פלוני נ' מדרפט טבע והרפתקאות בע"מ

פסק דין

1. התובעת 1, ילידת 1970, (להלן- התובעת), השתתפה בטיול בהרי הקרפטים ברומניה במסגרת מקום עבודתה "פלאפון", בין התאריכים 1-5.3.17. במסגרת טיול זה רכבה התובעת ביום 2.3.17 (להלן- יום התאונה) בטרקטורון, אשר לפתע נהגו איבד שליטה, הטרקטורון התהפך והתובעת נפצעה (אירוע זה ייקרא להלן- התאונה).

2. הטיול אורגן ע"י הנתבעת, שהינה חברה העוסקת בארגון טיולים ביעדים שונים בעולם.

3. צ"ג 1 הינה סוכנות ביטוח אשר עוסקת בנושאי אחריות מקצועית לגורמי תיירות ואשר פעלה להוציא באמצעות צד ג' 2, חברה לביטוח בע"מ, ביטוח אחריות עבור פעולות הנתבעת.

4. ביטוח האחריות שהיה בתוקף ליום התאונה עבור הנתבעת, החריג את התאונה. נטען ע"י הנתבעת, כי צ"ג לא יידעו את הנתבעת על כך שהביטוח המצוי ברשותה, לא מכסה אירועים כדוגמת התאונה.

5. צ"ג 3 הינו נהג הטרקטורון בו נסעה התובעת. ההודעה נגדו נדחתה בהסכמה ביום 7.6.21.

6. התובע 2 (להלן- התובע) המל"ל אשר תובע במסגרת תביעת שיבוב את השבת התשלומים ששילם לתובעת.

7. הצדדים הסכימו כי לתובעת נכות אורטופדית בשיעור 14.5%.

    

    

   טענות הצדדים בכתבי הטענות

8. להלן בתמצית טענות הצדדים.

9. התובעת טוענת כי הטיול שאורגן ע"י הנתבעת אורגן בצורה רשלנית. הנתבעת לא בדקה את תקינות הטרקטורונים שהועמדו לרשות המטיילים לרבות התובעת, בייחוד מעת שהתברר כי היה זה טיול הטרקטורונים הראשון שהוציאה הנתבעת לרומניה. נטען כי הנתבעת בחרה ספקים לא מקצועיים, לא שמרה על כללי הבטיחות, סיפקה למטיילים טרקטורונים שאינם תקינים ועוד.

10. הנתבעת טענה בהגנתה כי דין התביעה להידחות ו/או להימחק בהעדר עילת תביעה בישראל על פי הדין הישראלי בהתאם לדנ"א 4655/09 נטע לי סקאלר נ' רוני יובינר מיום 25.10.11 בנוסף או לחלופין, ככל והתובעת סבורה כי היה פגם בטרקטורון היה עליה להפנות תביעתה כנגד החב' הרומנית שסיפקה את הטרקטורונים.

11. בתחילה כאמור, הגישה הנתבעת הודעת צ"ג כנגד צ"ג 3 נהג הטרקטורון. הודעה זו נדחתה בהסכמת הנתבעת, תוך שהנתבעת מסכימה כי צ"ג 3 לא גרם לתאונה ברשלנות אלא "איבד שליטה על הרכב"

12. עוד טוענת הנתבעת כי אחריותה ו/או חבותה ככל שקיימות – בוטחו באמצעות סוכנות הביטוח צ"ג 1 אצל צ"ג 2 אשר התרשלו בביטוח הנתבעת ו/או החליפו את עיקרי הכיסוי הביטוחי, החריגו תאונות דרכים מבלי למסור כל הודעה בעניין זה לנתבעת וזאת למרות שעיקר פעילות הנתבעת מתבצעת על גבי כלי רכב באמצעות ספקים חיצוניים בחו"ל.

13. מדובר היה בנסיעה בשביל פשוט ולא מורכב ביער, במהירות נמוכה שנקבעת על ידי הראשון בשיירה – המדריך. לא היה כל חריג בנסיעה.

14. התובעת פונתה מזירת התאונה הכי מהר שניתן היה, בנסיבות העניין ובכל מקרה הפינוי כשלעצמו לא גרם לה לנזק.

15. צדדי ג' 1-2 טוענים להעדר כיסוי ביטוחי לתאונה – הפוליסה מחריגה חבות הנובעת מהיזק גופני/נפשי/שכלי עקב תאונת דרכים בחו"ל ב-4 סעיפים שונים (סייגים לפרק ז', סעיף 3.א. 2), הרחבות לפרק ז', סעיף י"א, סייגים לפרק ח', סעיף 2.א.2), סעיף 6. לאור זאת, צד ג'2 עמדה בחובת הבלטות ההחרגות בהתאם לסעיף 3 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן- החוק).

16. עוד נטען כי הנתבעת מבוטחת ע"י צד ג'2 בפוליסה משולבת החל משנת 2002 ברצף באמצעות צד ג'1.

17. מדי שנה בשנה, עם חידוש הפוליסה – קיבלה הנתבעת העתק של הפוליסה ולא אחת התקיימו חילופי דברים בין צד ג'1 לבינה אודות תנאי הפוליסה והכיסויים הביטוחיים.

18. בשנת 2015 חל שינוי בפרקים של אחריות כלפי צד ג' בביטוח אחריות מקצועית, כאשר התווסף חריג חדש המחריג כיסוי לתאונת דרכים שאירעה בחו"ל. חריג זה הודגש באופן מיוחד בפוליסה, בגופן מובלט ובצבע מיוחד והוא חוזר על עצמו כאמור, ב-4 סעיפים שונים בפוליסה.

19. ההודעה אודות השינוי בתנאי הפוליסה נשלחה לכל המבוטחים בפוליסה המשולבת לרבות הנתבעת, במכתב ייעודי שבו ניתן הסבר מפורט אודות השינויים בתנאי הפוליסה.

20. המכתב נערך על ידי צד ג'2 וצורף לקיט שנשלח למבוטחים, לרבות לנתבעת בעת חידוש הפוליסה בשנת 2015 ואף בשנת 2016.

21. אם לא די בכך, בחודש 1/17 נשלח העתק של הרשימה וקיט הפוליסה באמצעות דוא"ל לסמנכ"לית הכספים של הנתבעת והיא השיבה על המייל והתייחסה לתנאי הפוליסה. חזקה כי הנתבעת קיבלה את הקיט ואת הרשימה ועיינה בה.

22. עוד טוענים צדד ג', כי אף חברת ביטוח בישראל אינה מבטחת סוכני נסיעות בגין תאונות דרכים בחוץ לארץ. נטען כי הנתבעת המשיכה לחדש את הפוליסה אצל צד ג'2 עד היום, ולאחר שלמדה על הסייג של ת.ד. בחו"ל תוך שהיא ממשיכה לארגן טיולים רכובים בחו"ל בידיעה מלאה שאין לפעילות זו כיסוי ביטוחי.

23. ניגש לדון בשאלת האחריות לנזק התובעת, ככל שאקבע כי קיימת אחריות של הנתבעת לנזק התובעת (ואז ממילא תקום גם זכות התביעה של התובע), אכריע בשאלה האם הנתבעת הייתה מכוסה בפוליסת ביטוח ברת תוקף אצל צ"ג2, ובשאלת גובה ניזקה של התובעת.

     

    שאלת האחריות 

24. להלן תמצית עדויות עדי הצדדים כפי שעלה מהתצהירים שהוגשו.

    התובעת

25. התובעת עובדת בחברת פלאפון.

26. התובעת השתתפה במפגש הכנה עם מדריך מטעם הנתבעת מר גלעד תלם (להלן- גלעד).

27. במפגש ההכנה, הם צפו במצגת וקיבלו פרטים טכניים על הטיול. נאמר ע"י גלעד כי המדובר בטיול "אקסטרים".

28. נאמר ע"י גלעד, כי יש לדאוג לביטוח מטען ולביטוח נסיעות.

29. ביום התאונה היה אמור להתקיים יום אופני שלג מלא, אך בשל מיעוט השלג, הנתבעת שינתה את התוכניות והוציאה את טיול הטרקטורונים.

30. המטיילים נסעו עם ג'יפים לשטח, שם חיכו להם הטרקטורונים. הם התחלקו לזוגות.

31. המטיילים קיבלו הסבר קצר ו"שיטחי" בדבר תפעול טרקטורון (הגברת מהירות ועצירה) ואמרו להם לנסוע בשיירה. הם קיבלו טופס לחתימה ברומנית וגלעד ביקש מהם לחתום (התובעת אינה דוברת את השפה הרומנית).

32. בעת קבלת הטרקטורונים, לא התקבל מידע לגבי קיום או העדר של ביטוחים. התובעת ציינה שבתוכנית הטיול נאמר כי הנתבעת דואגת מראש לביטוח החזר השתתפות עצמית לג'יפים ולאופני השלג.

33. התובעת עלתה לטרקטורון עם מר יהודה דבוש (להלן- יהודה). הם חבשו קסדות. יהודה היה הנהג התובעת ישבה מאחוריו. לטרקטורון של התובעת כמו גם ליתר הטרקטורונים לא הייתה קשת התהפכות. היה לטרקטורון ארגז פתוח מאחור.

