מכבר ע"י נאור. שהרי, ככל שאקבע כך, מושתקים התובעים בתביעה זו ואין להידרש לה.