ת"א 30662-05-13 קרקובר ואח' נ' לשם ואח'

לפניי בקשת התובע 3 לפטור מתשלום אגרת בית משפט ובקשת תובעים 1-2 לפיצול אגרה. במסגרת הבקשה טען ב"כ המבקש, כי המבקש סובל מבעיות שונות ומצבו הכלכלי גרוע ביותר. נטען כי המבקש חי בגפו, אינו עובד, אין לו תלושי שכר או חשבון בנק ואף נאלץ לקבץ נדבות ומשכך, הרי שלטענתו, אין בידו לשלם את אגרת בית המשפט. לבקשה צורף תצהיר ב"כ של המבקש, לפיו למבקש אין טלפון נייד ובשל קושי לאתרו ב"כ הגיש את התצהיר בתמיכה לבקשה לפטור מאגרה.

התובעים 1- 2 הסכימו לבקשת המבקש לפטור מאגרה בעוד הנתבעים התנגדו לבקשה וטענו כי מבוקש לפעול לפי ההחלטה מיום 6.6.14 למחוק את התביעה אם לא תשולם האגרה.

לאחר שהוגשו תגובות הצדדים, הגיש המבקש תגובה ותצהיר מטעמו. בתצהיר הוסיף מעבר לאמור לעיל כי הוא אינו מקבל קצבה מהביטוח הלאומי וכי הוא מקבץ נדבות ומשתכר מכך 1,200 ₪ בחודש. בנוסף המבקש הצהיר כי הוא מקבל מהנתבע 1 שכ"ד חודשי בסך של 1,785 ₪ בחודש מניהול הנכס שלו. המבקש הצהיר כי הוא מתגורר בדירה קטנה בשכירות ויש לו חובות רבים בהוצל"פ. לתצהיר צורף כתב תביעה על סכום קצוב מעיריית ירושלים, והודעת פירוט חוב בסך של 5,498 ₪. מעבר לכך לא הוגשו נספחים לתצהיר הבקשה לפטור.

בבוא בית משפט לדון בבקשה לפטור מאגרה, עליו לוודא כי המבקש עומד בתנאים שנקבעו בדין. בהתאם לסעיף 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז – 2007, בתצהיר המצורף לבקשה לפטור מאגרה, על המבקש לפרט את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.

על מבקש הפטור, לתמוך בקשתו בתיעוד לעניין חוסר היכולת הכלכלית לשלם אגרה ואין די בטענות בעלמא. (בשגץ 6088/09 שריאור נ' מדינת ישראל, לא פורסם, ניתן ביום 14.12.2009). תקנות האגרות תוקנו בשנת 2007 כך שמבקש הפטור אינו חייב עוד להיעזר במכרים ובידידים, אלא די אם יראה שבני משפחתו הקרובה ביותר, היינו – הוריו ובן/בת זוגו (אם הוא סמוך על שולחנם), אינם יכולים לסייע לו (תא (חי') 30034-09-11 ניצולת הקרטל בע"מ נ' אסם תעשיות מזון בע"מ, לא פורסם, ניתן ביום 15.2.2012). הפסיקה קובעת, כי בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד (בשא 128/89 מצא נ' מצא, לא פורסם, ניתן ביום 31.12.1989). עוד נקבע בפסיקה כי המכנה המשותף בין בקשה לפטור מאגרה לבין בקשה לפטור מחובת הפקדת ערבון הוא חובתו של מבקש הפטור להוכיח ולשכנע את בית המשפט בדבר "חוסר האונים" החומרי שלו (בש"א 329/90, אברך נ. גרוגר ואח', לא פורסם, ניתן ביום 7.3.1990). התצהיר המוגש בתמיכה לבקשה הוא הכלי המרכזי שנועד לכך, ו"עוניו של בעל דין הוא דבר שבעובדה הטעון הוכחה" (בש"א 18/88, גרינברג נ. ליבוביץ לא פורסם, ניתן ביום 16.12.1990). לשם הוכחת עוניו, על המבקש להתכבד ולהיכנס לפרטי הכנסותיו ורכושו ולתת תמונה מלאה ומפורטת ככל האפשר בדבר מצבו הכלכלי. המבקש "חייב לפרוש לפני בית המשפט תמונה מלאה על מצבו הכלכלי, ובכלל זה פרטים על הכנסתו מכל מקור שהו, ופרטים על רכושו" (ע"א 3949/91, חיים מאור נ. המועצה להסדר הימורים בספורט לא פורסם, ניתן ביום 20.12.1991). הוא הדין כאשר מבקש הפטור הוא תאגיד (ע"א 894/89 (בש"א 505/89), דנאר בע"מ נ. בנק הפועלים בע"מ לא פורסם, ניתן ביום 31.12.1989).

במקרה דנא, תצהירו של המבקש לקוני. לא פורט מאזן הנכסים מול ההתחייבויות של המבקש, וכן בדבר יכולתו הכספית של בני משפחתו. יתרה מכך, טענותיו של המבקש בדבר חובות נטענו בעלמא. למעט העתק חוב לעירייה שצורף לתצהיר, לא צורף אישור או מסמך כלשהו שיש בו לפרט את רכושו של המבקש או של בני משפחתו, סכום הכנסותיהם המדויק, מסמכים המעידים על הוצאותיהם, דפי חשבון בנק או אישורים בדבר פיקדונות או הלוואות. מעבר לכך, למבקש חלק בנכס שקיבל מאמו בירושה וכי מידי חודש הנכס מניב שכר דירה בסך של 1,785 ₪ המועברים לידיו.

עובדות אלה, אינן מתיישבות עם טענת המבקש להיעדר יכולת כלכלית במידה הנדרשת כפי שהוכרה בהלכה הפסוקה לצורך מתן פטור מתשלום אגרה, גם בשים לב לכך שהינה כ-3,000 ש,ח לטענתם של התובעים 1-2 בבקשת הפיצול.

משכך, דין הבקשה להידחות.

ככל שלא תשולם מלוא האגרה עד ליום 11.1.15 תימחק התובענה.