34. הנסיעה הייתה בשירה גלעד היה ראשון, התובעת ויהודה באמצע השיירה, את הטור סגר מדריך מקומי בשם סילביו.

35. הנסיעה הייתה בשטח רטוב וחלקלק והייתה איטית. עד התאונה הנסיעה ארכה כחצי שעה.

36. את רגע התאונה תיארה התובעת כך:

    " תוך כדי הנסיעה, באחד העיקולים ימינה, בירידה, הרגשתי שמשהוא קרה פתאום לטרקטורון, ואז הטרקטורון איבד שליטה, סטה הצידה לכיוון הגבעה והתהפך. אני עפתי מהטקרטורון וספגתי חבטה חזקה בגב. בדיעבד הסתבר לי שהגלגל האחורי שמאלי של הטרקטורון השתחרר ממקומו או התפרק תוך כדי נסיעה" ( סעיפים 25-26 לתצהיר).

37. גלעד המשיך עם הקבוצה, סילביו נשאר עם התובעת.

38. בעיון בתמונות שצירפה התובעת לתצהירה נראות 2 תמונות של שיירת הטרקטורונים ( עמוד 16 למוצגי התובעת), כמו כן, ישנה תמונה בה נראה טרקטורון ללא גלגל שמאלי אחורי במקומו. בתמונה נראה גלגל כשהוא מונח על הארגז הפתוח מאחור (עמוד 17 למוצגי התובעת).

    עד תביעה – רן תמם (להלן- רן)

39. רן, עובד פלאפון, השתתף אף הוא בטיול לרומניה.

40. גם רן השתתף במפגש ההכנה, רן העיד כי הם צפו במפגש במצגת, קיבלו פרטים על אופי הטיול, והוסבר להם שמדובר בטיול "אקסטרים".

41. נאמר להם ע"י גלעד, שיש לדאוג לביטוח מטען וביטוח נסיעות. זה היה המידע היחיד בענייני ביטוחים.

42. תוכנן כי ביום 2.3.17 יהיה יום אופנועי שלג מלא, אך בשל מיעוט השלג, הנתבעת שינתה את התכנון ליום טרקטורונים.

43. הקבוצה הגיעה עם ג'יפים לשטח, הם קיבלו הסבר קצר על תפעול הטרקטורונים ("ברמה של גז ברקס"). רן רכב בטרקטורון שהיה ממוקם שני כלים לפני התובעת ויהודה.

44. הנסיעה הייתה בשיירה. הדרך הייתה חלקלקה ורטובה.

45. לאחר כחצי שעה של רכיבה הם הגיעו לעיקול בירידה, לאחר שהוא עבר את העיקול הוא שמע צעקות וראה שהתובעת ויהודה התהפכו מהטרקטורון. רן ראה את הטרקטורון הפוך ( יעויין גם בעמוד 61 ש' 22-28 ).

     

    עד הגנה- יהודה

46. יהודה העיד כי כאשר הם הגיעו לשטח בטרם הנסיעה, היו במקום עשרה טרקטורונים. הקבוצה התחלקה לזוגות, גלעד נתן הדרכה והחלה נסיעה.

47. הנסיעה הייתה בטור. לאחר כחצי שעת נסיעה הייתה ירידה תלולה והטרקטורונים ירדו אחד אחד.

48. וכך תיאר יהודה את התאונה:

    " לקראת סוף הירידה הי עיקול ימינה, בעיקול איבדתי שליטה על הכלי (אני לא יודע אם בגלל המהירות, טווי שטח או בעיה טכנית בכלי), שני הגלגלים השמאליים עלו על דופן הגבעה שהייתה משמאלי, פלונית נזרקה אל דופן הגבעה ונפלה על גבה, הכלי נסע עוד כמה מטרים בודדים ואז אני נפלתי על גבי מימין לכלי אל תוך השביל.

    הטרקטורון אולי התהפך אולי המשיך בנסיעה, אני לא יודע, לא ראיתי אבל הוא עצר כחמישה/שישה מטרים קדימה ממני, כאשר ארבעת הגלגלים מחוברים אליו. כאשר ניסו להזיז אותו מהשביל אז הגלגל האחורי שמאלי התנתק/יצא ממקומו סופית. אין לי מושג באיזה שלב הגלגל התנתק (לפני העיקול, בעיקול או אחריו)" (סעיף 2 ב.-ג. לתצהירו).

49. הנתבעת הגישה כנגד יהודה הודעת צ"ג בהיותו נהג הטרקטורון בעת התאונה.

50. בכתב ההגנה של יהודה כנגד הודעת צ"ג נכתב כך:

    " צ"ג יטען כי הטרקטורון היה תקול, הבלמים לא היו תקינים, ותוך כדי רכיבה עליו נשבר הגלגל. בנסיבות אלה, המקרה היה בלתי נמנע מבחינתו של הצד השלישי. לא היה דופי ברכיבת צד ג' בטרקטורון והוא פעל בהתאם למלוא ההנחיות של המודיעה אשר הייתה אמונה על כלל הפעילות לרבות פעילות הרכיבה של הטרקטורונים...צ"ג קיבל לידיו טרקטורון כאשר הוא סומך על מי מנציגי המודיעה כי טרח לוודא כשירותו ותקינותו והתאמתו לפעילות "

    עוד טען יהודה בכתב ההגנה, כי מדריך הקבוצה הוא זה שהכתיב את קצב הנסיעה ואת כיוונה, ומדריך אחר נסע מאחור וסגר את השיירה "במצב דברים זה לא הייתה לצ"ג אפשרות להגביר את קצב הנסיעה, לסטות מנתיב הנסיעה ו/או להתפרע. צ"ג לא היה אמון על בחירת מסלול הרכיבה, והתאמתו לפעילות הנדונה" ( סעיף 4 לכתב ההגנה).

51. צ"ג סיכם כך את עמדתו בכתב ההגנה:

    " צ"ג יטען כי התהפכות הטרקטורון לא נבעה כתוצאה מנהיגתו ו/או התנהגותו במהלך הרכיבה, אלא כתוצאה מכשל בטרקטורון אשר גרם להתהפכות, כאשר אחד הגלגלים ניתק ממקומו. בנסיבות העניין, צ"ג אשר פעל לפי כל הכללים ורכב על הטרקטורון בזהירות רבה, בשים לב לתנאי הדרך, לא יכל לעשות מאומה כדי למנוע את המקרה, כאשר האירוע לא היה בשליטתו".

52. אין ספק כי קיים פער בין גרסת יהודה בתצהירו לבין גרסתו בכתב ההגנה, אעמוד על כך להלן.

     

    עד הגנה- גלעד

53. גלעד היה מדריך הקבוצה.

54. גלעד הוא מדריך טיולים מנוסה במשך שנים רבות. אצל הנתבעת הוא שימש כמדריך ראשי בין השנים 2008-2018.

55. בשל העובדה כי לא היה מספיק שלג שונתה פעילות נסיעת אופני השלג לפעילות של הטרקטורונים באישור המזמין- פלאפון.

56. הנסיעה בטרקטורונים הייתה באמצעות הספק הקבוע של הנתבעת ברומניה, חברה רומנית שאחד מבעליה הוא סילביו, שהיה גם המלווה בשטח.

57. גלעד הוביל את הקבוצה.

58. לטענתו, בתחילת האירוע הוא נתן תדריך מפורט כולל אופן השימוש ברכב (גז, ברקס), ההבדלים הקיימים בין טרקטורון לרכב אחר ועוד. גלעד התאים קסדות ומשקפי מגן למטיילים בטרם נסיעה.

59. כאשר הקבוצה יצאה לדרך, הנסיעה הייתה בתחילה איטית בגלל שמדובר בקבוצה הטרוגנית.

60. גלעד העיד, אך בכך לא היה בטוח, כי הוא עבר בטרם הנסיעה כלי כלי לבדוק האם הכל ברור וכולם מרגישים בנוח. מי שלא רצה לא יצא (הפעילות הוגדרה כפעילות "אקסטרים").

61. גלעד היה ראשון בשיירה ולא ראה את התאונה, אך לטענתו "היה ברור לכל הנמצאים במקום, כי התאונה התרחשה אך ורק בגלל טעות אנוש, ולא בגלל כשל מכני ברכב" (סעיף 5 לתצהיר).

62. גלעד הבין לאחר האירוע, כי יהודה איבד שליטה על הטרקטורון ועלה יחסית במהירות עם שני הגלגלים השמאליים על דופן קיר האדמה משמאלו.

63. כאשר גלעד הגיע למקום התאונה הוא ראה את הגלגל השמאלי שבור. הנתבעת שילמה על הנזק לחברה הרומנית.

64. גלעד שלו הכשרה במתן עזרה ראשונה, טיפל בתובעת.

