1.בפניי בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת חוסר יריבות, ובקשה מטעם התובעת לתיקון כתב תביעה, בדרך של צירוף תובע.
הרקע ותמצית טענות הצדדים
2.הליך זה עניינו טענה של חוסר תשלום תמורה עבור שירותים שסיפקה התובעת לנתבעת. המבקשת (להלן: התובעת) היא חברה העוסקת במתן פתרונות לחסכון בהוצאות האשראי ולטענתה העניקה שירות לנתבעת עבורו לא שילמה הנתבעת.
3.הנתבעת הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף בטענה להעדר יריבות, שכן התנהלה כנגד מנהל התובעת בלבד, ולא היה לה כל קשר עם התובעת. לאחר שהוגשו תגובה ותשובה לבקשה, ניתנה החלטה ביום 11.07.16, בה נקבע כי אפשר ובדרך של צירוף תובע, ניתן לייתר את הבקשה לדחייה על הסף. על פי ההחלטה הנ"ל הגישה התובעת בקשה לצירוף תובע ביום 18.07.16. גם לבקשה זו הוגשו תגובה ותשובה.
4.התובעת מבקשת לצרף תובע לכתב התביעה לפי תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות). לטענת התובעת, מר דרור מורן, שהוא התובע שמבוקש לצרף, הוא מי שסיפק את השירות לנתבעת במישרין. מר מורן הוא בעל המניות והדירקטור היחיד בחברת התובעת, והתובעת סבורה שכל פעולותיו חייבו את התובעת ונעשו על דעתה. עמדת התובעת היא כי יש לאשר צירוף התובע אשר יחסוך ניהול שני הליכים מקבילים זהים עובדתית.
5.לגישת הנתבעת, הטענה להיעדר יריבות הועלתה בבקשה שהגישה לדחיית התביעה על הסף ביום 05.06.16, והבקשה הוגשה רק לאחר החלטת בית המשפט, על פיה התובעת יכולה להגיש בקשה לצירוף תובע. הנתבעת סבורה כי צירופו של מר דרור מורן כתובע לא מאיין את הצורך בהכרעה בטענת העדר יריבות.
לשיטת הנתבעת, צירופו של מר מורן במקום החלפתו בתובעת, לא מקיימת את התכלית שהיא האפשרות לייתר את הצורך בהכרעה בבקשות. התובעת לא הופיעה כצד להסכם ההתקשרות בין הצדדים בטיוטת ההסכם, ואף הוקמה לאחר המועד בו נטען בכתב התביעה כי הוענק השירות בגינו מתבקש התשלום נושא כתב התביעה. כל עוד התובעת תישאר כבעלת דין בתביעה הרי שטענת העדר היריבות עומדת בעינה ויש צורך להכריע בה.
מעבר לכך טענה הנתבעת, כי התובעת לא יזמה את צירופו של מר מורן להליך אלא הגישה את הבקשה רק בשל "הצעת" בית משפט, ואין טעם בצירופו.
לחלופין טוענת הנתבעת, כי אם יצורף מר מורן להליך יש לתקן את כתב התביעה בכדי שהנתבעת תוכל להתגונן כראוי.
המסגרת המשפטית
6. בית המשפט רשאי לצרף נתבע בכל שלב משלבי הדיון, כך נקבע בתקנה 24 לתקנות:
"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות... על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע... כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה."
7.בהתאם לתקנה 92 לתקנות, בית המשפט מוסמך להתיר תיקון כתבי טענות בכל שלב של הדיון. על פי ההלכה הפסוקה, בית המשפט נוהג בגישה מקלה בבקשות מסוג זה, כאשר התיקון נדרש כדי לאפשר דיון בשאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בין הצדדים, וזאת כדי להביא לפתרון הסכסוך וליעילות דיונית. זאת, אם הבקשה אינה לוקה בשיהוי ולא נקבע כי התנהלות התובע היא בחוסר תום לב (ר' ע"א 3092/90, צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי, פ"מ מו(3) 214 [1992], בפסקה 5).
הוספת טענה ועילה חדשה לכתב טענות, לא תביא לדחיית הבקשה מטעם זה בלבד, אם כי יהיה בכך משום בדיקה קפדנית יותר וקריטריונים נוקשים יותר בטרם התרת התיקון המבוקש (ר' בספרו של א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 12, עמ' 327). נקבע בפסיקה, כי בית המשפט ייעתר בדרך כלל לבקשה, כאשר לא יהיה בתיקון כתב הטענות כדי לגרום לצד שכנגד נזק שאינו בר תיקון בפסיקת הוצאות, ולא יהיה בכך כדי לגרום להכבדה ולהארכת הדיון (ר' גורן, בעמ' 323, וה"ש 17 שם).
8.סמכותו של בית המשפט להורות על סילוק תובענה נקבעה בתקנות 100 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בפסיקה נקבע כי סילוק תובענה על הסף - בין בדרך של מחיקה ובין בדרך של דחייה - הוא אמצעי שננקט רק במקרים חריגים.
לאור זאת, בדרך כלל יעדיף בית המשפט, ככל הניתן, שלא לנקוט אמצעי זה, שנפקותו היא שליחת התובע מעל פניו בטרם דיון ענייני בתובענה (ע"א 693/83, שמעון שמש נ. רשם המקרקעין תל-אביב-יפו, פ"ד מ(2) 668 [1986]).
חיזוק לדברים אלה ניתן למצוא בהלכה שנפסקה בפסק הדין בע"א 6805/99, תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ירושלים, פ"ד נז(5) 433 [2003], שם הכיר בית המשפט בזכות הגישה לערכאות המשפט כזכות יסוד שעל בית המשפט להגן עליה בדומה לכל זכות יסוד אחרת.
צירוף תובע
9.אקדים ואציין כי מצאתי לקבל את הבקשה לצירוף תובע. הנטייה של בתי המשפט היא להתיר תיקון כתבי טענות וכך גם בענייננו.