כהן נ' צור

על פסק הדין

1. כללי - עניינו של פסק דין זה הוא מסע הכפשות שניהלה הנתבעת כנגד התובעת – אשר כפי שהוכח כלל סדרה של אירועים שונים – וזאת לאורך כשנתיים. כל אירוע עומד בפני עצמו וכאשר כולם מצטברים להם יחדיו הרי כל אחד מעצים גם את משנהו. כפי שיובא להלן – אין מדובר בהתלהטות יצרים רגעית שהביאה לאמירה אומללה כזו או אחרת, אלא לסדרה של התעמרויות אשר יצרו פגיעה מתמדת בשמה הטוב של התובעת. לכל אלה יש לצרף העובדה שהתובעת והנתבעת עבדו בתחילה באותו מקום עבודה וכי הם מתגוררים באותה עיר – והציבור לו פורסמו האמירות הוא "ציבור" אשר יכול היה לעקוב ולהתרשם מסדרת ההכפשות באופן בו, כאמור, כל פרסום מעצים את משנהו.

    

2. הצדדים להליך - בזמנים הרלוונטיים לבסיס האירועים המפורטים בכתב התביעה עבדו התובעת והנתבעת בחטיבת הביניים בגבעת זאב (להלן: "בית הספר"). התובעת הועסקה כלבורנטית בית הספר מזה שנים, ואילו הנתבעת הועסקה כמזכירה בבית הספר החל משנת 2011 ולמשך כשנה וחצי. אין מחלוקת כי יחסי השתיים התנהלו בתחילה על מי מנוחות, אך בשלב מסוים עלו על שרטון, עד אשר הפכו לסכסוך ממש.

    

3. טענות התובעת - על פי הנטען בכתב התביעה, מסיבה לא ידועה החלה הנתבעת במסע הכפשות כלפי התובעת, במסגרתו פרסמה הנתבעת עשרה פרסומים שונים המהווים "לשון הרע" כלפי התובעת. בכתב התביעה מפרטת התובעת את אותם פרסומים וטוענת כי מדובר בפרסומים כוזבים שנועדו להוציא דיבתה רעה ואשר הוצגו כעובדות נחרצות. נטען כי אופי הפרסומים, מועד פרסומם, ניסוחם, והאכסניה בה פורסמו – כולם מעידים על כוונה זדונית של הנתבעת לפגוע בתובעת.

    

   התובעת עותרת לקבלת סעד סטטוטורי ללא הוכחת נזק בסך 120,000 ₪ בגין כל אחד מהפרסומים, אך הגבילה תביעתה לסך של 400,000 ₪ מטעמי אגרה. עוד מבקשת התובעת כי בית המשפט יורה לנתבעת להתנצל ולפרסם הודעת תיקון או הכחשה בפלטפורמות השונות בהם ביצעה את הפרסומים.

    

4. טענות הנתבעת - הנתבעת מכחישה את טענות התובעת וטוענת, בתמצית, כי הפרסומים שאותם מייחסת לה התובעת אינם מהווים לשון הרע, וכי ממילא עומדות לזכותה ההגנות הקבועות בחוק. יש לציין כי הנתבעת טענה באופן כללי לגבי תחולתן של ההגנות הקבועות בחוק, אך לא טענה לתחולתה של הגנה ספציפית, זאת למעט שלושה פרסומים ספציפיים שביחס אליהם נטען כי מדובר בהבעת דעה. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי לאחר שהגישה תלונה עניינית כנגד התובעת לממונים עליה, החלה זו האחרונה להתנכל לה ולהטריד אותה במקום העבודה על מנת להביא לעזיבתה את בית הספר. נטען כי דווקא התובעת היא זו שנהגה באופן פוגעני כלפי הנתבעת וכי יש לדחות את התביעה בשל התנהלותה של התובעת וחוסר תום ליבה.