65. בעניין הביטוחים, העיד גלעד כי הם מתדרכים את המטיילים שלהם שיעשו מראש ביטוח שיכסה ספורט אתגרי. גלעד העיד, כי הנתבעת הייתה מבוטחת אצל צ"ג 2 מפני תביעות רשלנות, אך בענייני ביטוח הוא לא היה מעורב.

66. גלעד העיד, כי חברת פלאפון וגם המטיילים שיבחו את הנתבעת על הטיול, ואף פנו לנתבעת בבקשה לסיוע בתכנון טיולים, מה שמעיד שאף אחד לא חשב כי הנתבעת אחראית לניזקה של התובעת.

     

    דיון והכרעה בעניין האחריות לתאונה     

67. לאחר עיון בטענות הצדדים, בחומר שהוגש בפניי ובעדויות העדים שהעידו בפניי, אני קובע כי עלה בידי התובעת להוכיח את רשלנותה של הנתבעת, ולפיכך דין התביעה כנגד הנתבעת להתקבל. אבהיר עתה את מסקנתי.

68. יש לדון במסגרת שאלת האחריות במספר שאלות, כמפורט להלן.

     

    איזה דין חל על התאונה (ישראלי או רומני) והאם חוק הפלת"ד חל על התאונה?

69. הנתבעת בהגנתה העלתה טענה כי הדין שצריך לחול על המקרה דנן הוא הדין הרומני מכיוון שהתאונה אירעה ברומניה, ואין לבית המשפט בישראל סמכות לדון בתובענה.

70. ואולם בסיכומיה זנחה הנתבעת את הטענה במתכונת זו (הנתבעת טענה בנושא זה במתכונת שונה), כך שאין עוד צורך לדון בה.

71. מעבר לצורך יצויין כי בהתאם לפסיקה, כלל ברירת הדין בנזיקין בדין הישראלי, הינו מקום ביצוע העוולה (ע"א 1432/03ינון נ' קרעאן (נבו 1.9.04 ). בעניין דנ"א 4655/09סקאלר נ' יובינר, פד"י ס"ה(1) 735, קבע כי המשפט כי אין להוסיף לכלל זה חריגים, כגון מקום מושב משותף של המתדיינים (שיאפשר דיון משפטי במדינת המגורים המשותפת), ואולם מפסק הדין עולה כי כלל זה חל במקרה בו שני הישראלים "נפגשו" בחו"ל באקראי בעת קרות הנזק, אך אם היו ביניהם "יחסים מוקדמים כלשהם" (עמוד 16 לפסק הדין סעיף 15 ) בישראל, ניתן יהיה להחיל על מערכת היחסים ביניהם את הדין הישראלי.

72. בנדון שבפנינו כפי שנרחיב להלן, הקשר בין הצדדים החל להירקם כבר בישראל, בפרסומים שהוציאה הנתבעת עם פרטי הטיול ובמפגש בטרם הנסיעה בין הנתבעת לתובעת וליתר המטיילים. מעת שמערכת היחסים החלה כבר בישראל, יש מקום לומר כי יהיה לבית המשפט זה, בישראל, סמכות לדון בתובענה.

73. בסיכומיה טענה הנתבעת , כי מכיוון שהאירוע נשוא התובענה מוגדר כ"תאונת דרכים" הרי שמכח חזקת שיוויון הדינים ובהעדר סתירת הוכחה זו, הרי שיש לקבוע כי עקרונות חוק פלת"ד הישראלי (על עיקרון ייחוד העילה שלו) חלים גם ברומניה, ולפיכך יש להגיש את התביעה רק מול הספק המקומי ומול מבטחת הטרקטורון ברומניה.

74. נקבע בפסיקה כי בעת טענה לחלות דין זר, על הנתבעת היה להוכיח את תוכנו של הדין הזר, ומשלא הוכח הדין הזר, הרי שמכח שיוויון הדינים הרי שהדין הישראלי חל (ע"א 766/85 עיזבון שאמן ז"ל נ' עיזבון שאמן, פד"י מ"ב (4), 103, 108 ).

75. עוד יודגש כי גם לגופו, חזקת שיוויון הדינים בין חוק פלת"ד הישראלי לחוק דומה ברומניה אינה קיימת.

76. בעניין סקאלר שם נקבע, כי חוק פלת"ד הישראלי הוא חוק בעל מאפיינים ישראלים מיוחדים, והוא חוקק בהתאם למצב שהיה קיים בישראל, כך שהתחולה שלו היא טריטוריאלית:

    " הסיבה לתחולתו הטריטוריאלית של חוק הפיצויים נעוצה בהסדר המיוחד המקופל בתוכו – הן מבחינת מטרותיו והן מבחינת יישומו. פרופ' אנגלרד כתב כי: "לדעתנו, טיב ההסדר הישראלי, המשלב בתוכו יסודות של משפט פרטי ושל משפט ציבורי (קרן סטטוטורית, חובת ביטוח ואחריות פלילית), שולל את תחולתו על תאונות דרכים הקורות מחוץ לשטח מדינת ישראל" (אנגלרד, בעמ' 7). אכן, חוק הפיצויים יוצר הסדר שלם החורג מיישומם הרגיל של דיני הנזיקין. הסדר זה שם דגש על מאפיינים מסוימים של דיני הנזיקין, כמו הצורך בהבטחת פיצוי לרוב הנפגעים תוך כדי פיזור הנזק. מאפיינים אחרים, כגון הצורך בהרתעה יעילה ובהכוונת התנהגות, מקבלים ביטוי מועט ביותר (כגון בשלילת התחולה של חוק הפיצויים על תאונה שארעה במתכוון).

    ביסוד חקיקתו של חוק הפיצויים עמד הצורך ב"מתן פיצוי מלא לכל אלה שנגרם להם נזק כתוצאה מתאונת דרכים עקב שימוש ברכב מנועי" (דין וחשבון הוועדה בנושא בדיקת יישומו שלחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים(ירושלים, תשנ"א)...האפשרות להבטיח פיצוי המבוסס על עיקרון האחריות המוחלטת, כרוכה בעלויות המכוסות, בין השאר, בדרך של חיוב כל משתמש ברכב מנועי לרכוש ביטוח מתאים כאמורבסעיף 2(א)לפקודת ביטוח רכב מנועי[נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן:פקודת הביטוח)."

     

77.  נסכם, אני דוחה את הטענה כי אין לבית משפט זה סמכות לדון בתובענה. הסמכות קיימת ומכח סמכות זו, אפסוק את הדין.

     

     

     

     

    האם קיימת חובת זהירות מושגית וקונקרטית בין התובעת והנתבעת?   

78. התשובה לשאלה שבכותרת היא חיובית.

79. אין כל ספק כי הנתבעת כחברת טיולים בעלת ידע, ניסיון ויכולת לתכנן פעילויות למטיילים ואשר מזמינה מטיילים לטייל איתה, תוך שהיא מארגנת להם טיול "אקסטרים" בחו"ל, חבה בחובת זהירות מושגית כלפי מטייליה, לדאוג לשלמותם ובריאותם ולארגן טיול בטוח.

80. חובת זהירות קונקרטית קיימת אף היא.

81. הנתבעת מציגה עצמה בפרסומים שלה כחברה שמתמחה בטיולי "טבע והרפתקאות". שיעדי הטיול שלה נבחרים "בקפידה". הנתבעת מתגאה "בצוות מקצועי של מדריכים מעולים והיכרות אישית עם הנופים והאנשים, לאורך הדרך".

82. הנתבעת אף ערכה פגישת הכנה בה הוצגה מצגת ונמסרו למשתתפים פרטים טכניים אודות הטיול.

83. בפרסומים שלה התחייבה הנתבעת כי בכל טיול יהיה "מדריך ישראלי ומקומי דובר אנגלית מצוות MEDRAFT " ואכן גלעד היה המדריך מטעם הנתבעת שיצא עם הקבוצה, הדריך וליווה אותה והשתתף עימה בכל הפעילויות.

84. הנתבעת אף יצרה קשר עם מדריך מקומי- סילביו, שהוא הספק המקומי ברומניה של הנתבעת (עמוד 118 ש' 30), "הוא חלק מצוות המדריכים שעובד איתנו באופן קבוע, והוא גם היום מספק לנו" (עמוד 120 ש' 9-10 וכן: "סילביו הוא הזרוע שלנו, הזרוע הביצועית שלנו ברומניה" (עמוד 122 ש' 16 ). גם מר עומר פלום (להלן- עומר), מנכ"ל הנתבעת העיד כי הוא רואה בסילביו חלק מהנתבעת (עמוד 223 ש' 31-34 ).

85. כאשר היה צורך להחליף את הפעילות מאופנועי שלג לטרקטורונים, מי שפעל בעניין היה גלעד (סעיף 3 לתצהירו). כאשר התובעת נפצעה, גלעד הוא זה שטיפל בה והרגיע אותה (סעיף 6 לתצהירו).

86. הנה כי כן, הנתבעת היא הגורם שהציג עצמו, עוד מהארץ, בפני המטיילים כגורם המארגן והמתפעל של הטיול, והיא גם באמצעות גלעד וסילביו פעלו בשטח כגורם האחראי על כל פרטי הטיול.

