בפני בקשה מטעם הנתבעת להורות על סילוקה של התובענה על הסף מחמת העדר עילה וקיומו של מעשה בית דין, כאמור בתקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984.
אקדים אחרית לראשית ואציין, כי לאחר שקילת טענות הצדדים, הנני סבורה כי דין הבקשה להתקבל וזאת, כפי שיפורט להלן.
התובע טען בכתב התביעה כי בשלהי שנת 2012 עבר ניתוח בעין שמאל בבית חולים פוריה שלטענתו לא הצליח. משכך, פנה אל הנתבעת בדרישה לפיצוי, הוצע לו תשלום הסך של 10,000 ₪ אלא שהוא טען כי מגיע לו סכום גדול יותר.
בנוסף טען התובע בכתב התביעה כי ביקש מבית החולים קבלת תיקו הרפואי, אולם נענה בשלילה והגיש תביעה כנגד בית החולים.
לטענת התובע, מאחר ותבע את בית החולים בגין הסירוב למסירת התיק הרפואי, ממאנת הנתבעת לשלם את סכום הפיצוי שהוצע על ידה לאחר הניתוח.
התובע עותר לחייב את הנתבעת בתשלום הסך של 10,000 ₪ שלטענתו הובטח לו בנוסף לתשלום סך של 5,000 ₪ בגין עוגמת נפש וכן בתשלום הוצאות משפט.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.