פלוני נ' נאטור ואח'

מהו שיעור נכותו של התובע?

מהם נזקיו של התובע?

אלה השאלות העיקריות העולות במסגרת פסק דין זה ואדון בהן כסדרן.

רקע כללי

1. זוהי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע (יליד 1989) בתאונת דרכים מיום 7.5.2015, כאשר נפגע כהולך רגל מרכב בו נהג הנתבע 1. התובע סבל כתוצאה מהתאונה מחתך בקרקפת ומשברים בשתי רגליו. אין מחלוקת בשאלת החבות.

2. הנתבעים ביקשו בסיכומיהם כי בית משפט זה יקבע שהתובע גנב רכב ביום האירוע מושא התביעה דנן, וביצע תאונת דרכים עם הרכב שגנב רגעים ספורים עובר לתאונה דנן (להלן: "התאונה הראשונה"). בקשתם זו מתבססת על ממצאים העולים מתיק המשטרה, כטענתם. מטרת בקשת הנתבעים, כך נדמה, היא לשכנע את בית המשפט כי חלק מפגיעותיו של התובע לא נבעו מהתאונה דנן אלא מהתאונה הראשונה. לאחר ששמעתי את עדותו של התובע ועיינתי בשלל הראיות שהוצגו לפניי, אין לי אלא לדחות את בקשתם של הנתבעים, זאת מבלי להתעלם מהודאת התובע כי אכן גנב רכב ביום התאונה והוא אף הורשע בגין גניבה זו. הנתבעים הודו ברוב הגינותם, כי אין כל ראיה התומכת בטענה כי נגרמו לתובע נזקים בתאונה הראשונה אם זו אכן התרחשה. לא למותר לציין שהתובע הגיש תצהיר, ולאחר מכן אף העיד, שלא נפגע בתאונת דרכים ביום 7.5.2015 למעט בתאונה מושא התביעה דנן. יחד עם זאת, הליך פלילי התקיים בעניינו של התובע, והקביעות שניתנו שם, ונזכרו בעדותו של התובע, עומדות בעינן, כפי שעוד ידון להלן.

   שיעור הנכות

3. כתוצאה מהתאונה, נחבל התובע באופן בלתי מבוטל. הוא עבר אינטובציה עקב ירידה בהכרתו ופונה לבית החולים "בלינסון". התובע אושפז למשך 14 ימים, במהלכם עבר ניתוח לשחזור וקיבוע של השבר ברגל ימין. השבר ברגל שמאל טופל שמרנית באמצעות גבס ארוך. החתך בקרקפת נתפר. מבית החולים הועבר התובע לבית החולים "לווינשטיין", שם אושפז לצורך שיקום למשך 57 ימים.

4. פרופ' משה סלעי מונה כאורתופד מומחה מטעם בית המשפט לקביעת נכותו של התובע כתוצאה מהתאונה. בחוות דעתו כותב המומחה כי התובע סבל מפגיעת ראש קהה עם חתכים בקרקפת ללא עדויות לפגיעה תוך מוחית, ומשברים בירך ימין ושוק מקורב משמאל. בבדיקתו נמצא כי לתובע צלקות בירך ימין ובשוק שמאל, הגבלה קלה בתנועות ירך ימין וקלה עוד יותר בברך שמאל. נקבע כי הסיכוי להופעת השברים בעתיד קלוש. המומחה המליץ על מינוי מומחה בתחום הנוירולוגי לאור פגיעת הראש שעבר התובע, תיאור מצבו בתחילת אשפוזו ודיבורו האיטי בבדיקה.

   פרופ' סלעי קבע שלתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 10% עקב מצב לאחר קיבוע שבר בירך ימין עם השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי והתנועות.

   הוסבר כי נכות זו עשויה לקטון לשיעור של 7.5% - 5% אם יוצא הקיבוע בניתוח אמבולטורי המתבצע בכל בית חולים ציבורי (ולאחריו אי כושר עבודה למשך שבועיים).

   כמו כן, נקבעו 5% נכות צמיתה עקב מצב לאחר איחוי שבר ללא תזוזה במשטח טיביאלי מקורב בברך שמאל, עם השפעה קלה מאוד על כושר הפעולה הכללי והתנועות.