87. מובן שבמציאות זו המטיילים וביניהם התובעת סמכו על גלעד ועל הנתבעת שיארגנו עבורם טיול מהנה אך גם בטוח ללא תקלות הן מבחינת הלו"ז, האוכל וכיו"ב והן מבחינת מקומות בטוחים שייבחרו לטייל בהם.

88. בנסיבות אלו, הנתבעת מחוייבת בחובת זהירות קונקרטית לתובעת. עליה היה לעשות הכל בכדי להימנע ממצב שהתובעת ויתר המטיילים יהיו חשופים לסיכון שאינו סביר. עליהם לנקוט באמצעי זהירות סבירים, על מנת למנוע או לצמצם את אפשרות הסיכון לתובעת וליתר המטיילים בקבוצה.

     

    האם הופרה חובה זו?

89. התשובה לכך חיובית.

90. במה מתבטאת הפרה זו?

91. ראשית אציין, כי לא מצאתי לקבוע ששינוי פעילות ה"אקסטרים" מנסיעה באופנועי שלג לנסיעה בטרקטורונים, מהווה רשלנות של הנתבעת.

92. על אף שבתכנון המקורי האפשרות לטיול טרקטורונים לא עלתה, עצם השינוי לטרקטורונים הינו סביר. התובעת לא טענה ואין בפניי ראיה כי הנסיעה בטרקטורונים הינה מסוכנת יותר מנסיעה באופני שלג, או שהנסיעה הספציפית עם טרקטורונים בשטח שנבחר הייתה מסוכנת.

93. התובעת גם לא טענה כי היא הרגישה שהנסיעה בטרקטורונים מסוכנת יותר מאשר נסיעה באופנועי שלג, ולו היא ידעה שתהיה נסיעה בטרקטורונים היא לא הייתה יוצאת לטיול כלל או לא משתתפת בנסיעה זו. היא השתתפה בנסיעה זו ללא כל טענה או חשש.

94. לכן, אין זו רשלנות של הנתבעת בכך ששונה הטיול מנסיעת אופנועי שלג לטרקטורונים אשר לא הוזכרו מלכתחילה בתוכנית הטיול.

95. אעבור עתה לבדוק, האם הטרקטורון בו נסעו התובעת ויהודה היה תקין או תקול, והאם הנתבעת אחראית לכך?

96. ראשית אבקש לבדוק האם גלגל הטרקטורון ניתק בטרם התאונה, וזה מה שגרם לתאונה, או שמא הוא ניתק לאחר התאונה, אך התאונה התרחשה כתוצאה מנהיגה לא זהירה של יהודה.

     

    הגרסאות השונות של יהודה

97. התובעת העידה כי בדיעבד התברר לה שהגלגל האחורי שמאלי השתחרר או התפרק תוך כדי נהיגה. ישנה תמונה בו נראה הטרקטורון ללא גלגל, והגלגל מונח בארגז הפתוח מאחור.

98. ומה העיד על כך יהודה?

99. עמדתו של יהודה עברה שינוי.

100. בשלב הראשון יהודה היה צ"ג של הנתבעת בהודעת צ"ג שהגישה, ולכן הוא הגיש כתב הגנה באופן עצמאי.

101. בכתב הגנה זה היה ברור ליהודה מה קרה בתאונה. לדעתו הטרקטור היה תקול, הבלמים לא היו תקינים "ותוך כדי רכיבה עליו נשבר הגלגל" (הדגשה לא במקור).

102. יהודה סבר כי נהיגתו הייתה ללא דופי, והוא סמך על אנשי הנתבעת שהם טרחו לוודא שהטרקטורון כשיר ומותאם לפעילות.

103. עוד טען יהודה בכתב הגנתו, כי קצב הנסיעה הוכתב ע"י שני המדריכים משני צידי השיירה, כך שלא הייתה לו אפשרות להגביר את קצב הנסיעה, מה גם שלא הוא בחר את נתיב הנסיעה.

104. ביום 7.6.21 הוגש לתיק בית המשפט הסכם פשרה בין יהודה לבין הנתבעת. במסגרת הסכם זה, נדחתה ההודעה כנגד יהודה. צויין בהסכם הפשרה בין הצדדים כי "לאחר בירור מעמיק יותר של נסיבות התאונה, הנתבעת הגיעה למסקנה לפיה צ"ג 3 יהודה דבוש, לא גרם לתאונה נשוא התביעה ברשלנות, אלא איבד שליטה על הרכב, ועל כן הנתבעת חוזרת בה מכל טענותיה כנגד צ"ג 3 ומסכימה לדחיית ההודעה לצ"ג כנגדו".

105. ביום 17.10.21, הוגשו ראיות הנתבעת. בין מצהירי הנתבעת היה יהודה.

106. קריאת תצהירו מעלה תמונה אחרת של מהלך העניינים.

107. על פי התצהיר, ייתכן שאיבוד השליטה נבע גם ממהירות שלו. בכתב הגנתו הוא דווקא טען שהוא לא יכול היה להגביר את הקצב.

108. עוד העיד יהודה בתצהיר, כי בעת שהטרקטור סטה מהדרך ונעצר, ארבעת הגלגלים היו מחוברים אליו, ורק בהמשך לאחר התאונה, כאשר ניסו להזיז את הטרקטורון מהשביל "אז הגלגל האחורי שמאלי התנתק/יצא ממקומו סופית". בתצהיר העיד יהודה כי הוא לא זוכר באיזה שלב התנתק הגלגל, לפני העיקול, בעיקול או לאחריו.

109. בעדותו בבית המשפט העיד יהודה כי הוא לא יודע למה הוא איבד שליטה, האם בגלל תוואי השטח או בגלל שהייתה בעיה בכלי (עמוד 98 ש' 4-8 ), בכתב הגנתו יהודה היה נחרץ, הטרקטורון היה תקול והבלמים לא היו תקינים. בכתב ההגנה טען יהודה ש"תוך כדי רכיבה עליו נשבר הגלגל", ולא רק לאחר התאונה כמו שהעיד בתצהיר.

110. כמובן שאם הגלגל התנתק תוך כדי נסיעה, יכול הדבר להוכיח על רשלנות הנתבעת שעשתה שימוש בטרקטורון שאינו תקין (על כך להלן), ואם התאונה נבעה מנהיגה לא זהירה של יהודה, טענות רשלנות כנגד הנתבעת הופכות ליותר קשות להוכחה.

111. התובעת טוענת כי יהודה שינה את גרסתו לטובת הנתבעת, בעקבות העובדה שהנתבעת הסכימה לדחות את ההודעה כנגדו, והוא בתמורה שיתף עימה פעולה.

112. איני יודע מה הטעם לשינויי הגרסאות של יהודה, עובדה היא ששינוי הגרסה הגיע לאחר שההודעה כנגד יהודה נדחתה. ייתכן לומר כי בכתב ההגנה רצה יהודה להרחיק מעצמו את הרשלנות שייחסה לו הנתבעת בהודעה.

113. לא ברור מדברי יהודה האם בעת הנסיעה כבר אז ניתק הגלגל (כתב הגנה), או שהתהליך החל במהלך הנסיעה, ורק לאחר התאונה הגלגל התנתק "סופית" כדבריו.

114. לאור ריבוי הגרסאות בשלבים השונים של ההליך, קשה לאתר את העמדה המדוייקת, אך נזכור כי התובעת העידה כי בדיעבד נודע לה שהגלגל "השתחרר ממקומו או התפרק תוך כדי נסיעה" (סעיף 26 לתצהיר), כמו גרסת יהודה בכתב ההגנה.

115. האפשרות הנתמכת בעדות התובעת ובעדות הראשונה של יהודה כי הגלגל התנתק תוך כדי נסיעה, והעדות הראשונה של יהודה כי הטרקטורון היה תקול ובלמיו לא היו תקינים, מביאים אותי לקבוע כי נטל ההוכחה להעדר רשלנות לקרות התאונה, יוטל על הנתבעת מכח סעיף 41 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), בכך שבחרה חברה שסיפקה לה, כך נראה, טרקטורון שאינו תקין. אפרט עתה את עמדתי.

      

     הנתבעת לא הוכיחה שהיא לא התרשלה

116. האם בכך שגלגל הטרקטורון ניתק במהלך הנסיעה, מעיד על רשלנות הנתבעת?

117. מחקירתו של גלעד עלה כי הוא יצא לטיולים לרומניה כמדריך של הנתבעת עד שנת 2018 בין עשרות רבות למאות בודדות, כאשר נשאל כמה פעמים הוא הדריך טיול עם טרקטורונים ענה: "אני חושב שזה (הטיול נשוא התובענה- י"ב) היחיד " (עמוד 116 ש' 5 וכן עמוד 123 ש' 23).

118. ואכן עיון בפרסומים של הנתבעת אודות הטיולים שהיא מוציאה (עמוד 14 לראיות התובעת) מורה כי הנתבעת מציעה טיולי אופניים, טיולי ג'יפים, טיולי הליכה, טיולי משפחות. אין הצעה לטיולי טרקטורונים.

