1.בפני בקשת נתבעות מס' 3-4, להורות על ביטול פסק הדין שניתן נגדן ביום 15.2.16 בהיעדר הגנה (להלן: "פס"ד"), לעכב את ביצועו וליתן להן שהות בת 30 יום להגשת כתב הגנה מטעמן. התובע מתנגד לבקשה.
2. ביום 28.8.16, הוריתי, בין היתר, על עיכוב ביצוע פסק-הדין, בכפוף להפקדת 3,000 ₪, בקופת בית-המשפט.
דיון והכרעה:
3. לאחר עיון בבקשה ובתגובה, שוכנעתי שיש להיעתר לה, ולהורות על ביטול פסק-הדין, בתנאים שיפורטו להלן.
4. בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד -1984 (להלן: "התקנות"), נקבע : "ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם". תקנה 528 לתקנות, מסמיכה את בית המשפט להאריך מועד שנקבע בחיקוק "מטעמים מיוחדים שיירשמו". תקנות סדר הדין האזרחי מהוות "חיקוק", במובן תקנה 528 לתקנות, ולכן לשם הארכת המועד הנקוב בתקנה 201 נדרש "טעם מיוחד שיירשם".
5. המבקשות טענו בסעיף 18 בבקשתן, כי : "לפני כחודשיים ימים לערך התקבל במשרדן... פסק דין בהעדר הגנה שניתן כנגדן...", ובכלל זה בסעיף 20 לבקשה צוין, כי רק ביום 20.6.16, הגיע חוקר מטעם חברת כלל ביטוח, מצד הנתבעות האחרות, לצורך חקירת פרטי התאונה. במסגרת חקירת החוקר, נודע לראשונה, למר רמי חן, מנהל המבקשות (להלן: "חן"), אודות פרטי המלגזה הפוגעת. בהמשך בסעיף 21 לבקשה נאמר: "במקביל, כאמור, בימים אלו הסתבר למר חן כי ניתן פסק דין כנגד המבקשות, ולכן הוא פנה לחברת הביטוח ואשר מצידה הודיעה למר חן כי עד אשר לא יבוטל פסק הדין כנגד המבקשות, היא לא תוכל לטפל במקרה זה" (ראה גם: סעיפים 21,23-24 לתצהיר חן).
לא נהי לי, אם לפני כחודשיים לערך, כאמור בבקשה, דהיינו, בחודש יוני, קיבלו המבקשות את פסק הדין, מדוע שקטו על השמרים בהגשת בקשתן עד לסוף חודש אוגוסט. לא מצאתי בבקשתן, כל הסבר המניח את הדעת להתנהלותן זו. חיזוק למסקנה זו מוצאת אני באמור בתגובת המשיב, כי פסק הדין אשר הומצא למבקשות בדואר רשום עם אישור מסירה, הגיע לידיהן ביום 9.3.16, ובכלל זה, כי ביום 24.5.16 נפתח כנגדן תיק הוצל"פ, כאשר ביום 10.8.16, כב' הרשם שאדי ג'ובראן קבע כמבוקש, בנוגע לבקשה לראות בסירוב לקבלת אזהרה כהמצאה כדין.
בהנחה שהמועד הנטען על ידי המבקשות, בנוגע לקבלת פסק הדין, הינו נכון, הרי שערה אני לכך, שבין המועד הנטען על ידן ועד למועד הגשת הבקשה, נשוא דיוננו, חל בחלק מהזמן הפגרה, אך הואיל ולא ברור המועד המדויק בו קיבלו המבקשות את פסק-הדין אם בתחילת חודש יוני או באמצע החודש וכיוצ"ב, מצופה היה מהן, שכפי שהגישו את הבקשה בפגרה להגישה עוד קודם לחודש אוגוסט, במיוחד בשים לב למועד פסק הדין.
6.בנוגע לשיקולי ביטול פסק הדין, הרי שכאשר פסק-הדין שניתן במעמד צד אחד הוא פגום, יבוטל פסק-הדין, מבלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה. ביטול כזה נעשה "מתוך חובת הצדק", ואין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבעות לגופו של עניין (ראה: א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 11, 2013), בעמוד 676 (להלן: "גורן")).
7. הלכה למעשה, המבקשות בבקשתן, לא טוענות, כי כתב התביעה וההזמנה לדין, לא הומצאו להן כדין, אלא היפוכו של דבר, הן טוענות שמחמת טעות בתום לב, לא הגישו כתב הגנה מטעמן, ובכלל זה טענו, כי לאחר המצאת כתב התביעה המתוקן להן, ומאחר וכתב התביעה המתוקן אינו מפרט בגדרו מהו מספר הרישוי של המלגזה הפוגעת ופרטי הנהג הפוגע, פנה חן לב"כ המשיב, לקבלת הסבר באשר לפשרה של התובענה כאן. במסגרת השיחה ביניהם, ב"כ המשיב השיב לחן, כי בשטחו של מפעל השייך לנתבעת 2, מוצרי שלם בע"מ, אירעה תאונה, בגדרה נפגע עובד של הנתבעת 1, מכולה בע"מ, ממלגזה. חן הסביר לב"כ המשיב, כי אין בבעלות מבקשת 1, מלגזות רעננה בע"מ, מלגזות כלל, כמו גם שאין עיסוקה בהשכרת מלגזות לחברות ומפעלים, ולפיכך לא ברור מדוע שורבב שמה להליך כאן ויש למחוקה מכתב התביעה. כן הסביר חן לב"כ המשיב, כי בבעלות המבקשת 2 מלגזות, אולם אלו מושכרות למספר מפעלים וחברות. בסיומה של השיחה הבין חן כנטען, כי בנסיבות אלה, התביעה כנגד המבקשות תידחה, ולכן לא טרח להשקיע מאמץ בהפניית התיק לחברת הביטוח כמו גם לעורכי הדין מטעמו.
8.מבלי להתייחס לסיבות אלו, אשר העלו המבקשות, בנוגע לאיחור בהגשת כתב ההגנה, הרי שתהנה הסיבות אשר תהנה, טעות בתום לב, סברת חן, כי לא היה מקום ולא ניתן להגיש תובענה זו כנגד המבקשות וכי קיימת הבנה בעניין זה עם הצד השני, סברה בתום לב של המבקשות, כי התביעה תידחה וכיוצ"ב, היה עליהן להגיש כתב הגנה במועד, או לחילופין בקשה למתן אורכה להגשת כתב הגנה, אלא שכל זה הן לא עשו, ומשכך ובצדק ניתן כנגדן פסק הדין בהיעדר הגנה, ואין להורות על ביטולו מחובת הצדק.