ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
33110-08-10
21/10/2015
|
בפני השופט:
יאיר דלוגין
|
- נגד - |
התובעת :
רונית ויגלר עו"ד מירה וולף
|
נתבעים:
1. ר.א.מ. מגרשי יוקרה בע"מ 2. אורי רובין 3. צדדי ג':אפרתי דפיס ניהול פרוייקטיים בע"מ 4. פרומוט מתקני חנייה בע"מ 5. צביקה תמרי
עו"ד רון זהבי עו"ד אודי ווקיל עו"ד ישיעהו גיבור עו"ד עופר עזורי
|
החלטה |
לאחר עיון בטיעוני צד ג' 3 (להלן: "המבקש") בנושא הוצאות בקשת העיקול שהגישה התובעת לעיקול כספים שבהם חויב המבקש לשלם לנתבעים במסגרת הודעת צד ג' ואשר נמחקה לאחר שהנתבעים שילמו לתובעת את מלוא הסכומים שבהם הם חויבו לפי פסק הדין, נחה דעתי כי דין טענות המבקש בנושא ההוצאות להידחות, ללא צורך בתגובת התובעת.
אין בידי להסכים לכך שבקשת העיקול של התובעת ביחס למבקש הייתה מוקדמת. "נכסים" כמובנם בסעיף 374(ב) לתקסד"א מוגדרים בסעיף 1 לתקנות הנ"ל כך-"לרבות כל חוב, בין אם הגיע מועד פירעונו ובין אם לאו, וכל זכות, בין אם הגיע מועד מימושה ובים אם לאו".
משמעות הדבר כי גם אם בעת הגשת בקשת העיקול טרם הגיע המועד לתשלום הסכומים שבהם חויב המבקש בהודעת צד ג' וזאת משטרם שילמו הנתבעים את הסכומים שהם חויבו לשלם לתובעת, אין בכך כדי למנוע את עצם הגשת העיקול, אלא אך ורק את מימושו.
זכות לעקל חוב שטרם הגיע מועד פירעונו כנזכר לעיל, כולל גם את הזכות לעקל חוב שתשלומו מותנה בתנאי אחר שאינו מועד פירעון עתידי, לרבות תנאי שעם התקיימותו עלול להסתבר כי העיקול לא תפס כספים כלשהם.
בהקשר זה בדיוק יש לדחות גם את הטענה שהועלתה למיטב זכרוני על ידי אחד מצדדי ג' האחרים שהגיש בקשה לביטול העיקול (ואשר כעת הסכים למחיקת העיקול ללא לצו להוצאות), שלפיה אין סיטואציה שבה עיקול כאמור יכול להיות רלוונטי. לפי טענה זו, אם הנתבעים ישלמו את מלוא פסק הדין, לא קמה חובה של צדדי ג' לשלם לנתבעים דבר והוא הדין אם הנתבעים לא שילמו דבר לתובעת, כך שעיקול בנסיבות כאלה הוא עקר, לא רלוונטי ומוקדם.
דא עקא, טיעון זה מתעלם מהאפשרות שהנתבעים היו משלמים לתובעת רק חלק מפסק הדין. במקרה כזה, העיקול כפי שהתבקש על ידי התובעת, רלוונטי ואפקטיבי ביותר ואלמלא קיומו, היה יכול להיווצר מצב שבו חרף אי תשלום מלוא פסק הדין לתובעת והאפשרות לעקל כספים שבהם חויבו צדדי ג' לשלם לנתבעים לצורך השלמת יתרת החוב או חלקו שלא שולם על ידי הנתבעים, היו כספים אלה מועברים ישירות מצדדי ג' לנתבעים ולא נתפסים על ידי התובעת. הדרך היחידה של התובעת למנוע סיטואציה כאמור הייתה הגשת בקשת העיקול דווקא מיד לאחר מתן פסק הדין, גם אם טרם הגיע המועד של צדדי ג' לשלם לנתבעים את סכומי השיפוי.
לסיכום - משהייתה הצדקה מלכתחילה להגשת בקשת העיקול ושעה שמחיקתה התבקשה אך ורק עקב תשלום הנתבעים את פסק הדין, אין מקום לחייב את התובעת בהוצאות הבקשה וכל צד יישא בהוצאותיו.
ניתנה היום, ט"ז חשוון תשע"ו, 29 אוקטובר 2015, בלשכתי.