119. כאמור התכנון המקורי בטיול הנוכחי היה נסיעה באופנועי שלג, אך בשל מיעוט השלג התוכנית שונתה (עמוד 125 ש' 11 ) והנתבעת החליטה לשכור טרקטורונים.

120. מכיוון שלא תוכנן מלכתחילה לשכור טרקטורונים, ברור שלא ניתנה שהות לנתבעת לתהות על טיב הטרקטורונים שהיא שוכרת עבור לקוחותיה ביניהם התובעת. הנתבעת פנתה לסוכנים שלה ברומניה (באמצעות סילביו) ואלו סיפקו לה טרקטורונים, "מעכשו לעכשו". בשל השינוי המהיר בתכנון, גלעד הודה שהוא לא הכיר מראש את הדרך בה הקבוצה בהדרכתו נסעה עם הטרקטורונים (עמוד 135 ש' 31-33 )

121. גלעד הודה שאת אופנועי השלג הוא בדק ותהה על טיבם לפני שנים רבות (בין השנים 2010 ל- 2012. עמוד 124 ש' 29-30 ), מה שלא נעשה עם הטרקטורונים.

122. בתשובה 5 לתצהיר התשובות לשאלון הודה גלעד כי הטרקטורונים לא נשכרו עם חוזה מסודר בין הנתבעת לחברה הרומנית, ספקית הטרקטורונים. בתשובה 13 ענה גלעד כי הוא לא ידע מתי לאחרונה נעשו בדיקות כשירות לטרקטורונים. הוא העריך כי הבדיקות נעשו בהתאם לחוק הרומני.

123. בהינתן כל זאת ובהינתן שבהתאם לסעיף 41 לפקנ"ז, נטל ההוכחה להעדר רשלנות עובר על כתפי הנתבעת, הרי שהיא לא עמדה בו.

124. שלושת יסודות סעיף 41 מתקיימים במקרה שבפנינו.

125. התנאי הראשון מתקיים בענייננו. התובעת לא ידעה מדוע הטרקטורון התהפך. התובעת ישבה מאחור בטרקטורון, נסעה כמטיילת בטיול מאורגן, לפתע היא מצאה עצמה מוטלת על הקרקע כתוצאה מהתהפכות הטרקטורון.

126. ברור שהיא אינה יודעת את נסיבות ההתהפכות, את מצב הטרקטורון וכיו"ב.

127. גם התנאי השני מתקיים. אומנם הטרקטורון אינו נכס שנמצא בבעלות הנתבעת, ואולם בפסיקה נקבע תנאי מקל ולפיו די בשליטה אפקטיבית בנכס מצד הנתבע:

     "המבחן הראוי לקיומה של שליטה איננו אפוא מבחן טכני-פורמאלי המבוסס על חזקה מלאה, רצופה ובלעדית בנכס המזיק, אלא מבחן ענייני-מעשי, הבוחן אם זיקתו המיוחדת של הנתבע לנכס המזיק מעידה לכאורה על היותו בעל היכולת הטובה ביותר למנוע את התרחשות התאונה. אם התשובה לשאלה זו – על-פי מאזן ההסתברויות – היא בחיוב, כי אז ייראה הנתבע כבעל שליטה בנכס המזיק"

     (ע"א 241/89ישראליפטנ' הינדלי, פד"י מ"ט(1) 45).

      

128. אין כל ספק כי הנתבעת באמצעות גלעד הייתה בעלת השליטה הטובה ביותר בכדי למנוע את התרחשות התאונה, בפיקוח טוב יותר על טיבם של הטרקטורונים. גלעד גם שלט על קצב הנסיעה של הטרקטורונים בטיול, כך שיש לומר כי הטרקטורון היה מצוי בשליטה אפקטיבית של הנתבעת.

129. ולעניין התנאי השלישי. בנסיבות תיק זה, הרי שיש לומר שיותר סביר שהנתבעת התרשלה בבחירת ספק ראוי של טרקטורונים, שכן היא לא בדקה את הכלים המסופקים, בטרם המטיילים נסעו בהם, מאשר התובעת שסמכה דעתה באופן מלא על שיקול הדעת של הנתבעת, ולא ניתן לטעון כלפיה לשום סוג של רשלנות.

130. מכאן, שעם התקיימות 3 תנאי סעיף 41 לפקנ"ז, הנטל עובר על כתפי הנתבעת להוכיח העדר רשלנות מצידה, אך היא לא עמדה בו. היא לא הוכיחה כי בדקה את החברה שסיפקה לה טרקטורונים, אילו טרקטורונים היא מספקת לה, לא נטען כי הטרקטורונים נבדקו ואף לא הוצג כל חוזה מסודר לשכירת הטרקטורונים מול החברה הרומנית.

131. ויודגש, אם הנתבעת הייתה מוכיחה כי היא התקשרה לאורך שנים עם חברת הטרקטורונים, לא הייתה דרישה ממנה שבטרם כל טיול היא תבצע בדיקה חדשה של כל טרקטורון שנשכר על ידה (יעויין בע"א (מחוזי י-ם) 2124/08דוידיאן נ' קשרי תעופה (נבו 18.12.08 ) ), הטענה כנגד הנתבעת היא שבנסיבות תיק זה, כאשר היא התקשרה לראשונה עם חברה רומנית שסיפקה לה טרקטורונים שאת טיבם ורמתם הבטיחותית היא לא בדקה מראש, ואכן גלגל של הטרקטורון התפרק, כך נראה, במהלך נסיעה, היה עליה לבדוק את טיב הרכבים שהחברה הרומנית סיפקה לה. זאת לא נעשה וזוהי רשלנות הנתבעת והפרת חובת הזהירות כלפי התובעת.

132. לו הנתבעת רצתה להוכיח את רצינותה ואת רמת התחזוקה הגבוהה של החברה הרומנית ממנה היא שכרה את הטרקטורונים ולהוכיח כי המדובר בטרקטורונים מעולים המתוחזקים היטב היה צורך להביא עדים לשם כך, אולי אף את סילביו, אך הנתבעת לא הביאה כל עד מטעמה לעניין זה.

133. בעניין דוידיאן לעיל, נדחה ערעור בתיק שדן במקרה של גורם אשר ארגן טיול ובמהלכו סופק טיול ספארי על ידי ספק מקומי. במהלך טיול זה נפגע התובע.

134. על אף שהטיול בוצע ע"י ספק מקומי מצא בית המשפט לחייב את הסוכן הישראלי מכיוון שזה שיווק את החבילה, המליץ עליה וכתוצאה מכך רוכשי הטיול הסתמכו על כך, וסברו כי מדובר בטיול אשר עומד בסטנדרטים הולמים.

135. פרמטר נוסף שנלקח בחשבון לחובת הסוכן הישראלי הנתבע היא העובדה שנציגיו היו במקום הטיול ואף יצרו קשר עם חברות מקומיות שסייעו בארגון הטיול.

      

136. למרות שהאחריות המשפטית מוטלת על הספק המקומי, בית המשפט חייב אף את הסוכן הישראלי שארגן את הטיול.

      

137. מקרה זה דומה לנדון שבפנינו, ויש להחיל את עקרונותיו גם בנדון שבפנינו (יעויין גם בת.א (ש' ת"א) 11223-10-09 פליישמן נ' מדרפט (נבו 17.1.13 )).

      

     יצויין כי שני פסקי דין אלו הם בהתייחס לאירועים שאירעו בחו"ל.

      

138. נסכם, הנתבעת התרשלה כלפי התובעת ו/או לא הוכיחה כי לא התרשלה כלפיה בהתאם לנטל שהוטל עליה, בכך שבחרה טרקטורון שאינו תקין שנראה כי כשל, או מכל מקום לא הוכיחה כי בחרה חברה שתספק טרקטורונים מתוחזקים כדבעי, וכתוצאה מכך נגרם נזק לתובעת, לפיכך עליה לפצות את התובעת בעבור נזקיה, כפי שייפסקו.

      

     האם הנתבעת בוטחה אצל צ"ג 2? 

139. ניגש עתה לדיון בשאלה האם האירוע נשוא התובענה מבוטח בפוליסת ביטוח שהוציאה צ"ג 2 באמצעות צ"ג 1 לנתבעת, כך שצ"ג 2 היא זו שתחוייב לכסות את ניזקי התובעת.

140. ייאמר מיד, ללא כל ספק כי בהתאם לפוליסה שהייתה בתוקף בעת התאונה אין כיסוי לאירוע התאונה.

141. הנתבעת טוענת כי ההחרגה של תאונות דרכים בחו"ל, החלה רק משנת 2015, והיא לא הובאה בדרך הקבועה בדין לידיעתה בכך שסברה כי הפוליסה שלה אצל צ"ג 2 מכסה גם טיולים רכובים בחו"ל.

      

      

     סקירת המסמכים הביטוחיים שצורפו לתיק

142. ראשית אסקור עתה את העולה מפוליסת הביטוח שהוציאה צ"ג 2 לנתבעת.

