כ.ר. נ' מתנ"ס דימונה

בפני תביעה לתשלום פיצויים לתובע, כ.ר. (להלן:- "התובע"), יליד 17.2.97, אשר נפגע ביום 7.2.10 במהלך אימון כדוריד, וזאת בהיותו רשום לחוג אשר התנהל תחת האחריות של הנתבע, מתנ"ס דימונה (להלן:- "הנתבע").

הצדדים אינם חלוקים על נסיבות התאונה וכן על הנכות הרפואית. המחלוקות בתיק זה הן בשאלת האחריות וכן שאלת גובה הנזק.

נסיבות התאונה

כפי שהתברר במהלך העדויות, הן של התובע והן של מי שהעביר את האימון, מר מיכאל שכמנצב (להלן:- "מיכאל") נסיבות האירוע אינן שנויות במחלוקת.

התובע וכן יתר חבריו, אשר היו תלמידי כיתה ז באותה העת, נרשמו לחוג כדוריד במסגרת הנתבע, החוג נוהל על ידי מר שלומי טובול (להלן:- "שלומי") אשר היה מורה לחינוך גופני בבית הספר וכן בעל תעודת אימון ממכון וינגייט (ראה עמ' 23, שורות 29-31). שנה קודם לכן (בכיתה ו'), השתתפו התובע וחבריו בחוג כדוריד שהועבר על ידי שלומי בית הספר במסגרת "שיעורי בחירה". ההבדל בין החוגים לשעורי הבחירה היה בכך שבחטיבת הביניים מדובר בקבוצה שהשתתפה בליגה (פעמיים בחודש) וכן התאמנה פעמיים בשבוע.

מיכאל, אשר היה בן 17 באותה העת, היה חניך בוגר בחוג שנשלח, בקיץ שקדם לתאונה, יחד עם אחרים לעבור קורס מדריכים במכון וינגייט. את ההסמכה קיבל מיכאל ביום 23.7.09 (ראה ת/1). מיכאל וחבריו נשלחו מטעם המתנ"ס ומועדון מכבי דימונה לעבור את ההדרכה מתוך רצון להכשיר מאמנים מבין חניכי המועדון שיעבדו עם ילדים צעירים (עמ' 18, שורות 1-4).

כאשר מיכאל סיים את הקורס הוא החל לשמש כמדריך של ילדים צעירים בגיל היסודי (עמ' 18, שורות 14-15). כפי שהעיד שלומי מי שמסיים את הקורס מאמן כיתות ד-ו "והבוגרים יותר יכולים להדריך קבוצת ליגה אבל זה תלוי אם הוא מספיק מוכשר" (עמ' 24, שורות 13-15). שלומי הבהיר כי הדבר היה למרות שההכשרה של מיכאל אפשרה לו לאמן בוגרים (עמ' 24, שורות 12-13).