ת"א
בית משפט השלום חיפה
|
32394-11-14
11/03/2015
|
בפני הרשם הבכיר:
ניר זיתוני
|
- נגד - |
המבקשים/התובעים:
1. עמותת בני עראבה לקידום הכדורגל 2. סאלח דראושה
עו"ד טארק זיידאן
|
המשיבים/הנתבעים:
1. עמותת ותיקי עראבה 2. מוניר אסעד עאסלה 3. יוסף סלים סעיד
|
החלטה |
בעניין: החזר ערבון
1.ביום 16/11/14 הגישו התובעים כנגד הנתבעים תביעה בסדר דין מקוצר על סך 100 אלף ₪ המבוססת על הסכם העברת שחקנים מיום 23/9/14.
2.בד בבד עם הגשת התביעה נתבקש וניתן עיקול זמני על כספים שמגיעים לנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") ממרכז הפועל ומהתאחדות לכדורגל. מרכז הפועל הודיע בתחילה כי העיקול לא תפס דבר שכן הנתבעת ביתרת חובה בסך של 49,298 ₪. ביום 8/12/14 התקבלה תשובה שניה של מרכז הפועל לפיה העיקול תפס סך של 49,748 ₪, אך ישנם שני עיקולים נוספים על סך 76,117 ₪.
3.הנתבעת הגישה בקשה לביטול העיקולים. לאחר דיון במעמד הצדדים ניתנה ביום 21/12/14 החלטה המורה על ביטול העיקולים שהוטלו על זכויות הנתבעת. במסגרת אותה החלטה קבעתי כי הנזק שעלול להיגרם לנתבעת מהותרת העיקולים הינו ממשי שכן לא נסתרה טענת הנתבעת לפיה ההקצבות ממרכז הפועל ומהתאחדות לכדורגל מהוות חלק נכבד מתקציב קבוצת הכדוגל אחווה עראבה המופעלת על ידי הנתבעת. במסגרת ההחלטה לא ניתן צו להוצאות.
4.ביום 30/12/14 הגישו התובעים את הבקשה שבפניי להחזר הערבון אותו הפקידו כתנאי להפקת העיקולים בסך של 10,000 ₪. נטען כי העיקולים שהוטלו לא היו בני מימוש לאור תשובת מרכז הפועל. עוד נטען כי לאחר ביטול העיקולים, אין צורך בהותרת הערבון כי אין עיקול שיכול לגרום לנזק כלשהו. עובדות הבקשה לא נתמכו בתצהיר.
5.ביום 9/2/15 הוגשה תגובת הנתבעת המתנגדת לבקשה ומבקשת לחייב את התובעים בפיצוים בגין נזקי העיקול. מודגש כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר. נטען כי העיקול שהוטל מנע מהנתבעת להשתמש בכל מה שנותר מתקציבה השוטף לאחר קיזוז כספים בסך כולל של 100 אלף ₪ עבור אבטחת משחקים וביטוח שחקנים. נטען כי בתקופה בת חודש וחצי במהלכה רבץ עיקול על הכספים המגיעים לנתבעת ממרכז הפועל היתה הקבוצה משותקת לגמרי. נטען כי בתקופה זו נקטו מס' שחקנים והמאמן בעיצומים ולבסוף המאמן התפטר בגלל אי תשלום משכורת. נטען כי העיצומים גרמו לטלטלה בקבוצה אשר צברה באותה תקופה 2 נקודות מתוך 15 נקודות אפשריות. באשר לעיקולים הנוספים, נטען כי מדובר בעיקולים של חברת ההסעות אשר עניינם הוסדר מיד לאחר הטלתם, כאשר האחריות לספק שירותי הסעות מוטלת על המועצה המקומית בהתאם להתחייבותה. עובדות התגובה נתמכות בתצהיר של יו"ר הנתבעת וואל מוחמד.
6.ביום 1/3/15 הוגשה תשובת התובעים לתגובת הנתבע. התשובה רצופה טענות עובדתיות אך לא צורף לה תצהיר. עם זאת צורפו לתשובה מסמכים רבים. נטען כי הכרטסת שצירפה הנתבעת אינה כוללת כל ראיה לכך שמהכספים שמגיעים לה ממרכז הפועל, מקוזז סך של 75 אלף ₪ עבור אבטחת משחקים. נטען כי אפשר לראות בכרטסת שלאחר זקיפת 99,046 ₪ לטובת הנתבעת, נותרה יתרת זכות של 49,747 ₪ אשר הועברה ללשכת ההוצאה לפועל בטבריה. נטען כי לא הוצגה כל ראיה לפיה העיקולים האחרים בוטלו ולכן אין כל בסיס לטענה לפיה העיקול שהוטל בתיק זה גרם לעיכוב כספים. באשר למאמן עבד רבאח נטען כי עיון באתר ההתאחדות נטען כי הנ"ל אימן ושיחק אצל הנתבעת ביום 23/1/15, דהיינו יותר מחודש לאחר ביטול העיקול. נטען כי התובעת היתה אמורה לשחק בליגת ג' במחוז גליל תחתון אבל היא אינה מדורגת כיוון שהגישה בקשה להפסקת פעילות שהתקבלה בהחלטת בית הדין המשמעתי מיום 14/10/14. נטען כי המצהיר מטעם הנתבעת עושה קנוניה עם הנתבעים 2 ו – 3 כדי להכשיל את התביעה.
7.ביום 3/3/15 הוגשה תשובת הנתבעת לתשובת התובעים. כיוון שהתגובה של הנתבעת היא למעשה בקשה לחילוט הערבון, מצאתי לנכון להתייחס למסמך זה במסגרת החלטתי כתשובה לתגובה לבקשה לחילוט ערבון. הנתבעת טוענת כי העברה של 99,045 ₪ בכרטסת אינה מתיישבת עם הטענה לפיה לא ניתן לראות בכרטסת סכום הקרוב ל – 100 אלף ₪. עוד נטען כי לא הועבר סכום כלשהו ללשכת ההוצאה לפועל בטבריה. נטען כי תקציב ההסעות אינו נכלל בתקציב הקבוצה כיוון שבעראבה לא קיים מגרש כדורגל ולכן המועצה משלמת לקבוצות עבור הסעות ושכירות של מגרשים במקומות אחרים. נטען כי המאמן עבד רבאח אכן התפטר אבל בעקבות הקשים הכלכליים היתה אנדרלמוסיה בהנהלת הקבוצה ולכן לא עודכנו חילופי המאמנים באתר ההתאחדות לכדורגל. הנתבעת מציינת כי היא מוכנה להגיש תצהירים של כל השחקנים שלא קיבלו משכורות בתקופת העיקול וכן של המאמן עבד רבאח אך לא עשתה כן בגלל קוצר הזמן. מודגש כי ישנה סתירה מהותית בטענות התובעים שכן לא מעמידים לדין קבוצה שמפסיקה את פעילותה לפי בקשתה.
8.הוראת הדין הרלבנטית היא תקנה 371 לתקנות סדר הדין האזרחי. תקנה 371(א) קובעת כי אם פקע הצו הזמני, רשאי בית המשפט להורות על חילוט הערבון כולו או מקצתו אם ראה כי נגרם נזק למי שהצו הופנה אליו או הוצאות וכן כי הבקשה למתן הצו הזמני לא היתה סבירה בנסיבות העניין. מודגש כי חילוט הערבון אינו מותנה בהוכחת גובה הנזק שנגרם. הפסיקה קובעת כי על מי שמבקש לחלט את הערבון להביא כמות מינימלית של ראיות גם להוכחת גובה הנזק.