143. לתיק צורפה ע"י צדדי ג' ז'קט הפוליסה שהוציאה צ"ג 2 לנתבעת מהדורת 1/2015 שם הפוליסה: "פוליסה משולבת- ביטוח סוכני נסיעות ותיירות- רכוש וחבויות" (מוצג א' לתיק מוצגי צ"ג).

144. פרק ז' של הז'קט כותרתו: "ביטוח חבות כלפי צד שלישי" לפרק זה ישנם סייגים.

145. וכך נכתב בפרק ז' סעיף 3. א. 2):

     " הכיסוי לפי פרק זה אינו מכסה את המבוטח בגין או בקשר עם:...

       3. א. 2): חבות הנובעת מהיזק גופני, מוות, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי שנגרם במהלך ו/או עקב תאונת דרכים בחו"ל (מחוץ לשטח מדינת ישראל...) היה והפוליסה הורחבה לכסות פעילות בחו"ל."

146. בסעיף י"א להרחבות לפרק ז' דן "בגבולות טריטוריאליים וגבולות שיפוט", נכתב:

     " למניעת ספק מובהר בזה כי הרחבה זו אינה מכסה חבות הנובעת מנזק גופני, מוות, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי, שכלי שנגרם במהלך ו/או עקב תאונת דרכים."

147. פרק ח' דן ב"ביטוח אחריות מקצועית" סעיף 2. א. 2) הוא סעיף החריגים לפרק והוא קובע הסדר דומה לזה שבפרק ז' סעיף 3. א. 2). סעיף 6 בפרק ח' הדן בהרחבות דן אף הוא בגבולות טריטוריאליים וקובע הסדר דומה להסדר המקביל של פרק ז'.

148. הסייגים בסעיפי ההרחבות נכתבו בצבע מובלט.

149. לתיק המוצגים של צדדי ג', צורפה תכתובות שבין צ"ג 1 והנתבעת.

150. ביום 3.1.17 נשלחה הפוליסה הרלבנטית לתביעה זו לנתבעת. העדה מטעם הנתבעת גב' צפנת בילו (להלן- צפנת), מתכתבת עם צ"ג 1 ודורשת דרישות שונות בקשר לפוליסה שהיא קיבלה (ביטוח כספים בהעברה), אשר נענות ע"י צ"ג 1 וביום 10.1.17 נשלחת פוליסה מעודכנת. ביום 11.1.17 מבקשת צפנת לבטל מהפוליסה את סעיף השעבוד, ומאשרת את קבלת הפוליסה המחודשת.

151. עותק חידוש הפוליסה לשנת 2017 הוגש אף הוא לתיק מוצגי צדדי ג'.

152. צורף לתיק מכתב של צ"ג 1 שנשלח לנתבעת ביום 3.1.17 ובו הפוליסה המעודכנת, כאשר צ"ג 1 מסב את תשומת לב הנתבעת למספר עניינים העולים מהפוליסה.

153. העובדה כי ישנה התכתבות בין הנתבעת לבין צ"1 אודות הפוליסה, מוכיחה כי הנתבעת קיבלה את הפוליסה של שנת 2017, עיינה בה ואף דרשה שינויים בה.

154. לתיק אף צורפו התכתבויות של הנתבעת וצ"ג 1 אודות שינויים ודרישות בכל הקשור לפוליסה משנת 2016.

155. כאמור, הפוליסה משנת 2017 היא פוליסה ששונתה בשנת 2015. לתיק מוצגי צדדי ג' צורף מכתב ששלחה צ"ג 2 למבוטחיה בשנת 2015 , עם תמצית השינויים שנעשו בז'קט (מסמך 97 לתיק המוצגים). רפי ברזילי (להלן- רפי) מנהל צ"ג 1 העיד כי מכתב זה צורף לפוליסות שנשלחו לנתבעת בשנים 2015-2016 (סעיף 13 לתצהירו).

156. צויין שם בסעיף "חריג חדש" כי בביטוח אחריות לצד שלישי ובביטוח אחריות מקצועית, הכיסוי מחריג בין היתר, נזק גוף שנגרם מתאונת דרכים מחוץ לישראל (החריגים שצויינו לעיל).

157. רפי העיד בתצהירו כי אין אף חברת ביטוח בארץ המבטחת סוכני נסיעות בגין תאונות דרכים בחוץ לארץ, ואף לא בסכום גבוה (סעיף 18 לתצהיר). עוד ציין רפי כי הנתבעת לא מסרה הודעה אודות האירוע מיד לאחר התרחשותו, בניגוד לחובתה.

158. עוד העיד רפי כי במהלך השנים הנתבעת הפעילה את הפוליסה 17 פעמים בגין תאונות ונזקים במסגרת פעילותה, מה שמוכיח כי הפוליסה עמדה בדרישות והציפיות של הנתבעת ואין לומר כי המדובר בפוליסה חסרת שימוש המחריגה את הנושאים החשובים לנתבעת (סעיף 20 לתצהיר).

159. הנתבעת ממשיכה לחדש את הפוליסות אצל צ"ג (עמוד 181 ש' 4 ).

160. עומר העיד בתצהירו כי הוא לא ידע שבשנת 2015 צ"ג 2 החריגו פעילות רכובה מהכיסוי הביטוחי. לטענתו, הנתבעת לא קיבלה כל הודעה או התרעה על שינוי זה, והם ידעו זאת רק בדיעבד לאחר קרות האירוע נשוא תובענה זו.

161. צפנת העידה כי היא אינה מבינה בענייני ביטוח, היא לכל היותר יכולה לבקש להוסיף מבוטחים או כספים, אבל בענייני מהות היא אינה מבינה, לכן היה צפוי כי צ"ג היו מתריעים במפורש ןמבארים לנתבעת את השינויים בפוליסה החל משנת 2015 (סעיף 5 לתצהירה). צפנת העידה אף היא כי היא לא בודקת אם יש שינויים בפוליסה ש"רצה" כל כך הרבה שנים, אלא אם כן היו מפנים את תשומת ליבה לכך (עמוד 168 ש' 9-28 ).

      

     דיון והכרעה בשאלת הכיסוי הביטוחי   

162. לאחר עיון בטענות הצדדים ובעדויות העדים הרלבנטיים לסוגיה זו מצאתי לקבוע כי לא היה כיסוי ביטוחי לתאונה אצל צ"ג 2, ולפיכך דין ההודעה כנגד צדדי ג' להידחות.

163. הקשר בין הנתבעת לצ"ג 1 סוכנות הביטוח הוא קשר רב שנים.

164. בשנת 2015 משתנה הפוליסה. צ"ג 2 מחריגה מהפוליסות לסוכני נסיעות את הכיסוי בגין תאונת דרכים בחו"ל. החרגות אלו ברורות ולא נתונות לפרשנות. החרגות אלו מופיעות 4 פעמים בפוליסה.

165. נשלח על כך מכתב עדכון לכל המבוטחים. מכתב מעין זה הוצג לתיק. לטענת רפי מכתב זה נשלח עם חידוש הפוליסה בשנת 2015 (סעיף 13 לתצהיר).

166. אנשי הנתבעת בייחוד צפנת נמצאים בקשר מתמיד עם צ"ג 1.

167. צפנת העידה כי הפוליסה עם התנאים החדשים וההחרגה של תאונת דרכים בחו"ל, משנת 2015 חודשה בשנת 2016. בשנה זו היא מבקשת עדכונים שונים לפוליסה מצ"ג 1 (עמוד 175 ש' 6-9 ). התשלום השנתי לפוליסה מתבצע רק לאחר העברת הפוליסה ( עמוד 171 ש' 31 ).

168. יש בתיק בקשה של צפנת לעדכונים בפוליסה של ספיריט משנת 2016. צפנת העידה כי לאה עובדת צ"ג 1 הייתה שולחת לה את הרשימה עם פירוט של מחיר כל פריט, והיא הייתה מתייחסת לביטוחים המנהליים שעניינו אותה ( עמוד 174 ש' 18-25 ).

169. לא זו אף זו, במכתב אישור עריכת ביטוח שנשלח ע"י צ"ג 2 לצדדי ג' של הנתבעת, מזמיני שירותים שונים, מיום 13.1.15, ישנה מחיקה של המילים: "הפוליסה כוללת הרחבה בדבר ביטוח חבות בגין נזק גוף עקב השימוש בכלי רכב". כלומר עובדה זו של ההחרגה הייתה ידועה כבר בשנת 2015.

170. באישור דומה מיום 27.3.16 ישנה גם כן מחיקה דומה והנתבעת אף חתומה ליד מחיקה זו (עמודים 100-102 למוצגי צ"ג). צפנת אישרה בעדותה כי היא מעבירה לחברות הזקוקות לאישור הביטוח את האישור כמו שזה AS IS (עמוד 185 ש' 4-5).

171. גם בשנת 2017 צפנת קיבלה את הפוליסה וביקשה לשנות בה שינויים שאכן שונו. במכתב שעימו צורפה הפוליסה בשנת 2017 צ"ג 1 מפנה את תשומת לב הנתבעת להערות שונות בפוליסה.

