עסקינן בשתי תביעות מאוחדות, שנסבו סביב אותה מסכת עובדתית, שעניינן הפרת חוזה שכירות של חנות בקניון בקריית גת, כאשר כל צד טוען להפרתו על ידי האחר. התביעה העיקרית (ת.א. 32216-04-11), בסכום של 675,750 ₪, הוגשה ביום 26.4.11 על ידי חב' הסטוק קריית גת בע"מ (שוכרת החנות) כנגד חב' ניסרו-אל בע"מ (משכירת החנות). עיקר טענות התובעת הן לנזקים שנגרמו לה, עקב הפרת התחייבות המשכירה לספק לה, החל ממועד מסוים, שטח נוסף של 40 מ"ר מחנות סמוכה ומשנאסר עליה להמשיך ולמכור את מרכולתה בשטחי מעבר בקניון הסמוכים לחנותה.
התביעה השנייה (ת.א. 14307-07-12) שסכומה המקורי עמד על 999,766 ₪ ואשר הופחתה לסך של 280,356 ₪, הוגשה ביום 8.7.12 על ידי חב' ניסרו-אל וחב' הניהול של הקניון, כנגד חב' הסטוק וכנגד מר כפיר ברק (מנהל ובעל מניות בה ומי שערב אישית להבטחת התחייבויותיה בחוזה השכירות). עיקר טענות המשכירה וחב' הניהול בתביעתן, הן לנזקים שנגרמו להן עקב שימוש הסטוק במעברי הקניון להצגת סחורה ועקב סיום מוקדם וחד-צדדי של ההתקשרות החוזית. התביעות, שהחלו את דרכן עצמאית, אוחדו ונדונו בפני.
רקע
1. התובעת, הסטוק קריית גת בע"מ ("הסטוק"), היא חברה פרטית בעלת זיכיון מחברת הסטוק ישראל בע"מ ("הסטוק ישראל"), להפעיל בקריית-גת חנות קמעונאית. הסטוק שכרה את החנות נשוא התביעה, מניסרו-אל בע"מ ("ניסרו-אל") – חברה פרטית, המשמשת כבעלים וכמנהלת של מרכז קניות, הממוקם בכיכר פז 3 בקריית-גת ומכונה קניון "לב העיר" ("הקניון"). ביום 28.1.10 חתמו הצדדים על הסכם שכירות, לפיו שכרה הסטוק את חנות מס' 104 בשטח של 209 מ"ר ברוטו, בקומה אפס של הקניון, בצירוף מחסן בשטח 100 מ"ר ("החנות" ו"המחסן"). פרט להסכם השכירות וכחלק ממנו, נכרת באותו יום (28.1.10), גם הסכם ניהול בין הסטוק ובין חברת קניון "לב העיר" קריית גת ניהול בע"מ ("חברת הניהול"), כפי שעוד יפורט.
2. בהסכם השכירות, נקבע כי תקופת השכירות הבסיסית תהיה לשנתיים (1.2.10 – 31.1.12), כשדמי השכירות החודשיים יעמדו על סך של 9,200 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ומע"מ. החוזה העניק לשוכר שלוש אופציות להארכת השכירות – כל אחת בשלוש שנים ובאופן עוקב לתקופת השכירות הקודמת (האופציה הראשונה שהיא הרלבנטית לעניינינו, הייתה להארכת השכירות מיום 31.1.12 ועד יום 31.1.15, האופציה השנייה הייתה החל מיום 31.1.15 ועד יום 31.1.18 ואילו השלישית הייתה מיום 1.2.19 ועד יום 31.1.21). עוד נקבע בחוזה (ס' 6.3), שתקופת האופציה הראשונה תיכנס לתוקפה באופן אוטומטית, אלא בהתקיים אחד משני תנאים חלופיים, שהרלבנטי לעניינינו, הוא שהשוכר יודיע למשכירה, בהודעה מוקדמת של שלושה חודשים לפני תום תקופת השכירות, שאינו מעוניין בהארכת השכירות. בהסכם הניהול נקבע כי הסטוק תשלם לחב' הניהול, דמי ניהול חודשיים בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ, עבור ניהול השטח המשותף הרלבנטי למושכר, במהלך תקופת החוזה ומימוש האופציות, ככל שתמומשנה (ס' 15.6).
