חכים ואח' נ' שמש ואח'

לפני בקשה לצו מניעה שהוגשה מטעם הנתבעת 5 (להלן "הנתבעת") כנגד התובעים, במסגרתה מבוקש לאסור על התובעים לקדם שלבים שונים בפרויקט פינוי בינוי אל מול יזם עמו חתמו על הסכם, בעוד הנתבעת סירבה לחתום על ההסכם.

1. בקשה זו הוגשה במסגרת תובענה בו עתרו התובעים לסעד לפי סעיף 2(א) לחוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), תשס"ו-2006, שכותרתו – "סעדים בשל סירוב בלתי סביר לביצוע עסקת פינוי ובינוי".

2. התובעים הם בעלי זכויות בדירות המצויות במתחם פינוי בינוי ברחוב יצחק שדה 1-5 בפתח תקווה הכולל 180 דירות. הם הגישו את התביעה נגד 13 בעלי דירות המסרבים לחתום על הסכם פינוי בינוי (להלן "ההסכם") עם חברת טקסטון בע"מ (להלן "היזם"). הנתבעת היא אחת מבעלי הדירות המסרבים לחתום.

3. על פי התביעה, על ההסכם חתמו עד כה רוב בעלי הדירות במתחם העולה על הרוב המיוחס הקבוע בחוק. לפיכך עתרו התובעים לצו שיאשר ביצוע העסקה ויורה על מינוי בעל תפקיד לחתום בשם הנתבעים, או לחילופין לחייבם בסעד כספי בגין הנזקים שייגרמו מאי ביצוע העסקה. התובעים טוענים כי הפרויקט מיטיב ואיכותי וצפוי להביא שיפור משמעותי לאזור ולדיירים.

4. הנתבעת 5 לא חתמה על ההסכם ונכון להיום אף טרם הגישה כתב הגנה. היא התייצבה (באמצעות בנותיה) לישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 19.4.26 והשמיעה את עיקרי טענותיה בעל פה. לדבריה, היא מסרבת לחתום על ההסכם מהטעם שחלוקת הזכויות בפרויקט אינה שוויונית, שכן בעלי דירות שונים שהשתלטו בעבר שלא כדין על שטחים משותפים, עתידים לקבל תוספת שטח לדירתם החדשה, אשר תגלם את השטחים עליהם השתלטו. טענות אלו נאמרו לפני שהיה סיפק בידי הנתבעת לבחון את דו"ח השמאי שמונה על ידי הדיירים על מנת לקבוע את הדירוג בין הדירות השונות.

5. בדיון האמור הסכימו הצדדים לכך שהשמאי מטעם הדיירים יבקר בכלל הדירות לצורך הכנת דו"ח שיפרט את מעמדה וחלקה של כל דירה ויעניק לה ניקוד אשר יהווה בסיס לבחירת הדירות החדשות בהמשך הדרך. נכון להיום הוגשה טיוטת דו"ח מאת השמאי וניתנה לצדדים האפשרות להעלות טענות בפניו, אך טרם הוגש הדו"ח הסופי. כאמור, דו"ח השמאי נועד להעניק ניקוד לדירות הקיימות בהתאם לפרמטרים שמאיים שונים ובהתאם לכך לקבוע את סדר בחירת הדירות במועד שייקבע לכך בעתיד.

6. הנתבעת עתרה לצו מניעה זמני אשר יקפיא כל הליך, מגע, כינוס, פגישה, הצבעה, בחירה או הקצאה הנוגעים לבחירת הדירות בפרויקט, זאת עד להגשת חוות דעת השמאי לכלל בעלי הדין; להורות כי לאחר המצאת חוות דעת השמאי יינתן לה פרק זמן לבחינת חוות הדעת, וקבלת ייעוץ מקצועי, וכן תינתן לה ארכת מועד להגשת כתב הגנה ועוד כיו"ב.

7. התובעים מתנגדים לבקשה וטוענים כי אין כל הצדקה להיענות לה ובכך לעכב קידומו של פרויקט שלם אשר רוב מוחלט של בעלי הדירות בו חתמו על ההסכם ומעוניינים לקדמו.

8. אחר שעיינתי בעמדות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי מתקיימים בענייננו התנאים החריגים המצדיקים דחיית בקשה לסעד זמני אף בלא צורך בקיום דיון, זאת מהטעם שהבקשה על פניה אינה מגלה עילה, ובנוסף לכך טרם הוגש כתב הטענות העיקרי מטעם הנתבעת – כתב ההגנה (רע"א 1556/21 מיכאל (מיקי) עירון נ' אלרן שפירא בר-אור (2021); רע"א 1577/23 פלונית נ' פלונית (2023‏)‏‏).

9. מטרתו של סעד זמני היא "להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי ואת קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצוע הראוי של פסק הדין" (תקנה 94 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018).