172. ההחרגות בדבר העדר הכיסוי הביטוחי בפרק ז' ובפרק ח' בסעיף ההרחבות לפוליסה- מובלטות בצבע אחר (בהתאם לסעיף 3 לחוק ).

173. הנה כי כן, השינוי המפורש בפוליסה שהחריג את תאונות הרכב, אשר הודע אודותיו במכתב לנתבעת כבר בשנת 2015 המשיך גם לפוליסות של 2016 ו- 2017. אין חולק שהנתבעת קיבלה את הפוליסות, שכן היה קיים שיח רציף בין צפנת ללאה עובדת צ"ג 1 אודות פוליסות אלו. הנתבעת עברה על הפוליסה וביקשה שינויים כשהיה צריך. באישורי הביטוח לצדדי ג', נמחק במפורש הכיסוי בדבר תאונות רכב, שינוי זה עבר תחת ידי צפנת שהעבירה זאת לצדדי ג', בשנת 2016 הנתבעת חתומה על מחיקה זו, כך שזו אינדיקציה נוספת שהנתבעת ידעה או אמורה הייתה להיות מודעת להחרגה.

174. על פי הפסיקה שאדם חותם על מסמך, חזקה כי קרא את תוכנו: " כלל הוא כי אדםהחותם על מסמך מוחזק כמי שקרא אותו והבין את תוכנו וכי חתם עליו לאות הסכמתו, בייחוד כאשר מדובר במסמך מהותי ביחס לנכסיו" ( ע"א 6799/02יולזרי נ' בנק המזרחי ואח' (נבו 17.12.03 ) ).

175. בפסיקה נקבע כי ככל וההחרגה ברורה יותר ועומדת בתנאי סעיף 3 לחוק, כך יפחת הצורך להסביר החרגה זו למבוטח:

     " כאשר מדובר בתניה פשוטה, המנוסחת בלשון מובנה ועונה מבחינת דרישות הצורה להוראות סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח – אין עוד צורך בעמידה בנטל ההסבר למבוטח. מכאן כי המבטחת והסוכן יוצאים ידי חובתם בהמצאת החוברת לידי המבוטח, ובלבד שהסייגים יפורטו בסמוך לנושא הנוגע להם כדרישת החוק."

     ת"א (שלום ירושלים) 1787/04הררי נ' כלל (נבו 3.7.06 )

176. לפיכך, אני דוחה את טענת הנתבעת לכך שלא ידעה על השינויים בפוליסה, או שלא קיבלה אותם. הפוליסות הומצאו לה באופן סדיר, הנתבעת קיבלה אותם, עברה עליהם והעירה הערות לאורך זמן שארך שנתיים . אני קובע כי המכתב עם ההחרגה החדשה משנת 2015 גם נשלח לנתבעת בצוותא עם הפוליסות, וכמו שאלו התקבלו אצל הנתבעת, כך גם מכתב זה. הנתבעת ידעה על ההחרגות או הייתה אמורה לדעת עליהם. ההחרגות היו בתוקף שנתיים, והיה לנתבעת זמן רב לעיין בפוליסות ולעמוד על האמור בהן.

177. מעת שההחרגות הובלטו בפוליסה כדבעי, חובת ההסבר והוידוא מול המבוטח פוחתת ויורדת.

178. ההחרגות של הפוליסה ברורות, ללא צורך בפרשנות, והם נכתבו 4 פעמים בפוליסה.

179. לסיכום: לאור כל המקובץ, מצאתי לקבוע כי צ"ג הודיעו ועדכנו את הנתבעת אודות ההחרגה משנת 2015, מעת שההחרגה בפוליסה ברורה ולא משתמעת לשתי פנים, הרי שהתאונה ונזק התובעת אינם מכוסים בפוליסה שהוציאה צ"ג 2 לנתבעת, ולפיכך מצאתי לדחות את הודעת צ"ג ששלחה הנתבעת כנגד צ"ג.

      

     נזק התובעת

180. להלן נתוני עזר לחישוב הנזק:

     מועד התאונה: 2.3.17

     תאריך לידה: XX.XX.70

     נכות אורטופדית מוסכמת: 14.5% בגין שברים בחוליות D3 ו- D4 

     הנתבעת לא הגישה חוות דעת מטעמה. הנכות שהוסכמה היא למעשה הנכות שנקבעה ע"י מומחה התובעת ד"ר דוד גורן (10% בגין שבר של גוף החוליה שהתרפא עם תזוזה ניכרת לפי סעיף 37 (8) ב, ועוד 5% בגין שבר של גוף החוליה שהתרפא בלי תזוזה ניכרת לפי סעיף 37 (8) א . ד"ר גורן גם מצא לקבוע נכויות זמניות:

     100% למשך 6 שבועות

     50% למשל 3 חודשים

     30% ל- 3 חודשים נוספים

181. התאונה הוכרה כתאונת עבודה ע"י התובע. הנכות שנקבעה במל"ל הינה אף היא 14.5%.

      

      

      

     עיסוק התובעת

182. בעת התאונה עבדה התובעת במשרה מלאה כמנהלת מחלקת תמיכה בלקוחות עסקיים בחברת פלאפון.

183. להלן נתוני ההשתכרות של התובעת בהתאם לדו"ח רציפות התעסוקה מהמל"ל:

     2014- 286,662 ₪, ממוצע חודשי משוערך: 26,485 ש"ח

     2015- 323,524 ₪, ממוצע חודשי משוערך: 30,000 ש"ח

     2016- 338,139 ₪, ממוצע חודשי משוערך: 31,620 ש"ח

     2017- 344,765 ₪, ממוצע חודשי משוערך: 31,985 ש"ח

     2018- 346,347 ₪, ממוצע חודשי משוערך: 31,970 ש"ח

     2019- 366,578 ₪, ממוצע חודשי משוערך: 33,340 ש"ח

     2020- 351,379 ₪, ממוצע חודשי משוערך: 32,470 ש"ח

     2021- 344,397 ₪, ממוצע חודשי משוערך: 31,320 ש"ח

184. התובעת טוענת כי עבודתה השוטפת כוללת בין היתר עבודות משרדיות, הכרוכות בישיבה ממושכת מול מחשב וכן קיום ישיבות ופגישות במשרד ומחוצה לו, נהיגה ממושכת וכיו"ב (סעיף 50 לתצהיר).

185. התובעת העידה כי בשל תפקידה היא חזרה לעבודתה בתום תקופת אי הכושר, כעבור 46 יום.

186. עיון בהשתכרות התובעת מורה כי לא ניתן להבחין בהפסד השתכרות בעבר. גם מתלושי המשכורת לחודשי אי הכושר לא ניתן להבחין בהפסדים. משכורתה של התובעת כלל לא נפגעה מאז התאונה, כך שלא מצאתי לפסוק פיצוי בגין הפסד השתכרות בעבר.

     הפסד כושר השתכרות לעתיד

187. התובעת עובדת במקום עבודה מסודר, והיא המשיכה לעבוד במקום עבודה זה מספר שנים לאחר התאונה, כך שיש להעריך כי התובעת התגברה על פציעתה והמשיכה במהלך חיים תקין מבחינת עבודתה.

188. לאור גילה של התובעת וחלוף השנים מאז התאונה, ללא שינוי במקום העבודה ורמת שכר, הסיכוי שהתובעת תיפלט חזרה לשוק העבודה נמוך.

189. ואולם, לתובעת נכות רפואית מוכחת, והעתיד מי ישורנו?

190. התובעת התלוננה אצל המומחה ד"ר גורן על כאב בגב, המופיע בעת הרמת משאות, ולאחר עמידה ממושכת. התובעת אף התלוננה על קושי בהרמת משאות וביצוע עבודה ממושכת בעמידה, כגון בעת ביצוע עבודות משק בית.

      

      

      

      

     המשמעות התפקודית של שבר בחוליה

191. האם שבר של גוף חוליה שהתרפא, המעניק נכות בהתאם לסעיף 37 (8) א. מהווה גם נכות תפקודית?

     "השאלה אם תוצאת שבר בחוליה היא נכות רפואית גרידא אם לאו לא הוכרעה בפסיקה באופן חד משמעי, כאשר אל מול קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה לנכות בגין שבר בחוליה לא נודעת משמעות תפקודית (ע"א (י-ם) 3231/09 מוסך מרום טל בע"מ נ' ראאד חמדאן, מיום 10.3.09) עומדים הדברים המשתמעים מקביעתו של בית המשפט העליון באותה פרשה (רע"א 9242/09 ראאד חמדאן נ' מוסך מרום טל בע"מ, מיום 10.1.10)" 

     (ת"א (שלום י-ם) 14830-08 יפית רזנר נ' רותי ניסן (נבו 2.11.2011)‏‏)

192. בית המשפט ציין שמחלוקת זו בפסיקה סובבת סביב הפרשנות לסעיף 37 (8) א. שעניינו ב"שבר של גוף חוליה שהתרפא בלי תזוזה ניכרת ובלי הגבלת התנועה של עמוד השדרה בקרבת החוליה הזו". לעומת זאת לנכות הנקבעת בהתאם לסעיף 37 (9) שלשונו: "הפרעות לאחר שבר של Processus spinosus עם או בלי ה- Transverus שלא התחבר", ודאי שיש לייחס משמעות תפקודית משמעותית יותר, מכיוון שהסעיף נוקט במושג "הפרעות".

