משרד החקלאות נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

1.לפניי בקשה לסילוק על הסף שהגישה נתבעת 5, משרד החקלאות- מדינת ישראל, מחמת היעדר עילה והיעדר יריבות, העדר סמכות עניינית, אי מיצוי הליכים ואי הגשת עתירה מנהלית.

עניינה של התביעה הוא נזקי התובעות בגין מטען בשר בקר מוכשר ומצונן שהתובעת 2 ייבאה מפולין לישראל ובשל תקלה במערכת הקירור של המכולה שהובילה את מטען הבשר, השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן: "השירותים הווטרינריים") לא התירו את הכנסתו ואת שיווקו בישראל והורו על השמדתו. התובעות טוענות כי השירותים הווטרינריים כרשות שלטונית התרשלו בכך שהורו בצורה שרירותית ולא עניינית על פסילת המטען, מבלי שראו ובדקו את המטען ואת הטמפרטורה ה"אמיתית" בה שהה במהלך הובלתו ובעת פתיחת המכולה.

2.הצדדים לבקשה פרסו טענותיהם בבקשה, בתגובה לבקשה ובתשובה והוסיפו וחידדו עמדתם בישיבת בית המשפט מיום 14.6.2018.

רקע הדברים וטענות הצדדים

3.על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 24.4.2016 או בסמוך לכך הגיעה האנייה ובה הבשר נשוא התביעה לישראל. במהלך ההובלה מהספק לנמל קופר אירעה תקלה במערכת הקירור של המכולה בה הובל הבשר והיא חדלה מלפעול למעלה מיממה (סעיף 8). בהתאם לדו"ח השמאי שצורף לכתב התביעה, מערכת הקירור של המכולה לא תפקדה כראוי והמכולה לא שמרה על הטמפרטורה הנדרשת של 0-2 מעלות צלזיוס יותר מ- 24 שעות (עמ' 2 ו- 12 לדו"ח השמאי). דו"ח השמאי מצטט את מכתבו של ד"ר גראזי, רופא וטרינר ראשי יבוא-יצוא במשרד החקלאות מיום 8.5.2016 (במענה למכתב באי כוח התובעות מיום 5.5.2016) ולפיו הטובין אינם מאושרים לשיווק בישראל ויש להחזירם למדינת המוצא או להשמידם, בשל כך שמערכת הקירור של המכולה לא פעלה כראוי טרם הגעת המשלוח לנמל קופר; הטמפרטורה שנמדדה באמצעות רשם הטמפרטורה במכולה עלתה במשך כ 24 שעות הרבה מעל הטמפ' הנדרשת בהובלת בשר מצונן (C0-2); ישנם פערים גדולים ובלתי מוסברים בין הגרפים של המכולה לבין הגרפים הפנימיים; וכן בשל פתיחת המכולה בנמל קופר ללא נוכחות ווטרינר.

4.התובעת 2 פנתה ביום 5.5.2016 לשירותים הווטרינריים בבקשה לשחרור המטען ונדחתה.

טענות המבקשת

5.לטענת המבקשת התובעת לא קיימה את התנאים ליבוא הבשר באופן שחייב את החלטת השירותים הווטרינריים להורות על החזרת הבשר לארץ הייצוא או על השמדתו, מאחר ובהתאם לגרף הטמפרטורות של המכולה שהובילה את הבשר הייתה חריגה משמעותית מהטמפרטורה המותרת. המבקשת סומכת ידה על כתב התביעה בו מאשרות התובעות כי אירעה תקלה במערכת הקירור של המכולה, אשר חדלה מלפעול למעלה מיממה וכן על דו"ח השמאי שצורף לכתב התביעה ולפיו מערכת הקירור של המכולה לא פעלה כראוי ולא שמרה על הטמפרטורה הנדרשת במשך יותר מ-24 שעות, וטוענת שאין מקום לטענות התובעות נגד ההחלטה שלא התיר לספק את הבשר לצבור הצרכנים ולסכן בכך את בריאותם.

מוסיפה המבקשת וטוענת לכך שהגשת התובעות את התביעה נגד הגורמים בשרשרת ההובלה כאחראים לנזקיהן, מלמדת כי התביעה נגדה משוללת יסוד.

6.ביתר הרחבה טוענת המבקשת לכך שהשירותים הווטרינריים פועלים, בין היתר, מכוח פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985 שמטרתה מניעת הפצת מחלות של בעלי חיים לשם הגנה על בריאות הציבור ובריאות בעלי החיים. מכוח הפקודה הותקנו תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא בשר), התשל"ד-1974 (להלן: "תקנות יבוא בשר") המסדירות, בין היתר, את הליך יבוא הבשר לישראל, תנאי היבוא, מתן היתרים וסמכויות הפיקוח על היבוא ומקנות בתקנה 2א' שיקול דעת נרחב למנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות או מי שהוא הסמיכו (להלן: "המנהל") שלא להתיר יבוא בשר שאינו עומד בדרישות לצריכה בישראל.

המבקשת מפרטת בסעיף 6 לבקשה את הליך יבוא בשר לישראל, הדורש, עמידה במספר תנאים ובין היתר, שחיטת הבהמות בבית המטבחים במדינת החוץ המאושרת, פירוק הבשר, אריזתו וצינונו לטמפרטורה של בין 0-2 מעלות צלזיוס אם היבואן מבקש לשווקו כך שאורך חיי המדף שלו יהיו 45 יום מייצורו (יום השחיטה); העמסת משלוח הבשר במכולות קירור והובלתו יבשתית ובאניות (לכל אורך המסע היבשתי והימי מחוברות המכולות לחשמל ונשמרת בטמפרטורה של 0-2 מעלות צלזיוס בפיקוח ובאחריות המוביל היבשתי וצוות האנייה; בדיקת הגרפים של טמפרטורות המכולות בכדי לוודא עמידה בדרישת ההובלה והאחסון של הבשר, כאחד מתנאי הסף לייבוא הבשר ושיווקו בישראל שדי באי עמידה בו כדי לפסול את הבשר לשיווק; ביצוע בדיקה אורגנולפטית ו/או בדיקת מעבדה מדגמית, לפי הצורך על ידי רופא וטרינר ממשלתי בבית הקירור; מתן "תעודת שחרור בשר מיבוא", ככל שהבשר שנבדק עומד בדרישות.