3. הסכם השכירות נחתם אחרי משא ומתן שנערך בין גב' ענת אוחנה ("גב' אוחנה") מנכ"לית הקניון, מטעם ניסרו-אל ובין מר עופר ברק ("מר עופר"), מייסד ובעל מניות משותף ברשת הסטוק ישראל. להשלמת התמונה אציין, כי המייסד השני של רשת הסטוק ישראל, הינו מר גבריאל אוהב ציון ("מר אוהב ציון"), שאליו עוד תבוא התייחסותי בהמשך פסק-הדין. במסגרת המשא ומתן נשוא המושכר, הסביר מר עופר כי החנות קטנה מידי ביחס לכמות הסחורה המיועדת. כן נטען על ידו שגם הובהר ששטח התצוגה בחנות אינו מספק את דרישות הרשת והשוכרים.
4. על רקע זה, הציעה גב' אוחנה פתרון בדמות שטח השכרה נוסף של 40 מ"ר מחנות סמוכה למושכר, הכולל גם ויטרינה רחבה ("השטח הנוסף"). גב' אוחנה הסבירה כי ניתן להשכיר את השטח הנ"ל החל ממאי 2010, כיוון שהחנות סמוכה (אותה שכרה דאז, חב' בריל תעשיות נעלים בע"מ – להלן "חב' גלי"), צפויה להתפנות ביום 18.4.10. הסטוק נעתרה להצעה, שעוגנה בסעיף 9.6 לחוזה השכירות, שקבע בין היתר כי: "הואיל והחנות הסמוכה למושכר צפויה להתפנות בחודש אפריל 2010, החל מיום 1.5.2010 יוגדל השטח המושכר בכ- נוספים כולל ויטרינה.."
5. תקופת השכירות של הסטוק החלה, אם כן, ביום 1.2.10, כאשר ביום 1.5.10 היה אמור המושכר לגדול בכ-40 מ"ר שיסופחו מהחנות הסמוכה, שכאמור, הייתה בחזקת חב' גלי. דא עקא, בסוף מרץ – תחילת אפריל 2010, הודיעה חב' גלי כי היא מעוניינת בהארכת שכירות החנות הסמוכה (בה כאמור נכלל השטח הנוסף). בהמשך, במחצית הראשונה של אפריל 2010, בפגישה בין נציגי חב' גלי ובין גב' אוחנה, סוכמו התנאים להארכת חוזה השכירות האמור. תנאים אלה מצאו את ביטויים בכתב, במסמך מיום 14.4.10 שכותרתו "תוספת ראשונה גלי" ובו נקבע בין היתר, כי חב' גלי תמשיך לשכור את החנות למן יום 18.4.10 לשלושה חודשים נוספים (היינו עד 18.7.10) עם אופציה לשנה נוספת (היינו עד 18.7.11). ביום 18.4.10, נחתם מסמך נוסף שכותרתו "תוספת ראשונה" [מוצג ת/3], בו נקבע, בין היתר, שתקופת השכירות תסתיים ביום 30.7.13 וכי כל אחד מהצדדים רשאי להביא לסיום מוקדם של ההסכם, בכפוף למתן הודעה בכתב חצי שנה מראש.
6. על רקע זה, ברי כי בניגוד לציפיות הסטוק, במאי 2010 לא התפנתה החנות הסמוכה. לטענת הסטוק, לאחר שנציגיה – מר עופר ואחיו מר כפיר (מנהל ובעל מניות הסטוק ומי שערב אישית להבטחת התחייבויותיה – "מר כפיר"), פנו לגב' אוחנה בעניין, היא השיבה כי פינוי החנות "נמצא בתהליך" וייקח זמן נוסף. לטענתם, בכל התקופה שלאחר מאי 2010, הם פנו לגב' אוחנה עשרות פעמים, בעל-פה, בנוגע לסוגיית השטח הנוסף ופניותיהם עלו בתוהו.