ת"א 28724-09-12 זהראל בע"מ ואח' נ' אולימפיק חברה ליזמות פיתוח הספורט תיור ונופש בע"מ ואח'

תביעה לפיצויים בגין השקעות בחדר כושר, נוכח הפסקת הפעילות לאחר כשנה מהפעלתו.

כללי - רקע עובדתי והתביעה

1. בשנת 2005 זכתה הנתבעת 1 (אולימפיק) במכרז שפרסמה הנתבעת 3 (מועצת גדרה או המועצה) להרחבה, לשיפוץ ולהפעלת בריכת שחיה ציבורית. בין המועצה לבין אולימפיק נחתם הסכם לפיו אולימפיק תפעיל את מתחם בריכת השחיה למשך 4 שנים (עם אופציה ל-4 תקופות נוספות של 12 חודשים כל אחת) בעבור תשלום דמי הרשאה חודשיים למועצה. ההסכם בין אולימפיק למועצה מיום 21/4/05 מצורף בנספח 3א לתצהיר הנתבעים, להלן: ההסכם בין אולימפיק למועצה.

    

2. בין התובעת לבין אולימפיק נחתם הסכם מיום 10/4/07, שלפיו ניתנה לתובעת רשות להפעיל חדר כושר, סטודיו וספא הנמצאים במתחם הבריכה, "מיום 1/5/07 ובכפוף להסכם בין חברת אולימפיק (המזמין) לבין מועצת גדרה" (ס' 1א). כן נקבע, כי "תוקף הסכם זה עד תום זכות המזמין להפעיל את המקום מול הרשויות הרלוונטיות" (ס' 13). הסכם ההרשאה מיום 10/4/07 מצורף כנספח 7 לתצהיר הנתבעים (וכן, כנספח לא מסומן לכתב התביעה) (הסכם ההרשאה או ההסכם). חדר הכושר, הסטודיו והספא, ייקראו להלן, יחדיו: חדר כושר. מתחם הבריכה בכללותו, לרבות חדר הכושר, ייקרא להלן: הנכס או מתחם הבריכה.

    

3. לפי ההסכם שבין המועצה לבין אולימפיק, אולימפיק אינה רשאית להסב לאחר את ההסכם או כל חלק ממנו או למסור כל זכות שלפי ההסכם אלא בהסכמת המועצה מראש ובכתב (ס' 4). אין חולק כי על אף האמור, לא התבקש ולא ניתן אישור מראש ובכתב להתקשרות שבין אולימפיק לבין התובעת, התקשרות שמשמעה העברת התפעול של חלק ממתחם הבריכה לאחר.

    

4. במסגרת הסכם ההרשאה, התחייבה התובעת להביא את המבנים המשמשים כחדר כושר למצב בו הם יהיו ראויים לשימוש ומתאימים להפעלה וכן, לרכוש ולהחזיק את הציוד הדרוש להפעלתם (ס' 3 וס' 7 להסכם). לטענת התובעת, היא השקיעה כספים בהכנת החדרים לייעודם כאמור ובסמוך לחודש יולי 2007, החל חדר הכושר לפעול.

    

5. היקף ההשקעות והעבודות שביצעה, לטענתה, התובעת, טיבן ועלותן, שנויים במחלוקת ועומדים במרכז ההתדיינות בין הצדדים.