בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 23.12.14 בהעדר הגשת כתב הגנה.
-
התובעים, שהם עולים חדשים מאתיופיה, המתגוררים עם שלושת ילדיהם הקטינים מאז עלייתם בשנת 2006 במרכז קליטה במבשרת ציון, חתמו ביום 13.11.2008 עם הנתבע על הסכם (להלן: "ההסכם") לרכישת דירתו ברח' כובשי החרמון 19 דירה מס' 10 בבת ים הידועה כגוש 7128 חלקה 29 תת חלקה 23 (להלן: "הדירה"). בהסכם ייצג את שני הצדדים עו"ד גרמן אוסטרובסקי (להלן: "עו"ד אוסטרובסקי"). בהסכם נקבע, כי התמורה לדירה תהיה בסך של 527,000 ₪, והמסירה צריכה הייתה להתבצע לא יאוחר מיום 13.11.2008. בשל עיכוב אישור משרד הקליטה, ביום 8.2.09 חתמו הצדדים על הארכת תוקף ההסכם באותם התנאים. עוד טענו התובעים כי בתאריך 1.3.2009 התקבל אישור משרד הקליטה המאשר זכאותם למשכנתא וביום 16.3.09 אף נרשמה הערת אזהרה לטובת התובעים והערת אזהרה על זכויות התובעים לטובת בנק מזרחי טפחות בגין הלוואה על סך 471,800 ₪ (ראו הנסח נספח ו' לכתב התביעה). דא עקא שביום 23.2.2009, קודם לרישום הערות האזהרה, נרשם צו עיקול של לשכת ההוצאה לפועל ראשל"צ על זכויות הנתבע, עקב חובותיו.
-
על מנת להסיר את העיקול ביקש עו"ד אוסטרובסקי מהתובעים להקדים ולשלם סך של 40,000 ₪, כפי שדרש הנושה שפתח את תיק ההוצל"פ להסרת העיקול, על חשבון התמורה. התובעים הפקידו בידי עו"ד אוסטרובסקי את הסכום ביום 15.3.2009. הנתבע טען כי הסכום הנדרש לכיסוי החוב גבוה מידי ולא פעל לתשלומו ולהסרת העיקול ומאז אינו משתף פעולה עם מימוש ההסכם.
-
ביום 29.11.11 הגיש הנתבע המרצת פתיחה בבית משפט מחוזי תל אביב-יפו למתן פסק דין הצהרתי לפיו החוזה בטל (ה"פ 55480-12-11). כב' השופטת צ. צפת, אשר שמעה את ההוכחות דחתה את התביעה וקבעה בפסק דין מיום 15.12.13 (להלן: "פסק הדין של השופטת צפת") כדלקמן:
"7. מן האמור לעיל עולה, כי ההסכם לא בוטל על ידי המבקש (הנתבע כאן- ע.ר.). ההיפך הוא הנכון. ביום 8.2.09 חתם המבקש על הארכת תוקף ההסכם באותם תנאים. משמעות הדבר, כי יש למנות את 45 הימים עד לקבלת המשכנתא ממשרד הקליטה מיום חתימת הנספח להסכם. אכן, בטרם חלוף 45 הימים, התקבל אישור משרד הקליטה ונרשמה הערת אזהרה, אלא שלא ניתן היה להמשיך לבצע את ההסכם בעטיו של המבקש שסרב להסיר את העיקול שנרשם על הדירה בשל חוב שלו בתיק ההוצל"פ. מנסח הרישום מיום 10.5.10 שצורף לבקשה עולה, כי במועד זה עדין רשום העיקול בשל חוב המבקש. רק ביום 6.6.10 הודיע לראשונה המבקש על רצונו לבטל את ההסכם וזאת בחוסר תום לב שהרי רק בעטיו לא בוצע ההסכם עד למועד זה ולא נמסרה החזקה בדירה למשיבים עד עתה.
8. המשיבים, עולים חדשים מאתיופיה, אינם מורגלים בהליכים כגון דא ואכן לא פנו מייד לבא כוחם בעניין קיום ההסכם, אולם הייתה פנייה של מרכז הקליטה אל עו"ד אוסטרובסקי והתבקש הסבר לעיכוב. בחלוף שנה, בינואר 2010 פנו המשיבים לעו"ד יקבה קאסה (הסכם שכ"ט) וביקשו ממנה לטפל בעניין אך לטענתם, הגם שפנו אליה פעמים רבות היא לא עשתה דבר. המשיבים עומדים על קיום ההסכם.
9. נמצא אם כן, כי המבקש הפר את הסכם המכר, לא הסיר את העיקול, בעטיו לא ניתן היה להעביר אליו או לזכותו את כספי ההלוואה שניתנת למשיבים ולפיכך יש לדחות את התביעה."
-
אולם למרות פסק הדין של כב' השופטת צפת, הנתבע לא העביר את הדירה לידי התובעים.
כתב התביעה
-
ביום 15.7.14 הגישו התובעים כתב תביעה לסעד הצהרתי המורה על אכיפת ההסכם, ביצוע רישום זכויות התובעים בדירה, פינוי הנתבע ופיצויים בסך של 152,000 ₪.
-
אשר לפיצויים טענו התובעים כי בפסק הדין נקבע כי עקב כך שלא הוסר העיקול לא ניתן היה לבצע את תשלום התמורה. בסעיף 12(ג) להסכם נקבע: "מוסכם על הצדדים, כי מועד תשלום התמורה ומועד מסירת החזקה בדירה הינם תנאים יסודיים בחוזה, אשר הפרתם תהווה הפרה יסודית של החוזה." בכתב התביעה טענו כי הנתבע עד היום לא איפשר את תשלום התמורה ומסירת החזקה בדירה וכן לא גרר ולא סילק את המשכנתא שרבצה על הדירה ואף לא המציא מכתב כוונות מהבנק. יתר על כן, למרות הפקדת הסכום של 40,000 ₪ עד היום לא הוסר העיקול הרובץ על הדירה ובכך הפר הנתבע את סעיף 7א להסכם הקובע כי עליו לעשות כל הנדרש לצורך העברת הזכויות בדירה. עוד טוענים התובעים כי התובע איחר מעבר ל- 21 יום שנקבעו למסירת הדירה על פי סעיף 12 ג' לחוזה וכי הדבר מהווה הפרה יסודית.
-