193. בעניין תא"ח (מחוזי ת"א) 2653-07 גלדקי נ' זצפין (נבו 11.12.12) סבר בית המשפט כי "הפגיעה בחוליה 5T (חוליות T ו- D הן היינו הך- י"ב) הולידה שבר מעיכה בלבד מבלי שיכולתי ללמוד על בעיות תפקודיות שמקורה בחוליה זו.", ואולם בעניין ע"א (מחוזי חי') 62416-10-17 פלוני נ' אליהו (נבו 22.3.18 ), נקבע כי שבר בחוליה הוא בעל מאפיינים תפקודיים.

     "אמנם שבר בחוליה שהתאחה, ואשר אינו מותיר הגבלה, אין בו כדי להגביל תנועות עמוד השדרה לעת עתה, אולם נכות זו, שמקורה בשבר בחוליה (באותו עניין דובר על שבר בחוליה C2 (הקרויה: dens )- י"ב), היא בעלת השלכה תפקודית מאחר ואין יודעים מה יוליד יום".

194. הוסבר כי סעיף 37 (5) מעניק נכות בגין הגבלת תנועה. סעיף 37 (8) מעניק נכות עבור שבר שהתרפא. מכיוון שהמחוקק "לא משחית מילותיו לריק", צריך לומר שהתוספת של סעיף 37 (8) על פני סעיף 37 (5) היא "ככל הנראה, בשל ההנחה שלקיומו של שבר עשויות להיות השלכות עתידיות שאינן נכנסות להגדרת סעיף 37 (5)(ג) המתייחס להגבלת תנועות"

     (ת"א (מחוזי מרכז) 1402-08-13 אוסי נ' שומרה (נבו 22.10.13 ) וגם: ת"א (שלום רמ') 71638-11-17 פלוני נ' המאגר (נבו 18.2.21 ).‏ בע"א 722/86 יונס נ' המאגר, פ"ד מג(3) 875 (1989) נקבע כי יש לבצע חישוב אקטוארי מלא ולא חלקי לנכות ברגל, בשל התפקודיות המשמעותית של הפגיעה).

     כלומר, יכולה להיות השלכה תפקודית גם לנכות שבפנינו.

195. התובעת עותרת לפיצוי עתידי בגין פריט זה בשיעור של 572,459 ₪. הנתבעת מציעה 35,000 ₪.

196. בהינתן נתונים אלו, לאור גילה של התובעת, נכותה, מאפייני נכותה, מאפייני עבודתה, השתכרותה, האמור בחוות דעת הרפואית ובפסיקה שצוטטה, מצאתי לחשב את הפסד כושר ההשתכרות לעתיד בהתאם לחישוב של 40% משכר של 31,000 ₪ עד לגיל 67. מקדם היוון: 138. הסכום שייפסק הינו: 250,000 ₪.

197. פנסיה ( 12.5% ): 31,000 ש"ח.

      

     עזרת הזולת לעבר ולעתיד

198. התובעת העידה כי בתקופה הסמוכה לתאונה היא נזקקה לעזרה אינטנסיבית בביצוע פעולות אישיות, בעיקר רחצה והלבשה, אך גם בכל פעולה שהייתה כרוכה בתנועות גב: התכופפות, ישיבה, קימה וכיו"ב. התובעת לא יכולה הייתה לנהוג ונזקקה לעזרה שניתנה ע"י בעלה וביתה (סעיף 54 לתצהיר).

199. התובעת העידה כי היא לא יכולה הייתה לבצע עבודות משק בית, ניקיון, בישול וקניות ונאלצה להעסיק עזרה בשכר (סעיף 55 לתצהיר).

200. התובעת הציגה אישורים על תשלום לעזרה בין החודשים 3/17-12/20 בסך של 16,680 ₪, ואולם איני סבור כי כל התשלומים שהוצאו עבור העזרה קשורים בקשר סיבתי לתאונה. תקופת אי הכושר המלאה נמשכה כחודש וחצי ולאחר מכן הנכויות הזמניות היו בשיעורים נמוכים יותר למשך חצי שנה, אך העזרה שנלקחה הייתה למשך שנים רבות לאחר התאונה (כאמור בעבודת התובעת, בהתאם לנתוני שכרה, לא ניתן לראות על השפעה תפקודית), מכאן אני קובע כי רק חלק קטן מהעזרה שנלקחה קשורה לתאונה, יתר התשלום הוא בגין עזרה שהייתה נלקחת מכל מקום. את החלק הקשור לתאונה אעריך להלן באופן גלובאלי.

201. התובעת העידה שעד היום היא נזקקת לעזרה בשכר ולסיוע בבני משפחתה בעבודות הבית הגדולות, כן היא נזקקת לעזרה בכל פעולות הבית הכרוכה במאמץ וכיפוף הגב, הרמת סירים כבדים, הזזת רהיטים כבדים וכן עמידה וישיבה ממושכים ( סעיף 56 לתצהיר).

202. התובעת עותרת לפיצוי בגין העבר בשיעור של 33,000 ₪ ולעתיד 129,570 ₪.

203. הנתבעת מציעה עבור פריט זה ופריט ההוצאות הרפואיות סך של 7,000 ₪.

204. לאחר עיון בטענות הצדדים, בשים לב למועד התאונה, לגילה של התובעת, לנכותה ולהוצאות שהוצאו בגין עזרה, אני מעריך את הפיצוי בגין פריט זה, לעבר ולעתיד בשיעור של 20,000 ₪.

      

     הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד

205. התובעת טוענת בתצהירה על הוצאות רפואיות לייעוצים רפואיים, וכן עבור רכישת תרופות, משחות ומשככי כאבים.

206. התובעת צירפה קבלות בגין הוצאות רפואיות וייעוצים רפואיים בסך של מאות ₪ בודדים.

207. לאחר עיון בטענות הצדדים, בשים לב למועד התאונה, לגילה של התובעת, לנכותה ולהוצאות שהוצאו בגין פריטים אלו, אני מעריך את הפיצוי בגין פריט זה, לעבר ולעתיד מעבר למה שיינתן במסגרת סל הבריאות (רכישת תרופות, השתתפויות עצמיות בקשר עם טיפולים הקשורים לתאונה וכיו"ב) בשיעור של 7,000 ₪.

      

     נזק שאינו ממוני

208. התובעת עותרת לפיצוי בגין פריט זה בשיעור של 80,000 ₪, הנתבעת מציעה להסתפק בפיצוי בשיעור 30,000 ₪.

209. לאחר עיון בטענות הצדדים, בטענותיה של התובעת בעניין סבלה ומגבלותיה, ולאור נכות התובעת, גילה ומועד התאונה, מצאתי לפסוק בגין פריט זה סך של 65,000 ₪.

      

210. להלן נזק התובעת:

     • הפסד השתכרות בעבר_____

     • הפסד כושר השתכרות לעתיד250,000 ₪

     • פנסיה31,000 ₪

     • עזרת הזולת לעבר ולעתיד20,000 ₪

     • הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד7,000 ₪

     • נזק שאינו ממוני65,000 ₪

        

       סך הכל:373,000 ₪

        

        

        

        

211. תביעת התובע: 

     על פי אישור שצורף לסיכומי התובעים הנכון ליום 13.9.22, סך תגמולי המל"ל ששולמו ע"י המל"ל לתובעת הינם: 202,144 ₪ (אין על כך מחלוקת), לסכום זה יש להוסיף ריבית והפרשי הצמדה עד ליום התשלום המלא בפועל.

      

     סיכום

212. תביעת התובעים כנגד הנתבעת מתקבלת.

213. נזק התובעת הינו: 373,000 ₪.

214. התובע שילם לתובעת נכון ליום 13.9.22 סך של 202,144 ₪.

215. על הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 202,144 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 13.9.22 עד ליום התשלום המלא בפועל (סכום זה הינו: הסכום ששולם למל"ל), ובתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 15%+ מע"מ.

216. הנתבעת תשלם לתובעת את הסך של 373,000 ₪ בניכוי הסכום ששולם למל"ל (סכום זה הינו הפיצוי לתובעת), ובצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 20% + מע"מ מסכום הפיצוי לתובעת, בתוספת הוצאות משפט בהתאם לאסמכתאות וכן את אגרת המשפט.

217. ההודעה כנגד צדדי ג'- נדחית.

218. הנתבעת תשלם לצדדי ג' שכ"ט עו"ד, מע"מ והוצאות משפט בשיעור כולל של 5,000 ₪.

      

     זכות ערעור בהתאם לדין

      

      

      

      

      

      

      

     ניתן היום, ט"ו אלול תשפ"ג, 01 ספטמבר 2023, בהעדר הצדדים.