ת"א 32582-02-12 פלונית ואח' נ' נירוונה ים-המלח מלון ומרכז נופש בע"מ ואח'

הצדדים הסמיכוני לתן את פסק הדין בדרך הקבועה בסע' 79א לחוק בתי המשפט, והגישו סיכומים.

1. מדובר בתביעת נזקי גוף בשל תאונה מיום 16.7.06, עת היתה התובעת כבת 13 וחצי. היא התארחה בבית המלון של נתבעת 1 בים המלח עם משפחתה. התאונה אירעה עת סיימה לגלוש במגלשת מים והתכוונה להתרחק, וגולש אשר גלש אחריה – נחת עליה ביציאתו מן המגלשה ופגע בכתפה השמאלית.

התובעת מפנה לתזכיר רופאת המלון מיום התאונה, המתאר התרחשות התאונה באופן זה, היינו מדובר בתיאור שנמסר כבר בזמן אמת. התובעת טוענת שלא היה משלח בחלק העליון של המגלשה שיווסת תזמון כניסת הגולשים , למניעת אירוע מעין זה, ולא מציל בחלק התחתון של הבריכה, ביציאה מן המגלשה. התובעת טוענת כי הנסיבות מקימות אחריות מלאה של הנתבעת 1 (נתבעת 2 היא מבטחתה של האחרונה בביטוח אחריות). בתאונה סבלה התובעת משבר בעצם הקלביקולה האמצעית. לדבריה היתה מוגבלת מהלך חודשים, אף כי לא נותרה נכות צמיתה. באת כוחה מפנה גם לבדיקת אולטראסאונד חודשיים ו 10 ימים לאחר התאונה, שם הועלה חשד לקרע קטן בגיד, וצורף תיעוד נוסף. התובעת טוענת לפיצוי של מעל 60,000 ₪, שעיקרו נזק לא ממוני, וכן עזרת צד שלישי אינטנסיבית מהלך חודשים לפחות עד פברואר 2007, השתתפות בתרופות ובבדיקות רופא מומחה והוצאות נסיעה לטיפולים.

2. הנתבעות וצדדי ג' טוענים להיעדר אחריות, וכי שימוש במגלשה ככל מתקן ספורט, עשוי לטמון בחובו סיכונים מסוימים האינהרנטיים לפעילות. לחלופין טוענים הם כי יש מקום לאשם תורם משמעותי. הם מפנים לכך כי במקום יש שילוט המורה שהאחריות על השימוש במגלשה הנה על המשתמש בלבד. לטענתם מדובר בסיכון טבעי.

3. ביחס לגובה הנזק הנתבעים טוענים שאם תתקבל התביעה יש לפסוק רק נזק לא ממוני בסכום מתון, לפני אשם תורם. כאשר יתר ראש הנזק הם נזקים מיוחדים שלא הוכחו.

4. הנתבעים מפנים לכך שתפעול מגלשת המים הנם באחריות מחלקת הביטחון של המלון, כאשר כל עובדי מחלקה זו לרבות הקב"ט הראשי, היו עובדי הצד השלישי 1 (הצד השלישי 2 הנה מבטחתו של צד ג' 1 בביטוח אחריות). בהתאמה, היה אכן אמור להיות סדרן (משלח) שיעמוד בעמדת השלוח במעלה המגלשה, וידאג שהכניסה למגלשה תהא מבוקרת – עד ארבעה ילדים במחזור גלישה. אלא שביום התאונה לא היה סדרן כאמור – כעולה מחקירת הקבט"ר (צורפה הודעתו בה נטען שאינו זוכר אם ביום המקרה היה סדרן). מכל מקום תפעול מגלשת המים היה באחריות מחלקת הביטחון היינו הצד השלישי 1, ולא באחריות המצילים בבריכה. בין הנתבעת 1 לצד ג' 1 אף נחתם הסכם המכיל תניות שיפוי ופטור לטובת הנתבעת 1.

5. הצדדים השלישיים מפנים לכך שהחוזה בין הצדדים חייב הצד השלישי 1 לספק שירותי אבטחה, ולא תפעול המגלשה. עיסוקה של הצד השלישי 1 במתן שירותי אבטחה. וככל שהנתבעת 1 מצאה לנכון להיעזר בעובדי הצד השלישי לתפעול המגלשה, מדובר בתעסוקה או אספקת עובדים החורגת ממסגרת החוזה שצירפה הנתבעת 1. ולכן ממילא אין חלות לסעיפי הפטור והשיפוי. צדדי ג' מפנים לכך שהמודיעות צירפו דו"ח חקירה רק באופן חלקי ולפיכך אין לסמוך עליו לטענתן; וכי אין גם אסמכתא לכך שהקבט"ר שהודעתו צורפה על ידי הנתבעות, היה עובד של הצד השלישי 1. ואף אין אסמכתא לכך שעובדי הביטחון של המלון, שהאחריות להפעלת המגלשה הנה שלהם, היו אכן עובדי הצד השלישי.

6. לאחר שעיינתי בסיכומים ובמסמכים, אני מחייב הנתבעות ביחס ולחוד לשלם לתובעת בתוך 30 יום את הסכומים הבאים (עיקר הפיצוי - בגין נזק לא ממוני):

א. 30,000 ₪.