פז חברת נפט בע"מ ואח' נ' רניוס תדלוק בע"מ ואח'

תיק זה מאגד בחובו מספר תביעות ותביעות שכנגד אשר במרכזן מערכת הסכמים משולשת בין התובעת, הנתבעת 1 והנתבעת 4, והמתייחסת למקרקעין בשטח של כ-4,500 מ"ר הידועים כגוש 7523 חלק מחלקה 1 באזור מושב חגור (להלן: "המקרקעין "), עליהם הוקמה תחנת תדלוק על שטח של כ- 1,528 מ"ר (להלן: "תחנת התדלוק").

1. במסגרת תיק 29886-09-12 טענה התובעת, פז חברת נפט בע"מ (להלן: "פז"), להפרות יסודיות של הוראות ההסכם בינה לבין הנתבעת 1 (אשר תקרא להלן: "רניוס") (הנתבעים 1 – 3 יחד, ייקראו להלן: "קמיר"). לשיטת פז, נוכח אותן הפרות, יש להורות על סילוק ידם של קמיר מתחנת התדלוק כמו גם חיובם לשלם לתובעת סך של -2,069,220 ₪ בתוספת ריבית פיגורים או ריבית על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה.

עוד עתרה פז כי בית המשפט יוציא תחת ידו צו הצהרתי על פיו קמיר אינם רשאים לעשות שימוש בתחנת התדלוק, אלא לצורך אחסנה ומכירה של מוצרי פז, על פי הנחיותיה.

תביעה זו תקרא להלן: "תביעת פז".

2. במסגרת התביעה אשר הוגשה בתיק 24084-12-12 עתרו קמיר למתן סעד הצהרתי בדבר בטלות חלק ממערכת ההסכמים בין בעלי הדין נוכח היותה של זו בגדר הסדר כובל כמשמעות מונח זה בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 (להלן: "חוק ההגבלים העסקיים"), היות חלק הוראותיה בגדר תנאי מקפח בחוזה אחיד, כמשמעות מונח זה בחוק החוזים האחידים, התשמ"ב - 1982 (להלן: "חוק החוזים האחידים"), כמו הפרת הוראות המערכת ההסכמית תוך הפליית רניוס בחוסר תום לב.

הוסיפו קמיר ועתרו לחייב את הנתבעות, פז וחגור- מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (אשר תיקרא להלן: "חגור"), בפיצוי בהיקף של 14,000,000 ₪, וזאת עקב הנזק אשר נגרם להם מכוח הפקעת המחירים, קיפוח אל מול צדדים שלישיים, הגבלת העיסוק וכבילות פעילותם.

תביעה זו תקרא להלן: "תביעת רניוס".

זה המקום לציין כי תביעת רניוס החלה בבית המשפט המחוזי, מרכז-לוד.

במסגרת ישיבת קדם משפט אשר התקיימה בפני כב' סגן הנשיא השופט שינמן, הגיעו הצדדים לכלל הסדר דיוני במסגרתו נקבע כי תביעה זו תתברר יחד עם התביעה אשר הוגשה על ידי פז, כאשר טענות רניוס וקמיר כנגד פז יהוו חלק מתביעת פז, והטענות כנגד חגור, יהיו חלק מהתביעה אשר הוגשה על ידי חגור (ראה סעיף 7 להלן). עוד הגיעו הצדדים באותו מועד להסכמות דיוניות באשר לאופן ניהול ההליך, תוך שמירה על טענות הצדדים.

3. כל אחד מהצדדים הגיש כתב הגנה במסגרתו הכחיש את טענות הצד שכנגד ואף הוסיף והגיש תביעה שכנגד.

4. פז עתרה כי בית המשפט יורה לקמיר לפצותה בגין הנזק שנגרם לה עקב אי העברת כספים המגיעים לה מכוח המערכת ההסכמית.

5. קמיר, עתרו במסגרת התביעה שכנגד כי בית המשפט יורה לתובעת לפצותם בסכום של 3,000,000 ₪ בגין הנזק שנגרם להם בתקופה שבין מועד הפעלת התחנה ועד לשבע שנים קודם למועד פתיחת ההליכים ( הנזקים הנתבעים ביחס לתקופה של שבע השנים הנוספות מצאו ביטוי בתיק 24084-12-12)