פלוני נ' בוחארי

בקשת הנתבע, לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, להפקדת ערובה לתשלום הוצאותיו. הבקשה מתקבלת.

1. התובע, יליד XX/X/XXXX, תושב ש., הגיש תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, במהלך עקירת שן רשלנית שביצע הנתבע במהלך 2012. הנתבע מכחיש כי עקר שן ומעלה טענות שונות כנגד התובע והתנהלותו.

2. תחילה ייצג הנתבע את עצמו את עצמו, אולם לאחר קדם המשפט הראשון שכר ייצוג משפטי. עתה הגיש עורך דינו בקשה לחיוב התובע בערובה להוצאותיו בטענה כי מדובר באדם שאינו מתגורר בישראל ואין לו נכסים במדינה, ולפיכך אם תידחה תביעתו יקשה התובע להיפרע בהוצאותיו. הנתבע מוסיף וטוען כי מדובר בתביעה שסיכוייה נמוכים.

3. התובע הגיב לבקשה. לטענתו סיכויי התביעה אינם נמוכים כלל וכלל, בין השאר בשל ליקויים ברורים ברשומה הרפואית, ועובדת היותו תושב השטחים אינה מצדיקה אוטומטית חיובו בערובה.

4. הצדדים הגישו אפוא טיעונים מפורטים בכתב ועל בסיסם ניתנת החלטה זו. למען הסדר הטוב יוער כי התובע הגיש בקשה לביטול הדיון שהיה קבוע ל-30/4/15 עד להכרעה בבקשות.

   לאחר בחינת העובדות והטענות מצאתי לקבל את הבקשה.

5. תקנה 519 לתקנות מאפשרת לבית-המשפט "אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע". הפקדת ערובה עשויה לפגוע בזכות הגישה לערכאות ועל כן נקבע שיש להפעיל את התקנה בזהירות ובריסון ואין להורות על הפקדת ערובה אלא בנסיבות חריגות (רע"א 6353/12 אברהם נ' יגרמן [16/1/13]). עם זאת, נפסק כי מקום בו התובע מתגורר מחוץ לישראל ואין בידיו להצביע על נכסים הנמצאים בארץ באופן שיקשה על הנתבע לגבות הוצאות שייפסקו לטובתו ייטה בית-המשפט לחייב בהפקדת ערבון (רע"א 2241/01 נינה הופ נ' ידיעות אחרונות [17/4/01]; רע"א 197/15 עזבון המנוחה מנסור נ' ח'ורי [21/4/15)). מובן שאין מדובר בשיקול יחיד ומוטל על בית-המשפט לשקול שיקולים רלוונטיים נוספים הקשורים בתביעה עצמה, לרבות סיכויי הצלחתה, מורכבותה ומידת הסיכון שבה (רא"א 2146/04 מ"י נ' עזבון המנוח איברהים, פ"ד נח(5) 865 [2004]; רע"א 6562/14 פלונית נ' משרד הבריאות [4/12/14]).

6. בענייננו אין חולק כי התובע הוא אזרח ותושב זר שאינו מתגורר בישראל ושאין לו נכסים כלשהם בישראל, ומכאן שאם תדחה תביעתו יתקשה הנתבע לגבות את הוצאותיו. לשיקול כבד משקל זה – שכאמור אינו שיקול יחיד – יש להוסיף את העובדה שמדובר בתביעת רשלנות רפואית שכרוכה, מעצם טיבה, בהוצאות גבוהות ובסיכונים לא מבוטלים. בשלב מוקדם זה, טרם נשמעו ראיות לא יהא זה נכון להתייחס לסיכויי התביעה לגופם אולם ברי שאין מדובר באחריות מוחלטת ובמקרה זה קיימות גרסאות סותרות בנוגע לאירועים ולעצם ביצוע העקירה, וגם אם ייקבע כי נעקרה שן יש לבסס רשלנות.

7. בנסיבות אלו, ובהתאם לדין ולפסיקה, מצאתי לצוות על התובע להפקיד בקופת בית-המשפט סך של 10,000 ₪ להבטחת הוצאות הנתבע. נוכח הקושי הכלכלי המתואר בבקשה רשאי התובע להפקיד, לחילופין, ערבות של אזרח ישראלי, בעל חשבון בנק, המתחייב לשאת בהוצאות הנתבע בשיעור האמור.

8. סוף דבר: התובע יפקיד ערבויות כאמור בתוך 30 ימים מהיום. ככל שלא תופקד הערובה במועד תמחק התבי‏עה.

   ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ה, 07 מאי 2015, בהעדר הצדדים.