ת"א
בית משפט השלום חיפה
|
29339-09-14
13/03/2018
|
בפני השופטת:
נסרין עדוי-ח'דר
|
- נגד - |
התובע:
מוחמד עלי חסן ג'עפרי עו"ד עמית מור ואח'
|
הנתבעים:
1. אמיר ברכאת 2. עיריית שפרעם 3. תאגיד מים וביוב סובב שפרעם בע"מ
עו"ד א. אלרום ואח'[בשם נתבעת 2] עו"ד עלי נאיף[בשם נתבעת 3]
|
פסק דין |
תביעה למתן צו עשה קבוע, לפיו יחויבו הנתבעות 2 ו- 3 (עיריית שפרעם ותאגיד מים וביוב סובב שפרעם בהתאמה, להלן יכונו יחדיו הנתבעות), יחד ולחוד, עם הנתבע 1 (הנתבע) לתכנן ולבצע פתרון לניקוז הביוב מבית הנתבע. כן מבוקש פיצוי כספי בסך של 88,000 ₪, בגין נזק שנטען שנגרם לתובע עקב הליקויים בניקוז הביוב מבית הנתבע.
רקע וטענות הצדדים
התובע הוא הבעלים הרשום של המקרקעין הידועים כחלקה 12 בגוש 10312 באדמות שפרעם, עליהם בנוי בניין בן מספר קומות (להלן חלקת התובע).
הנתבע הוא הבעלים של חלקה 13 באותו גוש, באדמות שפרעם, הסמוכה לחלקת התובע, ועליה בנוי בניין בן מספר קומות (להלן חלקת הנתבע).
ביום 11.9.14 הגיש התובע את תביעתו הנ"ל, במסגרתה טען כי הנתבע חפר, בניגוד לדין ובסמוך מאד לבניין התובע, בור ספיגה לניקוז מי השופכין של הדירות בבניין שבבעלותו.
כן נטען כי הבור נחפר בצורה רשלנית וכי הוא לא מתוחזק על ידי הנתבע, מה שגורם לעיתים תכופות להצפה של מי שפכים אל חלקת התובע, תוך זיהומה, וגרימת נזקים, בין היתר, נזק ארוך טווח לאדמת התובע; רטיבות במבנה התובע; מפגעי ריח; מזיקים ועוד.
לטענת התובע, במשך מספר שנים פנה אל הנתבעים מספר רב של פעמים בבקשה לטפל בבור הניקוז, ואף למשרד לאיכות הסביבה, אך כל פניותיו לא טופלו מעולם. לטענת התובע, התעלמות הנתבעות מפניותיו מהווה הפרת חובה חקוקה, בין היתר, של הוראות פקודת העיריות נוסח חדש וכן חוק תאגידי המים והביוב, תשס"א- 2001 (להלן חוק תאגידי המים).
לכתב התביעה צורפה חוות דעת מיום 15.5.14 של השמאי, מר יוסף מילוא, לפיה השפכים שגלשו מבור הספיגה של הנתבע, גרמו לתובע נזקי צבע וטיח, אשר עלות תיקונם הוערכה בסכום מינימאלי של כ- 7,000 ₪. כן צוין בחוות הדעת, כי עלות התיקון חושבה לפי "מחירי מינימום ולפיכך ראוי לראות כממוצע תוספת של 50% על העלויות הנקובות" (עמ' 2 בחוות הדעת).
לאור האמור לעיל, ביקש התובע כי:
"...בית המשפט ייתן צו עשה קבוע, אשר יחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לנקוט בכל הצעדים והפעולות הנדרשים על מנת לתחזק את בור הספיגה באופן תקין ובהתאם להוראות הדין, לפנותו באופן שוטף ולנקוט בכל הפעולות הנדרשות על מנת למנוע את מפגעי זרימת השפכים אל חלקת התובע..." (סעיף 11 בכתב התביעה).
בנוסף לכך, נטען כי התנהלות הנתבעים עולה לכדי רשלנות ועוולת מטרד ליחיד, ומשכך יש לחייבם, יחד ולחוד, בנזקי התובע, שהוערכו כאמור בסך של 88,000 ₪, לפי הפירוט הבא: סך של 50,000 ₪- בגין נזק בלתי ממוני; סך של 8,000 ₪- בגין נזק שנגרם לדירה אחת בבניין התובע; סך של 30,000 ₪- בגין נזק שנגרם כתוצאה מחלחול מי השופכין.