10. ככלל, בקשה לסעד זמני מוגשת על ידי תובע הטוען כי אלמלא מתן הסעד הזמני, ייגרם לו נזק בלתי הפיך אשר לא ניתן יהיה לתקנו גם אם תביעתו תתקבל. על מנת שנתבע יזכה בצו מניעה זמני, עליו לעמוד בנטל כבד במיוחד: ראשית, עליו להוכיח את שלושת התנאים המצטברים שנקבעו בהלכת "מרכנתיל" (רע"א 3388/99 אבנר שלום נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (1999‏), הלא הם: קשר הדוק לעילת התביעה, אפשרות לאשר את הסעד כקבוע בסוף ההליך, והיעדר כל אפשרות אובייקטיבית להגיש תביעה עצמאית מטעמו. שנית, עליו לעמוד בכל התנאים הכלליים הקבועים בתקנה 95 לתקנות סדר הדין האזרחי, הלוא הם: ראיות מספקות לכאורה, מאזן נוחות הנוטה לטובתו, תום לב והיעדר שיהוי (ר' גם רע"א 5488/20 יוסף אעמר נ' אבראהים דיאב ‏(2020‏)‏‏). בענייננו לא מצאתי כי מתקיימים התנאים הדרושים לנקיטת צעד חריג זה בדמות סעד זמני לבקשת נתבע.

11. בענייננו, הנתבעת טרם הגישה כתב הגנה, אולם טענות הגנתה, ככל שיתקבלו, יביאו לתוצאה לפיה אין היא מחויבת לחתום על הסכם פינוי בינוי עם היזם. ככל שזו אכן תהיה תוצאת ההליך, ממילא אין כל הצדקה לסעד הזמני המבוקש שכן ממילא הפרויקט לא ימומש והיא לא תידרש לקחת בו חלק. מנגד ככל שטענותיה יידחו, ממילא יתברר שלא היתה הצדקה לסירובה לחתום על ההסכם.

12. המבקשת עותרת לאסור על התובעים לקדם את ההסכם שנחתם בינם לבין היזם, הסכם שהיא לא צד לו ולא חתמה עליו. לא הובהר מה הבסיס המשפטי לעתירה זו.

13. מדובר בפרויקט המכיל עשרות רבות של בעלי דירות ואף למעלה מכך (180 דירות). קבלת הבקשה לצו מניעה משמעה עצירת הפרויקט ופגיעה בכל אותם בעלי דירות שאינם צד להליך זה, כמו גם ביזם שהתקשר עמם בהסכם. בנסיבות אלו חובה היה לצרף את כל אלו כבעלי דין על מנת לאפשר להם להשמיע את עמדתם.

14. קשה לאמוד בשלב זה את סיכויי הגנתה של הנתבעת שכן טרם הוגש כתב הגנה מטעמה. משכך לא הובהר באופן מניח את הדעת מה הפגיעה העלולה להיגרם לנתבעת לו יקודם הפרויקט ומדוע היא מצדיקה את סירובה לחתום על ההסכם. נדמה שהנתבעת אינה חולקת על כך שככל שהפרויקט ימומש היא תהא זכאית לקבל דירה חדשה באחד הבניינים החדשים שייבנו, אשר תכלול תוספת של 21 מ"ר, מרפסת, חניה ומחסן, ובנוסף דמי שכירות לכל תקופת הבנייה ובטוחות. גם אם יתברר שבעלי דירות אחרים קיבלו תמורה משופרת יותר, ואף אם ייקבע שיש לאזן בין הצדדים, לא מן הנמנע שהאיזון ייעשה באמצעות תשלומים כספיים.

15. ככל שסבורה התובעת כי נגרם לה נזק או כי עתיד להיגרם לה נזק וכי הצדדים שכנגד או היזם נהגו עמה שלא כדין, פתוחה בפניה דרך המלך להגיש תביעה כנגדם, ובתוך כך לעתור לסעד זמני להבטחת זכויותיה או להבטחת קיומו של פסק הדין.

16. לנוכח כלל האמור, הבקשה לצו מניעה זמני שהגישה הנתבעת 5 – נדחית.

17. הנתבעת 5 תישא בשכר התובעים בגין בקשה זו בסך 3,000 ₪.

18. אשר לבקשת הנתבעת לארכת מועד להגשת כתב הגנה, ולאחר שניתנה לצדדים שכנגד ההזדמנות להביע עמדתם בעניין במסגרת תגובתם לבקשה זו – מצאתי להיעתר לבקשה ולהאריך את המועד להגשת כתב הגנה עד ליום 16.8.26 (ת.פ. למעקב). בין השיקולים שהביאוני לכך, הבאתי בחשבון את הארכות הרבות שניתנו לתובעים להשלמת דו"ח השמאי.

    ניתנה היום, כ"ח תמוז תשפ"ו, 13 יולי 2026, בהעדר הצדדים.