ת"א 31398-07-15 אאורה ישראל - יזמות והשקעות בע"מ נ' אמפו חשמל ובניה בע"מ ואח'

בקשה לסילוק התובענה על הסף שהגישו המבקשים, הם הנתבעים 3, 4 בתובענה – היא הבקשה שלפני.

1.התובעת, חברה בתחום ייזום נדל"ן, הגישה תביעה נגד המבקשים ונגד נתבעים 1 ו-2 ובה טענה כי התקשרה עם הנתבעת 1 כדי שתבצע עבורה עבודות בפרויקט בניה בפרדס חנה- כרכור. לטענת התובעת לא עמדה הנתבעת בתנאי חוזה הביצוע, וכדי להשלים את העבודות ביקשה הנתבעת 1 מהתובעת שתקדים לה תשלומים בגין העבודות שעליה לבצע. התובעת נאותה לעשות כך והקדימה תשלום של 1 מיליון ₪, ואף הוסיפה ושילמה תשלומים שונים לספקים (נספחים 6- 13). ואולם תחת ביצוע העבודות נטשה הנתבעת את אתר הבניה, ואת ההמחאות שקיבלה מהתובעת מסרה לחברה לניכיון שיקים – היא הנתבעת 3, בניגוד להוראות ההסכם שבין התובעת לנתבעת, כך לטענת התובעת.

לאור התנהלות הנתבעת 1 שפעלה בניגוד להסכם לביצוע העבודות ובניגוד ל'הסכם המקדמה' ביטלה התובעת את ההמחאות שניתנו לנתבעת כדי להקטין את נזקיה.

עם ביטול ההמחאה על סך 970,000 ₪ פנו המבקשים לתובעת (בין באיומים של המבקש 2 ובין באמצעות ב"כ המבקשת 1) כדי שהתובעת תפרע את ההמחאה.

במסגרת התביעה דנא עותרת התובעת לחייב את הנתבעים לשלם לה את הפיצוי המוסכם הקבוע בחוזה שערכה עם הנתבעת 1, לחייב את הנתבעים לשאת בתשלום בגין השלמת הפרויקט בהתאם לחוזה הביצוע; לתת צו הצהרתי שיקבע כי התובעת היתה רשאית לבטל את ההמחאה שניתנה לנתבעת 1 מכוח 'הסכם מקדמה 5' ומשכך אינה חייבת בפרעון ההמחאה שבוטלה כדין, עוד עתרה התובעת למתן צו עשה נגד הנתבעים להשיב לה את ההמחאה המבוטלת.

התובעת גם כרכה במסגרת התביעה דנא עילות על פי חוק לשון הרע בקשר בטענה כי הנתבעים העבירו מידע עסקי חלקי ושגוי בעניין נסיבות ביטול ההמחאה והאירועים שארעו בפועל והכל בכוונה לפגוע בתובעת ולהזיק לעסקיה.

2.המבקשים עתרו לסלק את התביעה על הסף מאחר שלטענתם כתב התביעה אינו מגלה עילה כלפיהם, שכן מדובר בעילה חוזית הנובעת מחוזה שהם אינם צד לו, כי כל העובדות שבכתב התביעה מגלמות טענות להפרת חוזה שכאמור אין הם צד לו – ועל כן יש לסלק כבר בשלב זה את התביעה.

לא רק זאת אלא שהתובעת בעצמה טענה בכתב התביעה כי המבקשת שקיבלה במסגרת עיסוקה כחברה לנכיון שיקים המחאות לנכיון, פעלה בניגוד להסכם בין התובעת לנתבעת 1, מכאן, טוענים המבקשים, כי אף לשיטת התובעת היעדר היריבות בין המבקשים לתובעת עולה מיניה וביה מטענת התובעת ואינו מקים כל עילה או יריבות בין המבקשים לתובעת.

3.עוד טוענים המבקשים, כי התובעת הגישה את התובענה במטרה 'לגרור' אותם להליך זה כדי לייצר משקל נגד לתביעה שהגישה המבקשת בבית המשפט השלום ברמלה נגד התובעת ונגד הנתבעת 1 (ת"א 42477-07-15). כן טוענים המבקשים כי ההמחאה אינה בידיהם וגם משכך אין כל עילה נגדם, ומכל מקום ההמחאה ממילא לא נפרעה ולא נגרם לתובעת כל נזק שמקורו בהתנהלות המשיבים.

ביתר שאת טוענים המבקשים כי אין כל עילה נגד המבקש 2, שהוא אדם פרטי והגשת התביעה נגדו לא רק מנוגדת לדיני החברות אלא שצירופו לתביעה מהווה התנהלות בחוסר תום לב ונעשה שימוש פסול בהליכי משפט.

4.לטענות המבקשים השיבה התובעת כי התנהלות המבקשים בעניין ההמחאה ומעורבותה בעבודת הנתבעת 1 כמו גם פעילות שני המבקשים בענייני הנתבעת כאן מצביעים על כך שהם מנהלים בפועל את פעילות הנתבעת, ולא רק זאת אלא שהמבקשים אף נהנו מתשלומים ששילמה התובעת לנתבעת לצורך הפרויקט, ומכאן שהמבקשים כמנהלים בפועל של הנתבעת 1 חבים כלפי התובעת במלוא חובה של הנתבעת.

בין שאר טענות התובעת הטוענת למעורבות המבקשים וניהול הנתבעת 1 על ידם ציינה כי ב"כ המבקשת עצמו ציין במכתב מיום 2.6.15 כי המבקשת "אוחזת בשיק בחתימת ידכם"- מכאן שהטענה כי ההמחאה אינה בידיו אינה מתיישבת עם טענות ב"כ; עוד ציינה כי גם המבקש 2 בהתנהלותו ובכך שפנה באופן אישי באיומים לתובעת בעניין שבמחלוקת נושא תביעה זו, והגדילו לעשות עת נציגי המבקשת ביקרו בפרויקט, ומכאן ששליטת המבקשת בנתבעת 1, לרבות שיעבוד חשבון הבנק של הנתבעת 1 לטובת המבקשת מחזקת את טענות התובעת על מעורבות בניהול הנתבעת 1 ולא רק בעסקת נכיון שיקים ומכאן שכתב התביעה מגלה עילות תביעה נגד המבקשים.

להכרעתי

5.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בבקשות ובתגובות, בכתבי הטענות במסגרת התביעה ובתביעה הנוספת המתנהלת בין הצדדים בבית המשפט השלום ברמלה שאליה התייחסו הצדדים, ובהתאם להלכה הפסוקה, ראיתי לדחות את הבקשה לסילוק על הסף שהגישו המבקשים.